ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה ז'; ד - ו (2)

"ומלאו את הארץ" - ליישב את הארץ בדעת ה'

מי שמעמיד לתלמידים - דעתו נשארת בעולם הזה, ויש לו המשכיות. ולא רק תלמיד, אלא כל מי שמלמד את חברו דבר, וחברו מלמד אותו. יש ציווי על האדם למלא את הארץ בדעה, ולמלא את העולם ב'בני אדם', כלומר אנשים שיש בהם דעת, שיודעים מה' יתברך. הקשר וההבדל בין בן לתלמיד. מי שרוצה ללמד אנשים דעת, צריך שתהיה לו יראת שמיים, כדי שדבריו יישמעו. הסבר המושגים 'אור מקיף' ו'אור פנימי', והקדמה לדברי ר' נחמן בהמשך, על בחינת 'ממלא' ובחינת 'סובב'.