א. בפרשתנו ישנם שני ספורים,
בהם מעבדות נסים ולבאר מגיעים.
בראשונה – בבאר שוקעים,
ובשניה בשם לה קוראים.

ב. פעמיים בפרשה:
בשורת ריבוי בנים
כרוכה בעינוים.
בראשונה – ריבוי ככוכבים,
אך ראשיתם עבדים מעונים.
בשניה – רבוי עד ללא מספר,
אך המבושרת - להתענות נשלחת ממדבר.

ג. בפסוק אחד בפרשה
את המילים: שור ועין נמצא.
במקום אחר בבראשית,
אלו השניים שוב יחדיו.
אצלנו - בברכת מלאך למצרית,
שמביתה בורחת ערירית.
ושם - ברכת אב למגורש מביתו,
אף הוא - מצרית אשתו.

ד. הצפון בפרשתנו – פעמיים נזכר,
לא בשמו אלא בצופן.
(אולי יד כהה ותרגומה
ירמזו על מקומו דבר מה).

ה. הדרום - אף הוא בפרשתנו פעמיים,
אך לא כקודמו – כינוייו – שניים.
למתקשים: היפוך שמו של כינוי הצפון,
ושמו היום של איזור הדרום.

ו. משבעת המינים על ארבעה בנח דובר,
מין חמישי כשם מקום – בפרשתנו נזכר.

ז. לא של נח זאת התיבה (מזוודה),
אך אף היא להצלת אדם נועדה.
הפעם לא מפחד מים,
אלא רק ממראה עיניים (רש"י).

ח. ערי בירה בזו הסדרה:
בפעם היחידה בתורה בירתנו נזכרה.
ובירת מדינה מצפון פעמיים נזכרה,
ושוב לא חזרה והוזכרה בתורה.
ובירת מדינה אחרת ממזרח קדמה,
בפרשת דברים מופיעה – יחידאית בתורה.
נפיל אשר ערשׂו בזו העיר מצויה,
בפרשתנו לפליט קם ונהיה.

ט. בפרשת נח את נמרוד קל למצוא.
וכמו-כן, את כבשן האש שבארצו.
אך היכן השניים בפרשה מסתתרים?

י. כשני שרה חסר אחד – פסוקי זאת הסדרה.
אך על כמה משנותיה אלו לנו ספרה?
זאת תדע אם תעשה חשבון
מה גילה בפסוק הראשון והאחרון.

תשובות
א. חמשת המלכים מרדו בכדרלעמר ונלחמו בו, לבסוף נסו ונפלו לבארות חמר. הגר בורחת משרה ומגיעה לבאר שם נגלה לה המלאך, הבאר נקראת 'באר לחי רואי'.
ב. ה' מבטיח לאברהם 'הבט נא השמימה וספור הכוכבים... כה יהיה זרעך', בברית בין הבתרים אח"כ נאמר שבתחילה יהיו עבדים ארבע מאות שנה. הגר בורחת למדבר ושם המלאך מבטיח לה 'הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרוב'.
ג. 'וימצאה מלאך ה'... על העין בדרך שור'. יעקב מברך את יוסף 'בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור' (מ"ט, כ"ב).
ד. 'אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה', ובתרגום- 'אם את לצפונא ואנא לדרומא, ואם את לדרומא ואנא לצפונא'. 'וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק', ובתרגום- 'עד חובה די מציפונא (-אשר מצפון) לדמשק'.
ה. 'אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה'. 'ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה', תרגום- 'ונטל אברם אזל ונטל לדרומא'.
ו. 'וגם את האמרי היושב בחצצון תמר' (י"ד, ז').
ז. 'למד שהטמין אותה (-את שרה) בתיבה ועל ידי שתבעו את המכס פתחו וראו אותה' (רש"י י"ב, י"ד).
ח. 'ומלכי צדק מלך שלם (-ירושלים)'. 'וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק', 'ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר'. 'כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלוא היא ברבת בני עמון' (דברים ג', י"א), ובפרשתנו- 'ויבא הפליט- ...זה עוג' (רש"י י"ד, י"ג).
ט. 'אמרפל מלך שנער- הוא נמרוד שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש' (רש"י).
י. 126 פסוקים בפרשה. הפרשה מתחילה בהליכת אברהם לארץ בגיל 75 (י"ב, ד') ומסתיימת במילתו בגיל 99 (י"ז, כ"ד).