אש שחורה ע"ג אש לבנה

הגמרא בשקלים (טז ע"ב) כותבת "רב פפא בשם ר' שמעון בל לקיש: התורה שנתן לו הקדוש ברוך הוא למשה נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה". ו כמה הסברים נאמרו מה הכוונה במאמר זה.

הרמב"ן בהקדמתו לתורה מבין שהכוונה לתורה העליונה, ולא התורה שניתנה לנו, והכוונה שהתורה העליונה הייתה כתובה באש שחורה ע"ג לבנה, והיא התורה הקדומה, וממנה משה העתיק את התורה, והיא לא הייתה מחולקת למילים, אלא כל אותיות התורה כתובות בה ברצף. המהרש"א (עירובין יג ע"א) מבאר שהחלק הלבן רומז למה שמאחורי האותיות, והכוונה לדברים הנסתרים שבאותיות התורה, שגם להם משמעות וחשיבות גדולה לעולם.

רבינו יונה (אבות ה, ו) מבאר לפי זה את המשנה באבות (ה, ו) ש'הכתב והמכתב' נבראו בערב שבת בין השמשות, שהכתב הוא הכתב שהייתה כתובה התורה באש שחורה לפני ה', מששת ימי בראשית ועד מתן תורה, ולעומת זאת המכתב הוא צורת האותיות שנחרטו על הלוחות.

בדרך זו ביאר ר' צדוק הכהן מלובלין (דובר צדק) שהאש השחורה ע"ג האש הלבנה רומזת על התורה לפני שהייתה מצומצמת בעולם שלנו, וגם בזמן מתן תורה קודם שניתנה התורה, אז היה מצב ש'כל העם רואים את הקולות' כי כוח התורה לא היה מוגבל רק לאותיות הכתובות בספר התורה, אלא היה כוח רוחני שנמשל לאש, ולכן היא השפיעה על האדם בדרכים נוספות, ולא רק דרך שמיעה של קולות, אלא גם דרך ראייה של קולות. אך אחרי מתן תורה, התורה הצטמצמה לאותיותיה בלבד, והם נאמרו למשה כשהיה באוהל מועד, והתורה עברה להיות מוגדרת על ידי אותיותיה.

ה'קדושת לוי' (שבועות) מבאר את מאמר חז"ל זה באופן מחודש. כידוע הצבע הלבן הוא מורכב משילוב של כל הצבעים, ואילו הצבע השחור אין בו שום צבע, אלא רק הוא נראה כשחור, והכוונה שה' בזמן מתן תורה הצליח להוריד את התורה מהמצב העליון שלה שכולל את הכול, והוא רמוז במה שכתבו 'אש לבנה', והכוונה אש שכוללת הכול, אלינו שאנחנו כמו 'אש שחורה', כלומר אין בנו אלא מה שאנחנו, וגם בתורה שאנו לומדים יש לנו רק את ההבנה שלנו, וה' כתב את התורה שנגלית לנו באש שחורה, שבאה על גבי התורה העליונה שהיא כוללת את כל החכמות (ועיין גם באורות התורה פרק ד, פיסקה א, שנראה מדבריו פירוש דומה).

השפת אמת (שבועות תרל"ח) מוסיף גם שזה רומז על עבודת האדם בעניין התורה, שעד שהאדם מגיע להבנה בהירה והיא האש הלבנה, הוא צריך הרבה זמן לעבוד קשה, ולעיתים לא לראות את האור, אלא להרגיש את האש השחורה. רק אחרי עבודה קשה הוא זוכה לראות את האש הלבנה והבהירה (כעין זה כתב גם בעין אי"ה שבת א אות קג).

סיכום: בגמרא נאמר כי התורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה. לרמב"ן הכוונה היא לתורה הראשונית שהייתה כתובה בלי הפסק בין האותיות. המהרש"א מבאר שהכוונה לסתרי התורה שנסתרים בין אותיות התורה, גם בתורה שלנו. ר' צדוק הכהן מבאר שהתורה שהייתה כתובה כך היא לפני הצמצום בעולם, ולכן כוחה הרוחני נמשל לאש, והתפשט בלי גבול. הקדושת לוי מבאר שאש לבנה רומזת לתורה העליונה שכוללת את כל המדעים בעולם, ואילו האש השחורה, מרמזת לתורה שלנו, שהיא רק לפי הבנתנו המצומצמת. שפת אמת אומר שזה גם רומז ללימוד התורה שבהתחלה היא 'עבודה שחורה', ורק בסוף נהיית בהירה ולבנה.