עיקרי ההלכות
א. מותר לחולה שיש בו סכנה לעבור על איסורים לצורך רפואתו בשלשה תנאים:
- האיסור הוא לא משלשת העברות החמורות
- אין דרך היתר להתרפאות.
- שיעבור על האיסור במינימום ההכרחי לרפואתו.
ב. אסור לחולה שיש בו סכנה לסרב לטיפול רפואי, ואפילו אם מדובר בטיפול הכרוך באיסור.

הקדמה
בשאלות של טיפול רפואי במצב של סכנת חיים, יש להתייעץ עם מורה הוראה מוסמך שמבין בעניינים אלו.
שאלות אלו נוגעות לפקוח נפש כמו גם לאיסורי תורה חמורים, לכן באותה מידה בה חשים צורך להתייעץ עם רופא בשאלות אלו, כך צריך לחוש ביחס להתייעצות עם תלמיד חכם.
הדברים המובאים לקמן הינם רק הכללים המרכזיים בנושא רחב זה, ומטרתם לסייע לשואל.

א. רפואה על ידי איסור כשיש סכנת חיים
כלל נקוט בידינו שפקוח נפש דוחה איסורי תורה1.
לכן חולה שרפואתו היא ע"י שיאכל איסור או יעבור על איסור, מותר לו לעשות זאת.
אמנם, ישנם כמה סייגים לזה:
1. שהאיסור אינו משלושת העברות החמורות שדינן יהרג ואל יעבור (גילוי עריות, שפיכות דמים, ע"ז)2.
2. שאין דרך להתרפאות בהיתר. אם יש דרך היתר צריך לבחור בה ולא באיסור3.
3. שיעבור על האיסור רק במינימום ההכרחי לרפואתו- לדוגמא, חולה שצריך להתאשפז במוסד רפואי שאין בו אוכל כשר (בחו"ל), יאכל רק את המינימום הנצרך לרפואתו ולא יאכל יותר מזה4.

ב. האם מותר לסרב לטיפול רפואי כשיש סכנת חיים?
אסור לחולה לסרב לטיפול רפואי כאשר הוא בסכנת חיים.
אולם, אם הטיפול כרוך באיסורי תורה כגון אכילה ביום כיפור וכדומה נחלקו הפוסקים האם מותר לו לסרב.
הרמב"ן בפירושו לתורה כתב שמצד האמת הקב"ה הוא הרופא וכן יראי ה' יכולים להתרפאות גם בלי רופא. דברי הרמב"ן נאמרו במציאות בה ההשגות הרוחניות של עם ישראל גבוהות מאד. יש נבואה, רוח הקודש ועם ישראל כולו בארצו. לכן אין לסמוך על דבריו בימינו.
אבל, יש אחרונים שהסבירו שדברי הרמב"ן נכונים גם בזמננו ולא רק בזמן שיש נבואה, וכל מי שרוצה לסמוך על דבריו ולא להתרפאות מאיסורים, מותר לו.
להלכה רוב האחרונים סוברים כשיטה הראשונה שכאשר יש מצב ש סכנת חיים, אין לסרב לטיפול גם אם הוא כרוך באיסורים5.