- משנה וגמרא
- פסחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מסכת פסחים דף קי"ד
(קיד. במשנה – קטו. 8+)
חלק א - סדר הברכות בקידוש
משנה + ברייתא:
ב"ש – יום, יין
- 1.שהיום גורם ליין שיבוא.
- 2.היום נכנס קודם.
בגמרא בהמשך – כמה שיותר להקדים עדיף).
ב"ה – יין, יום
- 1.בלי יין אין קידוש.
- 2.היין תדיר.
והלכה כב"ה.
למה נצרך, הרי יצאה בת קול שהלכה כמותם?
- 1.לפני הבת קול.
- 2.כרי' יהושע שאין משגיחין בבת קול.
(קיד. משנה שנייה)
חלק ב – כרפס ומרור
עקרונית עדיף שיאכל ירק אחד לכרפס וירק אחר למרור, ולכתחילה צריך שהמרור יהיה אחרי המצה ולא בזמן הכרפס.
אבל, אם אוכל לשניהם את אותו ירק - האם יצא בראשון (בכרפס) גם במרור (אפילו שלא התכוון)? תלוי האם מצוות צריכות כוונה.
ביאור המשנה –
"הביאו לפניו" את השולחן (תוס'), עושה שני דברים:
- 1.כרפס – "מטבל בחזרת" = מקיים את מצוות טיבול בחזרת, כדי להתמיה התינוקות (בעצם האכילה, בטיבול).
"עד שיגיע לפרפרת הפת" – עד שיגיע לשלב הבא שזה אכילת המרור שהיא "פרפרת הפת". - 2.מרור – "הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת" (תוס' – הכל היה לפניו בתחילת הסדר, אך מסלקים השולחן ומחזירים).
המחלוקת:
| ר"ל – מצוות צריכות כוונה | מצוות לא צריכות כוונה |
במשנה – מביאים לפני פעמיים, פעם בשביל כרפס ופעם בשביל מרור, ובשניהם מטבל. | הראשון לשם כרפס (היכר) | מטבל פעמיים בשביל יותר היכר לתינוקות, הראשון מרור, השני היכר,
|
למה המשנה דיברה שבשניהם השתמש במרור? | להשמיע שאפילו שהראשון מרור – לא יצא. | למה לסבך את המקרה שיצא ידי חובה בראשון? הרי המשנה יכלה לדבר על שהראשון ירק אחר, ולהתמקד בחידוש שצריך שני טיבולים? תשובה – היינו חושבים שאם יש לו רק חזרת, עדיף שידלג על הטיבול הראשון כדי לא לצאת ידי חובת מרור לפני המצה. קמ"ל שבכ"ז מטבל ויוצא במרור לפני הזמן. |
בברייתות | 2. רי"ס – למרות שאת הכרפס עשה עם חזרת, מצווה להביא שוב חזרת בשביל מרור. "מצווה" – משמע חובה של ממש, ולא רק להיכר התינוקות. | 1. "אכלן בלא מתכוון – יצא". |
מתי מברך ומתי עדיף שיצא ידי מרור? (קיד: 6-) אדמה – על הראשון, וכולל גם את השני. מרור – לפני האכילה שבה יותא ידי חובת מרור. | הדיון בגמרא: רב הונא – יברך מרור על השני. רב חסדא – לכתחילה עדיף שיכוון לצאת במרור בראשון ושם יברך. | בראשון. |
(קיד: שליש תחתון עד 6-)
חלק ג – שני תבשילים
שני התבשילים הם זכר לקרבן פסח וקרבן חגיגה (כדי שהפסח יאכל על השובע).
עד כמה צריך שיהיו דומים להם?
- A.האם דווקא בשר?
רב הונא – לא חייבים בשר, אלא אפילו סלק ואורז.
- 1.רבא רצה דווקא את זה, כיון שזאת הדוגמא שהביא רב הונא.
- 2.מכאן שלא חוששים לרי"ח בן נורי שאורז מין דגן הוא ונחשב חמץ.
רב יוסף – דווקא שני מיני בשר (כמו הקרבנות).
- B.האם ממש שני תבשילים נפרדים?
רב הונא ורב יוסף – משמע שנפרדים לגמרי.
חזקיה ורבינא – גם כשנעשו יחד –
חזקיה – דג וביצה שעליו.
רבינא – עצם עם בשר + רוטב שעליו.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
מסכת פסחים דף כ"ה
הרב אורי בריליאנט | ח' אב התשע"ג

פסחים בצורה קלה- פרק ט'
סיכום תמציתי של הגמרא
הרב מאור צוברי
האם צריך לברר במקום שיש חזקה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ו שבט ה'תשס"א
הסבה בליל הסדר – מצה וארבעה כוסות
פסחים צ"ט ע"ב, ק"ח ע"א
הרב יהודה זולדן | ט"ז שבט תשפ"א
זמן הדלקת נרות חנוכה
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
למה ללמוד גמרא?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
מה מברכים על ברקים ורעמים?
הנאה ממעשה שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
חג החירות
האם מותר לפנות למקובלים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
טוב מאוד זה יצר הרע
הרב יוסף נווה | שבט תשפ
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

תענית יחיד
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט
מתי באמת יצאנו ממצרים?
הרב מאיר גולדויכט | שבט תשפ"ג
העמק דבר פרשת בשלח חלק ב'
הרב חיים כץ | י"א שבט תשפ"ג
בלבולים בחיים
הרב מעוז שוקרון | תשפ"ג
