(ק: 3- עד קב. 5-)

חלק א – האם צריך קידוש במקום סעודה

רב – לא צריך
שמואל – צריך.

            הערות:

1. 1.למה עשו גם בבי"כ וגם בבית?
   לרב – עושה שוב בבית בשביל בני הבית.
   לשמואל – עושה בבי"כ בשביל אורחים שאוכלים שם.
2. 2.לשמואל - אפילו מהגג לבית לא יצא (כמו שסיפר על שמואל רב ענן בר תחליפא ששמואל ירד מהגג וקידש שוב).
3. 3.פוסקים כשמואל שצריך (קא. שליש עליון)

רב הונא –

שמסופר שכשנאלץ לעבור מקום אחרי הקידוש כי נכבה הנר, קידש שוב.

רבה –

כפי שסיפר אביי שרבה היה אומר להם לאכול משהו אחרי הקידוש אצלו, שמא במקום מלונם לא יוכלו לאכול וממילא לא יוכלו לקדש שוב.

קשה – הרי אביי אמר שרבה פוסק תמיד כרב? (מלבד שלושה דברים)

תשובה – רק החמיר כרב, אך כאן רב הוא המקל.

(קא. 3-)

חלק ב - שינוי מקום בסעודה

קידש בבית כנסת, ברך על היין, והלך לביתו (שינוי מקום), האם צריך לברך שוב?

א. באמוראים -

ר' יוחנן(קא. 3-)– לא צריך ברכה נוספת (="יצא").

רב ושמואל(ק: 3-) – צריך (="לא יצא" בברכת היין)

בבורא נפשות (ויין לרוה"ר) – ודאי שצריך,

כי יכול לברך ברכה אחרונה במקום החדש, ממילא כשעוקר, אין לו סיבה לחזור למקום הראשון, ולכן זה הסחת דעת.

במזונות ולחם – (קא: שליש)

רב ששת – גם בזה צריך.

רב חסדא – לא צריך,

כיון שממילא חייב לחזור למקומו הראשון לברכה אחרונה, אז עקירת המקום אינה הסחת דעת.

ב. בברייתות –

[לתוס', בכל הברייתות מדובר על "עקרו רגליהם", כלומר שהיו בסעודת פת או מזונות, ולא גורסים ששתו/שתו יין.
מקרא לטבלה: תכלת – מסתדר מצוין, ירוק – מסתדר על ידי תירוץ, ורוד – לא מסתדר].

 

 

ג. מה נחשב שינוי מקום (קא: 3-)

רב חסדא-רב הונא – רק מבית לבית, אבל ממקום למקום בתוך הבית – לא.
(לרוה"ר גם מחדר לחדר כן, ורק מפינה לפינה בחדר – לא צריך).
רב אידי בר אבין – כך אכן בברייתא (ורב הונא לא שמע ברייתא זו).

 

שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני