בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • שמונה פרקים לרמב"ם
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

ב' טבת תשע"ד

פרק ח' חלק ה

לאחר שעסק הרמב"ם בפרק האחרון בבחירה החופשית של האדם מתייחס הרמב"ם לשאלה המתבקשת – אם הקב"ה יודע מה היה ומה יהיה, איך יש בחירה חופשית? הרמב"ם מבאר שידיעת ה' שונה מהותית מהידיעה האנושית.

undefined

בשביל הנשמה

ב' טבת תשע"ד
4 דק' קריאה
שאלת הידיעה והבחירה
וְלֹא נִשְׁאַר מִזֶּה הָעִנְיָן אֶלָּא דָּבָר, יְחֻיַּב לְדַבֵּר בּוֹ מְעַט כְּדֵי שֶׁתִּשְׁלַם כַּוָּנַת הַפֶּרֶק, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָצִיתִי לְהָבִיא בּוֹ דְּבָרִים כְּלָל, אֲבָל כְּבָר הֵבִיא הַהֶכְרֵחַ לָזֶה, וְהוּא: יְדִיעַת ה' הָעֲתִידוֹת. לְפִי שֶׁהִיא הַטַּעֲנָה אֲשֶׁר יִטְעַן עָלֵינוּ בָּהּ מִי שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁהָאָדָם מֻכְרָח עַל הַמִּשְׁמַעַת וְהַמֶּרִי, וְשֶׁכֹּל מַעֲשֵׂי הָאָדָם אֵין בְּחִירָה לוֹ בָּהֶם, הוֹאִיל וּבְחִירָתוֹ תְּלוּיָה בִּבְחִירַת ה'. וַאֲשֶׁר הֵבִיא לְזֹאת הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא יֹאמַר: זֶה הָאִישׁ, יָדַע ה' בּוֹ אִם יִהְיֶה צַדִּיק אוֹ רָשָׁע, אוֹ לֹא יָדַע? הִנֵּה, אִם תֹּאמַר יָדַע - יִתְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה מֻכְרָח עַל אוֹתוֹ הַמַּצָּב אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' מִקֹּדֶם, אוֹ שֶׁתִּהְיֶה יְדִיעָתוֹ בִּלְתִּי אֲמִתִּית. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהוּא לֹא יָדַע זֶה מִקֹּדֶם - יִתְחַיְּבוּ הַרְחָקוֹת עֲצוּמוֹת• וְיֵהָרְסוּ חוֹמוֹת.

ה' וידיעתו דבר אחד
שְׁמַע, אֵפוֹא, מִמֶּנִּי מַה שֶּׁאֹמְרֵהוּ, וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ מְאֹד, כִּי הוּא הָאֱמֶת בְּלִי סָפֵק. וְזֶה, שֶׁכְּבָר הִתְבָּאֵר בַּחָכְמָה הָאֱלֹהִית•, רְצוֹנִי לוֹמַר: מַה שֶּׁאַחַר הַטֶּבַע, שֶׁה' יִתְעַלֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּדַעַת•, וְלֹא חַי בְּחַיִּים, עַד שֶׁיִּהְיוּ הוּא וְהַדַּעַת שְׁנֵי דְּבָרִים, כְּמוֹ הָאָדָם וְדַעְתּוֹ, לְפִי שֶׁהָאָדָם זוּלַת הַדַּעַת וְהַדַּעַת זוּלַת הָאָדָם, וְהֵם שְׁנַיִם. שֶׁאִלּוּ הָיָה ה' יוֹדֵעַ בְּדַעַת - הָיָה מִתְחַיֵּב הָרִבּוּי, וְהָיוּ הַנִּמְצָאִים הַקַּדְמוֹנִים רַבִּים: ה', וְהַדַּעַת אֲשֶׁר בָּהּ יֵדַע, וְהַחַיִּים אֲשֶׁר בָּהֶם הוּא חַי, וְהַיְכֹלֶת אֲשֶׁר בָּהּ הוּא יָכוֹל, וְכֵן כֹּל תְּאָרָיו. וְאָמְנָם זָכַרְתִּי לְךָ טַעֲנָה קְרוֹבָה לַהֲבָנַת הֲמוֹן בְּנֵי הָאָדָם, אַף כִּי הַטְּעָנוֹת וְהָרְאָיוֹת אֲשֶׁר יְבַטְּלוּ זֶה חֲזָקוֹת מְאֹד וּמוֹפְתִיּוֹת, וְהִתְאַמֵּת שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה - תְּאָרָיו, וּתְאָרָיו - הוּא, עַד שֶׁיֵּאָמֵר שֶׁהוּא הַדַּעַת וְהוּא הַיּוֹדֵעַ וְהוּא הַיָּדוּעַ, וְהוּא הַחַיִּים וְהוּא הַחַי וְהוּא הַמַּמְשִׁיך לְעַצְמוֹ הַחַיִּים, וְכֵן שְׁאָר הַתְּאָרִים. וְאֵלּוּ עִנְיָנִים קָשִׁים, אַל תְּקַוֶּה לַהֲבִינָם בִּשְׁלֵמוּת מִשְּׁתַיִם שָׁלשׁ שׁוּרוֹת מִּדְּבָרַי, וְאָמְנָם יֻשְּׂגוּ לְךָ מֵהֶן הַיְדִיעוֹת בִּלְבָד. וּלְזֶה הָעִקָּר הַגָּדוֹל לֹא תַּתִּיר לְשׁוֹן הָעִבְרִים לוֹמַר: חֵי ה', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "חֵי נַפְשְׁךָ" (שמואל א א, כו), "חֵי פַרְעֹה" (בראשית מב, טו), רְצוֹנִי לוֹמַר: שֵׁם נִסְמָך. כִּי הַנִּסְמָך וְהַסּוֹמֵך שְׁנֵי דְּבָרִים חֲלוּקִים, וְלֹא יִסָּמֵך הַדָּבָר לְעַצְמוֹ. וּמִפְּנֵי שֶׁחַיֵּי ה' הֵם עַצְמוֹ, וְעַצְמוֹ חַיָּיו, וְאֵינָם דָּבָר אַחֵר זוּלָתוֹ - לֹא אֲמָרוּם בִּסְמִיכוּת, אֶלָּא אָמְרוּ : "חַי ה'" (שופטים ח, יט), וְהַכַּוָּנָה שֶׁהוּא וְדַעְתּוֹ דָּבָר אֶחָד.

___________________________________

יִתְחַיְּבוּ הַרְחָקוֹת עֲצוּמוֹת – יגרמו שיבושים גדולים בעיקרי האמונה. חָכְמָה הָאֱלֹהִית – מדע החכמה העוסק באלוקות. אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּדַעַת – משמעות הידיעה כלפי הקב"ה הוא במשמעות שונה ממה שאנחנו מכנים ידיעה.

ביאורים
בסיומה של ההקדמה וכחלק מביסוס עיקרון הבחירה החופשית, מתמודד הרמב"ם עם אחת משאלות האמונה היסודיות: שאלת 'הידיעה והבחירה'. עד כה למדנו שהאדם הוא בעל בחירה חופשית ואין הוא כפוי לעשות טוב או רע. אלא שלאור הבנה זו עולה מיד שאלה: האם יודע ה' את העתיד? אם נאמר שכן, הלא ידיעה זו מחייבת את שלילת הבחירה מן האדם, שכן ה' יודע את עתידו כבר מעתה. ואם איננו יודע את העתיד הלא דבר זה מעיד על חיסרון כביכול בידיעת ה', דבר שלא ייתכן. אם כן השאלה ברורה: אם ישנה ידיעה אין מקום לבחירה. ואם ישנה בחירה – מהו מקומה של הידיעה? הדרך שבה בוחר הרמב"ם לענות על שאלה זו מלמדת אותנו כלל חשוב בבירור שאלות האמונה. לעתים, שאלות נובעות מהנחות יסוד מסוימות. אנו מניחים הנחה ועל הנחה זו אנו מקשים קושיות שונות. אלא שלא תמיד הנחת היסוד נכונה ומדויקת וממילא השאלות בטלות מעיקרן. אם ילד קטן ישאל למשל על הפסוק: "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" איך ה' לא מתעייף? ודאי נדחה שאלה זו בחיוך. ה' איננו כערכנו ולכן הוא גם לא מתעייף כמונו. וכן על דרך זו. גם בשאלת הידיעה והבחירה בוחר רמב"ם בשינוי הנחות היסוד כדרך לפתרון הבעיה. העניין הוא שידיעת ה' איננה כידיעתנו. ה' לא יודע דברים על ידי למידה מבחוץ, כמונו. הוא וידיעתו דבר אחד. נשמע קשה להבנה? זה בסדר. באמת אין לנו שום יכולת להבין דבר שלא שייך לעולם המושגים שלנו. אלא שחשוב לזכור שממש כמו שה' לא מקבל את חייו מבחוץ, כמונו, כך הוא גם איננו מקבל ידיעות מבחוץ. ידיעת ה' שייכת לקטגוריה אחרת ולכן אין סתירה בין ידיעה לבחירה.

הרחבות
הדרך להשגת ה'
שֶׁה' יִתְעַלֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּדַעַת, וְלֹא חַי בְּחַיִּים. הרמב"ם כותב שהקב"ה שונה מאיתנו, ידיעתו שונה מידעתינו וחייו אינם כחיינו; אם כן, איך נוכל להבין ולהשיג את מה שאינו מוכר לנו?
הרמב"ם , במורה נבוכים, כותב את הדברים הבאים: "הרי שהתברר לך שכּל אימת שהוּכחה לך בהוֹכחה מופתית שלילת דבר-מה לגביו – אתה שלם יותר, וכל אימת שאתה מחייב לו דבר נוסף – אתה מדמה, ורחוק מלדעת את אמיתתו. מבחינה זאת ראוי להתקרב אל השׂגתו בחקירה ובלימוד עד שיודעים את נמנעות כל מה שנמנע לגביו, ולא על-ידי כך שתחייב לו דבר מבחינת שזה עניין נוסף על עצמוּתו" [מורה נבוכים נט]. איננו יכולים להבין את הקב"ה במושגים חיוביים, כיון שאין לנו השגה בו. במקום זאת, כדי להבין אותו, עלינו להגיד 'מה הוא לא'. ככל שיהיו לנו יותר תארים שוללים, נתקרב יותר להבין את הופעת הקב"ה אלינו.
גם הריה"ל כותב שכאשר ננסה להבין את הקב"ה לא נוכל, כיון שהוא מחוץ לטווח השגתינו: "וכשאדם מגיע בעיונו אל העצם הראשון ואל התארים שיתכן ליחס לו, יתרחק מן החקירה באלה בהכירו כי מסך אור המסנוור את הראיה מסתיר אותם. אכן השגת העצם הראשון נמנעת מאיתנו מחמת קוצר ראית עינינו ומתוך חלשת ראיתנו הפנימית..." [מאמר חמישי כב, תרגום אב"ש] בסופו של דבר, מטרתו של הלימוד היא לא להישאר ברובד פילוסופי אלא לגרום לאהבת ה'. כך גם כותב הרמב"ם במשנה תורה: "והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ--מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול" [יסודי התורה ב, א]. (להרחבה נוספת ראה בעקבי הצאן במאמר 'דעת אלוהים').
חכמי הקבלה הודו לרמב"ם
שֶׁהוּא הַדַּעַת וְהוּא הַיּוֹדֵעַ וְהוּא הַיָּדוּע. בעל התניא הביא את דברי הרמב"ם הללו והוסיף: "הודו לו חכמי הקבלה, כמו שכתב בפרדס מהרמ"ק, וגם לפי קבלת האר"י ז"ל יציבא מילתא וכו'" [ליקוטי אמרים ב, הגה"ה].

שאלות לדיון
האם חווית פעם מציאות שבה ידעת מה אדם קרוב לך יבחר (ילד, חבר קרוב וכו')? האם הייתה לו בחירה?
האם התקדמות במדעי הנפש תגיע למצב שבו תוכל לחזות בוודאות את בחירותיו של האדם?
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il