- פרשת שבוע ותנ"ך
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"אם בחוקותי תלכו"
ההבטחה שבפרשה זו שונה משאר ההבטחות – במה?
התורה מבטיחה לנו: אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם, ונתתי גשמכם בעתם ונתנה הארץ יבולה, ואכלתם לחמכם לשובע, וישבתם לבטח בארצכם, ונתתי שלום בארץ, ורדפתם את אויביכם, ונתתי משכני בתוככם, וכו' וכו'.
הבטחה זו שבפרשת בחוקותי שונה מהבטחות אחרות בתורה. בפעמים אחרות התורה מדברת על היחיד, אם תשמע, ואספת דגנך, אני ד' רופאך וכדו'. ואולם בפרשת בחוקותי התורה מדברת על כל העם כולו, וזה שונה לחלוטין, כי אעפ"י שגם הברכות ליחיד הם נס, כי אין זה מדרך הטבע שכאשר אדם שומר מצות ד' הוא ניצל ממחלות וצרות, אלא שזה נס נסתר. כאשר ד' מסיר מחלה וממלא ימיהם של צדיקים יחידים אין זה נס גלוי, כי יקרה זה גם בקצת רשעים. אבל אם בארץ שלמה ועם שלם תמיד הגשמים יורדים בעיתם ויש שובע ושלוה ושלום ובריאות באופן שאין כמוהו בעולם, זה כבר נס גלוי. בזה רואים כי ד' עושה זאת.
על כן נאמר, וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך. וכן להפך, בקללות נאמר ונתתי שמיכם כברזל וארצכם כנחושה וחולאים רבים ונאמנים, והדבר נמשך תמיד, ולכולם, - בזה אינו מקרה הוא אלא יד ד' היא.
על כן כתוב, ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם, והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה, על מה עשה ד' ככה לארץ הזאת. כי כולם יראו כי יד ד' עשתה זאת, ויאמרו, על אשר עזבו את ברית ד' אלקי אבותם. הוי אומר, התורה מבטיחה שכאשר עם ישראל יתנהג על פי התורה והמצווה, הקב"ה ינהיג אותו בהנהגה ניסית שלא כדרך הטבע, ויברך לחמם ומימם ויסיר מחלה מקרבם שלא יצטרכו לרופא, כמו שאמר, כי אני ד' רופאך.
וכך היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה, כי אם יקרה שחטאו וחלו, לא היו הולכים לשאול ברופאים אלא היו שואלים בנביא, כפי שעשה חזקיהו בחוליו. ולעומת זה נאמר על אסא "גם בחוליו לא דרש את ד' כי ברופאים". משמע שלא היו רגילים לשאול ברופאים, כי אם היה זה נהוג לשאול ברופאים, אין בזה אשמה ששאל ברופאים, אלא רק שלא דרש את ד' בנביא. אלא שהדורש את ד' בנביא לא נזקק לרופאים, כי אין צורך בהם לעושי רצונו, אחר שהבטיח ד': וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך. וכי יחלה אדם בעבור חטאו, יתרפא כשישוב אל ד'.
כאשר ישראל שלמים במעשיהם, לא יתנהג עניינם על-פי הטבע כלל. כל זה במצב השלם של כלל ישראל. אבל אלו אשר נוהגים בדרך הטבע ודורשים ברופאים, התורה נתנה רשות לרופא לרפא ואפילו חייבה את החובל לשלם לנחבל דמי ריפוי, כי התורה לא תסמוך דיניה על ניסים. אבל ברצות ד' דרכי איש אין לו עסק ברופאים. אלו דברי הרמב"ן הנפלאים בפרשת בחוקותי.
הבטחה זו שבפרשת בחוקותי שונה מהבטחות אחרות בתורה. בפעמים אחרות התורה מדברת על היחיד, אם תשמע, ואספת דגנך, אני ד' רופאך וכדו'. ואולם בפרשת בחוקותי התורה מדברת על כל העם כולו, וזה שונה לחלוטין, כי אעפ"י שגם הברכות ליחיד הם נס, כי אין זה מדרך הטבע שכאשר אדם שומר מצות ד' הוא ניצל ממחלות וצרות, אלא שזה נס נסתר. כאשר ד' מסיר מחלה וממלא ימיהם של צדיקים יחידים אין זה נס גלוי, כי יקרה זה גם בקצת רשעים. אבל אם בארץ שלמה ועם שלם תמיד הגשמים יורדים בעיתם ויש שובע ושלוה ושלום ובריאות באופן שאין כמוהו בעולם, זה כבר נס גלוי. בזה רואים כי ד' עושה זאת.
על כן נאמר, וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך. וכן להפך, בקללות נאמר ונתתי שמיכם כברזל וארצכם כנחושה וחולאים רבים ונאמנים, והדבר נמשך תמיד, ולכולם, - בזה אינו מקרה הוא אלא יד ד' היא.
על כן כתוב, ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם, והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה, על מה עשה ד' ככה לארץ הזאת. כי כולם יראו כי יד ד' עשתה זאת, ויאמרו, על אשר עזבו את ברית ד' אלקי אבותם. הוי אומר, התורה מבטיחה שכאשר עם ישראל יתנהג על פי התורה והמצווה, הקב"ה ינהיג אותו בהנהגה ניסית שלא כדרך הטבע, ויברך לחמם ומימם ויסיר מחלה מקרבם שלא יצטרכו לרופא, כמו שאמר, כי אני ד' רופאך.
וכך היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה, כי אם יקרה שחטאו וחלו, לא היו הולכים לשאול ברופאים אלא היו שואלים בנביא, כפי שעשה חזקיהו בחוליו. ולעומת זה נאמר על אסא "גם בחוליו לא דרש את ד' כי ברופאים". משמע שלא היו רגילים לשאול ברופאים, כי אם היה זה נהוג לשאול ברופאים, אין בזה אשמה ששאל ברופאים, אלא רק שלא דרש את ד' בנביא. אלא שהדורש את ד' בנביא לא נזקק לרופאים, כי אין צורך בהם לעושי רצונו, אחר שהבטיח ד': וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך. וכי יחלה אדם בעבור חטאו, יתרפא כשישוב אל ד'.
כאשר ישראל שלמים במעשיהם, לא יתנהג עניינם על-פי הטבע כלל. כל זה במצב השלם של כלל ישראל. אבל אלו אשר נוהגים בדרך הטבע ודורשים ברופאים, התורה נתנה רשות לרופא לרפא ואפילו חייבה את החובל לשלם לנחבל דמי ריפוי, כי התורה לא תסמוך דיניה על ניסים. אבל ברצות ד' דרכי איש אין לו עסק ברופאים. אלו דברי הרמב"ן הנפלאים בפרשת בחוקותי.
בפנים יום כיפור בחוץ שמחת תורה
הרב יוסף נווה | אייר תשע"ט

חינוך להקשבה ועמל
הקשבה מביאה לידי עמל
הרב שמעון כהן | אייר תשע"ו
לאן אתה הולך?
הרב יוסף נווה | איר תשפ"ב
אם בחוקותי תלכו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב אייר תשס"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
הגאווה הלאומית של עם ישראל
שיחת מוצ"ש פרשת וישלח תשפ"ג
ט"ז כסלו תשפ"ג
המגילה - דרבנן או דאורייתא?
אדר תשע"ב
לאור תשובת הדור
לנתיבות ישראל - מאמר שביעי
ב' חשוון תשפ"ב
מהלך התשובה בדור של גאולה
כנס מעמד אחדות וסליחות תשע"ב
ז' תשרי תשע"ב
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה מברכים על ברקים ורעמים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
קילוף פירות וירקות בשבת
בריאת העולם של פסח
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
סוכת עראי דיגיטלית
מי צריך את הערבה?
דיני קדימה בברכות
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?

תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
