- פרשת שבוע ותנ"ך
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מה מקשר בין לוחות הברית ובין הצמידים?
פרשת חיי שרה אנו קוראים בפרק כד כב-כו:
(כב) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל־יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם: (כג) וַיֹּאמֶר בַּת־מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית־אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין: (כד) וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת־בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן־מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר:
(כה) וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם־תֶּבֶן גַּם־מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם־מָקוֹם לָלוּן: (כו) וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַה':
וביאר רש"י וז"ל : "ושני צמידים - רמז לשני לוחות מצומדות: עשרה זהב משקלם - רמז לעשרת הדברות שבהן", ונשאלת השאלה מה הקשר לשני לוחות הברית ולעשרת הדיברות בזמן הזה שאליעזר נותן את המתנות הללו לרבקה ?
ונראה לבאר כך :
יש הבדל בן סיפור המעשה ובין מה שאליעזר מתאר ללבן ובתואל, בפסוק כב, כג, שהובאו לעיל מצויין כי אליעזר קודם נתן לה את הצמידים ורק אחר כך שאל אותה בת מי היא. אבל כאשר אליעזר מספר את הדברים ללבן ולבתואל הוא משנה וכך הוא אומר :
(מז) וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר בַּת־מִי אַתְּ וַתֹּאמֶר בַּת־בְּתוּאֵל בֶּן־נָחוֹר אֲשֶׁר יָלְדָה־לּוֹ מִלְכָּה וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל־אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל־יָדֶיהָ: (מח) וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַה' וָאֲבָרֵךְ אֶת־ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת־בַּת־אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנוֹ", אליעזר מתאר שהטא שאל אותה בת מי היא ורק אחר כך נתן לה. ומדוע שינה אליעזר ?
מבאר לנו רש"י :
"ואשאל ואשים - שנה הסדר, שהרי הוא תחלה נתן ואחר כך שאל, אלא שלא יתפשוהו בדבריו ויאמרו היאך נתת לה, ועדיין אינך יודע מי היא", ועיין שם ברמב"ן שחלק על רש"י
וראיתי בספר חידושי הלב שביאר את הדברים כך,
לבן ובתואל היו עע"ז וקטני אמונה. יש כלל שקובע כי אדם מודד את השני כפי הבנתו האישית ולא כפי שבאמת השני חושב או מרגיש כי אדם קרוב אצל עצמו.
היות שאליעזר היה בעל אמונה חזקה, הרי שסמך על הקב"ה ועל תפילתו ועל זכותו של אברהם, ונתן לרבקה את הצמידים קודם ששאל אותה בת מי היא.
אבל היות שלבן ובתואל לא היו בדרגתו, אליעזר חשש לספר להם את האמת כי חשש שאם יגיד להם שאכן היה כאן נס הם יחשבו שבאמת לא היה כאן נס והשגחה ואליעזר משקר כדי לרצות אותם כדי שיאמינו לו.
כלומר אם אליעזר היה מספר ללבן את האמת שקודם נתן לה את הצמידים ורק אחר כך שאלה אותה בת מי היא, לבן היה בטוח כי אליעזר משקר והוא קודם שאל אותה בת מי היא ורק אחר כך נתן לה את הצמידים כי לבן לא היה בדרגה של אמונה בה' ובכוחו של אברהם.
וממילא לכן אליעזר שינה ואמר להם שקודם שאלה בת מי היא ורק אחר כך נתן לה מה גם שבמציאות הסדר היה שונה.
הרב ליבוביץ בספר הנ"ל מדמה את הנ"ל למה שאמר הצדוקי לרבא בבבלי מסכת שבת דף פח עמוד א
"עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפחזותייכו קיימיתו! ברישא איבעיא לכו למשמע, אי מציתו - קבליתו, ואי לא - לא קבליתו..."
הצדוקי לא יכול לתפוס מהי המשמעות של נעשה ונשמע כי הוא מקטני אמונה כי הוא שופט את הדברים בשכלו הוא ולפי הצדוקי זוהי פזיזות להקדים נעשה לנשמע.
אם כן לאור הביאור הנ"ל נראה להוסיף שיש במעשהו של אליעזר מעין "נעשה ונשמע", כלומר ביטחון כל כך גדול בה' עד כדי כך שהוא קודם עושה- נותן לה את הצמידים ורק אחר כך מברר מי היא.
מעין מתן תורה אישי של אליעזר המוכיח כי הוא בבחינת "נעשה ונשמע". וזה הקשר ללוחות הברית ולעשרת הדיברות יש כאן דביקות מוחלטת בה'.
לאור הדברים נוכל להבין פרשה נוספת, בשליחותו של עליזר הוא פונה לאברהם ושואל אותו :
"...אוּלַי לֹא־תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת־בִּנְךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יָצָאתָ מִשָּׁם", המילה אולי כתובה בכתיב מלא עם וו.
ואילו בסיפור שמספר אליעזר ללבן אומר לו כך :
"וָאֹמַר אֶל־אֲדֹנִי אֻלַי לֹא־תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי...." (לט)
וביאר רש"י בשם חז"ל
"אלי לא תלך האשה - אלי כתיב, בת היתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו, אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך", היות שכאן המילה אולי כתובה בכתי חסר ללא האות וו, יש כאן רמז לשאלתו של אליעזר אולי נשתדך אני ואתה.
ונשאלת השאלה מדוע הרמז על ביתו של אליעזר מופיע בסיפור ללבן ולא מיד בהתחלה שאליעזר שאל את אברהם אולי לא תאבה האישה ללכת עמי ?
על כך ביאר המזרחי (רא"ם) בפסוק לט שאליעזר הפך מארור לברוך:
"ועל ידי ששרת את אברהם הצדיק באמונה יצא מכלל ארור ובא לכלל ברוך, שאמר לו לבן (פסוק לא) 'בא ברוך ה''".
כוונתו לומר כי אליעזר הפך לברוך כעת. וממילא הוא מאיים על לבן איום סמוי דע לך שאם לא תתן לי את רבקה אני אשתדך עם אברהם.
לאור הדברים שהיה כאן נעשה ונשמע, נוכל להבין שאליעזר למעשה התגייר, שהרי עם ישראל בזמן מתן תורה התגיירו ולכן הוא כעת ברוך.
(כב) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל־יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם: (כג) וַיֹּאמֶר בַּת־מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית־אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין: (כד) וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת־בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן־מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר:
(כה) וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם־תֶּבֶן גַּם־מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם־מָקוֹם לָלוּן: (כו) וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַה':
וביאר רש"י וז"ל : "ושני צמידים - רמז לשני לוחות מצומדות: עשרה זהב משקלם - רמז לעשרת הדברות שבהן", ונשאלת השאלה מה הקשר לשני לוחות הברית ולעשרת הדיברות בזמן הזה שאליעזר נותן את המתנות הללו לרבקה ?
ונראה לבאר כך :
יש הבדל בן סיפור המעשה ובין מה שאליעזר מתאר ללבן ובתואל, בפסוק כב, כג, שהובאו לעיל מצויין כי אליעזר קודם נתן לה את הצמידים ורק אחר כך שאל אותה בת מי היא. אבל כאשר אליעזר מספר את הדברים ללבן ולבתואל הוא משנה וכך הוא אומר :
(מז) וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר בַּת־מִי אַתְּ וַתֹּאמֶר בַּת־בְּתוּאֵל בֶּן־נָחוֹר אֲשֶׁר יָלְדָה־לּוֹ מִלְכָּה וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל־אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל־יָדֶיהָ: (מח) וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַה' וָאֲבָרֵךְ אֶת־ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת־בַּת־אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנוֹ", אליעזר מתאר שהטא שאל אותה בת מי היא ורק אחר כך נתן לה. ומדוע שינה אליעזר ?
מבאר לנו רש"י :
"ואשאל ואשים - שנה הסדר, שהרי הוא תחלה נתן ואחר כך שאל, אלא שלא יתפשוהו בדבריו ויאמרו היאך נתת לה, ועדיין אינך יודע מי היא", ועיין שם ברמב"ן שחלק על רש"י
וראיתי בספר חידושי הלב שביאר את הדברים כך,
לבן ובתואל היו עע"ז וקטני אמונה. יש כלל שקובע כי אדם מודד את השני כפי הבנתו האישית ולא כפי שבאמת השני חושב או מרגיש כי אדם קרוב אצל עצמו.
היות שאליעזר היה בעל אמונה חזקה, הרי שסמך על הקב"ה ועל תפילתו ועל זכותו של אברהם, ונתן לרבקה את הצמידים קודם ששאל אותה בת מי היא.
אבל היות שלבן ובתואל לא היו בדרגתו, אליעזר חשש לספר להם את האמת כי חשש שאם יגיד להם שאכן היה כאן נס הם יחשבו שבאמת לא היה כאן נס והשגחה ואליעזר משקר כדי לרצות אותם כדי שיאמינו לו.
כלומר אם אליעזר היה מספר ללבן את האמת שקודם נתן לה את הצמידים ורק אחר כך שאלה אותה בת מי היא, לבן היה בטוח כי אליעזר משקר והוא קודם שאל אותה בת מי היא ורק אחר כך נתן לה את הצמידים כי לבן לא היה בדרגה של אמונה בה' ובכוחו של אברהם.
וממילא לכן אליעזר שינה ואמר להם שקודם שאלה בת מי היא ורק אחר כך נתן לה מה גם שבמציאות הסדר היה שונה.
הרב ליבוביץ בספר הנ"ל מדמה את הנ"ל למה שאמר הצדוקי לרבא בבבלי מסכת שבת דף פח עמוד א
"עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפחזותייכו קיימיתו! ברישא איבעיא לכו למשמע, אי מציתו - קבליתו, ואי לא - לא קבליתו..."
הצדוקי לא יכול לתפוס מהי המשמעות של נעשה ונשמע כי הוא מקטני אמונה כי הוא שופט את הדברים בשכלו הוא ולפי הצדוקי זוהי פזיזות להקדים נעשה לנשמע.
אם כן לאור הביאור הנ"ל נראה להוסיף שיש במעשהו של אליעזר מעין "נעשה ונשמע", כלומר ביטחון כל כך גדול בה' עד כדי כך שהוא קודם עושה- נותן לה את הצמידים ורק אחר כך מברר מי היא.
מעין מתן תורה אישי של אליעזר המוכיח כי הוא בבחינת "נעשה ונשמע". וזה הקשר ללוחות הברית ולעשרת הדיברות יש כאן דביקות מוחלטת בה'.
לאור הדברים נוכל להבין פרשה נוספת, בשליחותו של עליזר הוא פונה לאברהם ושואל אותו :
"...אוּלַי לֹא־תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת־בִּנְךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יָצָאתָ מִשָּׁם", המילה אולי כתובה בכתיב מלא עם וו.
ואילו בסיפור שמספר אליעזר ללבן אומר לו כך :
"וָאֹמַר אֶל־אֲדֹנִי אֻלַי לֹא־תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי...." (לט)
וביאר רש"י בשם חז"ל
"אלי לא תלך האשה - אלי כתיב, בת היתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו, אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך", היות שכאן המילה אולי כתובה בכתי חסר ללא האות וו, יש כאן רמז לשאלתו של אליעזר אולי נשתדך אני ואתה.
ונשאלת השאלה מדוע הרמז על ביתו של אליעזר מופיע בסיפור ללבן ולא מיד בהתחלה שאליעזר שאל את אברהם אולי לא תאבה האישה ללכת עמי ?
על כך ביאר המזרחי (רא"ם) בפסוק לט שאליעזר הפך מארור לברוך:
"ועל ידי ששרת את אברהם הצדיק באמונה יצא מכלל ארור ובא לכלל ברוך, שאמר לו לבן (פסוק לא) 'בא ברוך ה''".
כוונתו לומר כי אליעזר הפך לברוך כעת. וממילא הוא מאיים על לבן איום סמוי דע לך שאם לא תתן לי את רבקה אני אשתדך עם אברהם.
לאור הדברים שהיה כאן נעשה ונשמע, נוכל להבין שאליעזר למעשה התגייר, שהרי עם ישראל בזמן מתן תורה התגיירו ולכן הוא כעת ברוך.
עקידת יצחק- החזרה אל הלאומיות
הרב יהודה מלמד | כ' חשוון תשע"ז
החיים באמונה
הרב חיים בן שושן | כ"ב חשוון תשפ"ג

חיבור לנצח
הרב חגי לונדין | חשוון תשפ"ג
איך צריכה להיות עבודת ה' בתמימות
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד חשון תשפ"ב

הרב משה פנחס ליפשיץ

חטא המרגלים ומצוות הפרשת חלה
סיון תשע"ז

גשם בסוכה
תשרי תשע"ד

הקשר בין חג מתן תורה ובין מה ששנינו בעצרת.
סיוון תשע"ו

פורים – חג האהבה
שבט התשע"ג
מה מברכים על ברקים ורעמים?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
איך ללמוד גמרא?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מסירות או התמסרות?
מי צריך את הערבה?
סוד המנורה וסוד החנוכיה
למה ללמוד גמרא?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
סוכת עראי דיגיטלית

רעיונות לפרשת יתרו
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז-תשנ"ט
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ – וַתִּרְעָד
פרשת מטות מסעי תשע"ח
הרב שמואל אליהו | כ"ו תמוז תשע"ח

פרק ג'
י"א תמוז תשע"ג
בשביל הנשמה | י"א תמוז תשע"ג

רעידת אדמה ו"צונאמי" בעקבותיה
הרב יוסף כרמל | שבט התשס"ה
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
הרב עודד מילר | שבט תשפ"ג
שתי גישות ביחס לכפירה בדורנו
אורות ישראל - פרק ג' פסקה ב' - ג'
הרב ש. יוסף וייצן | י"ד שבט תשפ"ג
