א. ריצה ומהירות -
לצורך שרות.
בפרשה שעברה,
ושוב בחיי שרה.

ב. עפר ואפר – בפרשה שעברה,
עיפה ועפר – בחיי שרה.
מי הוא במקרה הראשון,
ומי הם במקרה האחרון?

ג. עשור – איננו מלאת עשר שנים,
וימים – במהירות אינם חולפים.
מהו עשור ומהם ימים,
לפי רש"י בכיר הפרשנים?

ד. לקיחת אשה מזרע חם,
המקולל מכל בני האדם,
לעומת יציאה מארץ הבחירה -
איזו מהשניים יותר חמורה?

ה. נימוסי שולחן:
כאשר מוגש לפני אורח
דבר מאכל (בעל טעם וריח…),
רשאי לאוכלו מיד עם ההגשה,
ופטור מלהמתין שיאמרו לו בבקשה.
התמצא לזו ההלכה
בפרשתנו הוכחה?

ו. ועוד מהלכות השולחן:
למרות שקודם האכילה
חייב אדם להאכיל הבהמה,
אין זה כך אלא באכילה,
אך בשתיה קודם הוא לה.
מצא בפרשתנו הוכחה
לדברי זו ההלכה.

ז. יש ישובים – מוקפים ומבוצרים,
ויש פרוצים מכל העברים.
אלו מהם והיכן בפרשתנו נזכרים?

ח. ומשהו בהלכות נישואין:
אמנם רשאי האב להשיא את בתו הקטנה,
אך אסור בעל כורחה, אלא רק מרצונה.
גם לזו ההלכה
מצא בפרשתנו הוכחה.

ט. שתי פגישות עם נערות
בזמן קרובות, אך במקום רחוקות.
לעת ערב הראשונה,
לפנות ערב האחרונה.


תשובות
א. בפרשת וירא, אברהם רץ וממהר לשרת את שלושת אורחיו שבאו לאוהלו. בפרשתנו, רבקה ממהרת להשקות את אליעזר וגמליו.
ב. בתפילת אברהם על סדום נאמר 'הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר'. 'ובני מדין עיפה ועפר' (כ"ה, ד').
ג. 'ימים'- שנה, 'עשור'- עשרה חודשים (כ"ד, נ"ה וברש"י).
ד. אברהם משביע את אליעזר שלא יוציא את יצחק מארץ ישראל, גם אם בעקבות כך לא ישא אשה ממשפחתו אלא מיושבי הארץ.
ה. 'אם נתנו לאדם לאכול אינו צריך שיאמרו לו לאכול, שהרי אליעזר אמר לא אוכל עד אם דברתי דברי ועדיין לא אמרו לו שיאכל, אלא מכיון ששמו לפניו לאכול אין צריך אמירה' (תורה תמימה כ"ד, ל"ג).
ו. ליד הבאר, אליעזר שותה בתחילה ורק אח"כ שותים הגמלים. בבית לבן, קודם ניתנים תבן ומספוא לגמלים ורק אח"כ אוכל אליעזר עצמו.
ז. 'בחצריהם ובטירותם' (כ"ה, ט"ז), וברש"י: בחצריהם- כרכים שאין להם חומה.
ח. 'ויאמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה', וברש"י: מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה.
ט. אליעזר פוגש את רבקה בארם נהריים על יד הבאר לעת ערב. יצחק פוגש את רבקה בארץ הנגב לפנות ערב.