א. מהפכת סדום ועמורה
מוכרת לכולם מפרשת "וירא".
והנה פעם נוספת בתורה
מהפכה זו – בפרשתנו - נזכרה.
עד עתה ידענו על שתי ערים הפוכות,
כעת, נודע לנו שהיו שתיים נוספות!

ב. פרשת השבוע עוסקת בהרחבה,
בענייני דיומא - בברור סוגיית התשובה.
האמנם זו מצווה ואם כן, מתי מועדה,
והאם תנאי היא קודם לגאולה המיועדה?

ג. אלו פסוקים מפרשתנו – פרשת ניצבים,
בכל ימי הסליחות – שפתותינו מדובבים?

ד. ארבעים פסוקים כוללת כל הסדרה.
כמה מהם קראנו בב' וה' ובשבת שעברה?

ה. מהגלות לארץ ישראל - לא בקלות נעתקים,
דבר זה נרמז אצלנו בפרשה - בפסוקים.
כדי להביא לעליה מהגלות ולעקירה,
יש צורך בהתערבות אלקית ברורה וישירה.

ו. השבת נסיים סדרה של שבע שבתות.
מאלו נביאים - ה"נחמות" נלקטות?
האם שבע ההפטרות
על-פי סדר מסוים מסודרות?


תשובות
א. 'כמהפכת סדום ועמורה אדמה וצבויים אשר הפך ה' באפו ובחמתו' (כ"ט, כ"ב).
ב. 'כבר הזכרתי כי הפרשה הזאת עתידה, כל ענייניה לא היה ולא נבראו, אבל הם עתידין להיות' (רמב"ן ל', א'). 'הבטיחה התורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר 'והיה כי יבואו עליך כל הדברים וגו' 'ושבת עד ה' אלוקיך וגו'' (רמב"ם הלכות תשובה פרק ז' הלכה ה').
ג. 'ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך...', 'ומל ה' אלוקיך את ללבך ואת לבב זרעך'.
ד. 20 (עד סוף פרק כ"ט).
ה. 'ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים...'.
ו. שבעת הפטרות הנחמה מספר ישעיהו ('שבע דנחמתא').
'ואומר במדרש על דרך צחות, כי תיקנו לומר בתחילת הפטרות הנחמות 'נחמו נחמו עמי' כלומר: שהקב"ה אמר לנביאים 'נחמו נחמו עמי'. על זה משיבה כנסת ישראל 'ותאמר ציון עזבני ה'' כלומר: איני מתפייסת מנחמת הנביאים. ואומר 'עניה סוערה לא נוחמה' כלומר: הנביאים חוזרים ואומרים לפני הקב"ה הנה כנסת ישראל לא נתפייסה בתנחומין שלנו. על זה חוזר הקב"ה ואומר 'אנכי אנכי הוא מנחמכם' ואומר עוד 'רני עקרה לא ילדה' ואומר 'קומי אורי כי בא אורך'. על זה משיבה כנסת ישראל 'שוש אשיש בה'' כלומר: עתה יש לי לשוש ולשמוח 'תגל נפשי בה' כי הלבישני בגדי ישע' (אבודרהם, פירוש הברכה והתפילות).