- מדורים
- חמדת הדף היומי
מה מייחד את קריאת התורה בבית המקדש ביום כיפור?
במשנה במסכת יומא ( דף סח:) מתואר מעמד קריאת התורה בבית המקדש ביום הכיפורים. הכהן הגדול קרא משלושה מקומות, את הקטע השלישי, "אך בעשור לחודש" שבספר במדבר קרא הכהן הגדול בעל פה.
תוספות ישנים (דף ע. ד"ה ובעשור לחודש) והריטב"א (דף ע. ד"ה לפי) שאלו כיצד הכהן אמר את הכתוב בתורה שבעל פה, הרי בגמרא במסכת גיטין (דף ס:) ישנו איסור לומר את התורה שבכתב שלא מתוך החומש או ספר תורה.
שאלה זו שייכת גם במקרים נוספים – כגון האם מותר לומר את הפסוקים הנאמרים בתפילה בעל פה?
בראשונים מספר תירוצים לקושיה זו, ומתוך פירושיהם ניתן למצוא תשובה על מקרים נוספים בהם מתעוררת השאלה. להלן השיטות השונות:
1) תוספות ישנים (שם) - האיסור הוא מצווה מן המובחר ולא איסור גמור, ומכיוון שבבית המקדש יש טורח לציבור לגלול את הספר למקום נוסף הותר לכהן לומר את דברי התורה בעל פה. יוצא שהאיסור, גם אם הוא רק מצווה מן המובחר, קיים כל עוד אין טורח לציבור לקרוא מן הכתב.
2) תוספות ישנים (שם)- כשהפסוקים הם חלק מסדר התפילה כמו בתפילת מוסף, מותר לאומרם בעל פה. לעומת זאת, גם לפי שיטה זו, את פסוקי הקרבנות שנהוג לומר קודם התפילה אסור לומר בעל פה, מכיוון שפסוקים אלו אינם ממש חלק מסדר התפילה.
3) טור (אורח חיים סימן מט') - פסוקים ששגורים בפי כל מותר לומר בעל פה. הטור לא מתייחס לשאלה לגבי קריאת התורה בבית המקדש ביום כיפור אלא להגדרת האיסור באופן כללי.
4) רבינו יונה (בפירושו על מסכת ברכות דף ה.)- דברים שחז"ל קבעו כחובה לאומרם בתפילה או בהקשר אחר, ממילא נקבע שמותר לאומרם בעל פה (שהרי בזמנם לא היו ספרים מצויים לכל אדם).
5) ריטב"א (שם) וכן בתירוץ נוסף בתוספות ישנים (שם) - דבר שהוא שבח והודאה מותר לאמרו בעל פה. האיסור נאמר רק לגבי אמירת הפסוקים דרך לימוד. הריטב"א מוסיף שהאיסור שייך גם במי שלומד ביחידות. הכהן הגדול קרא את הפרשה הזו כחלק מהתפילה ולא כחלק ממצות קריאת התורה.
6) תוספות (תמורה יד:) וכן בתוספות ישנים (שם) - האיסור נאמר בציבור, כשמוציא את הציבור ידי חובה, אבל ביחיד אין איסור. הכהן הגדול הקריא לציבור את הפסוקים אבל לא הוציא אותם ידי חובה. על פי זה בכל קטע בתפילה שהחזן מתפלל על מנת להוציא את הציבור ידי חובה, אין לומר את הפסוקים בעל פה. ניתן להסביר שלפי שיטה זו, כאשר החזן מתפלל בשביל הציבור יש צורך ביותר דיוק באמירת הפסוקים, ולכן אסור לאומרם בעל פה.
להלכה :השולחן ערוך (אורח חיים סימן מט סעיף א) – פסוקים השגורים בפי כל מותר לאומרם בעל פה. השולחן ערוך מביא כדוגמא את פסוקי דזמרה, קריאת שמע ופרשת התמיד.
הגר"א (שולחן ערוך אורח חיים סימן מט ס"ק א) - האיסור נאמר רק כשבא להוציא את הרבים ידי חובתם.
לסיכום : ישנו איסור לומר את תורה שבכתב בעל פה. יש הסוברים שאין מדובר באיסור, אלא זהו מצווה מן המובחר לומר את הפסוקים מתוך הכתב. ישנם מספר שיטות בראשונים לגבי היקפו של האיסור. השולחן ערוך פסק שפסוקים השגורים בפי כל מותר לאומרם בעל פה, ואילו הגר"א פסק שהאיסור נאמר רק כאשר אמירת הפסוקים נועדה להוציא את הרבים ידי חובתם.
תוספות ישנים (דף ע. ד"ה ובעשור לחודש) והריטב"א (דף ע. ד"ה לפי) שאלו כיצד הכהן אמר את הכתוב בתורה שבעל פה, הרי בגמרא במסכת גיטין (דף ס:) ישנו איסור לומר את התורה שבכתב שלא מתוך החומש או ספר תורה.
שאלה זו שייכת גם במקרים נוספים – כגון האם מותר לומר את הפסוקים הנאמרים בתפילה בעל פה?
בראשונים מספר תירוצים לקושיה זו, ומתוך פירושיהם ניתן למצוא תשובה על מקרים נוספים בהם מתעוררת השאלה. להלן השיטות השונות:
1) תוספות ישנים (שם) - האיסור הוא מצווה מן המובחר ולא איסור גמור, ומכיוון שבבית המקדש יש טורח לציבור לגלול את הספר למקום נוסף הותר לכהן לומר את דברי התורה בעל פה. יוצא שהאיסור, גם אם הוא רק מצווה מן המובחר, קיים כל עוד אין טורח לציבור לקרוא מן הכתב.
2) תוספות ישנים (שם)- כשהפסוקים הם חלק מסדר התפילה כמו בתפילת מוסף, מותר לאומרם בעל פה. לעומת זאת, גם לפי שיטה זו, את פסוקי הקרבנות שנהוג לומר קודם התפילה אסור לומר בעל פה, מכיוון שפסוקים אלו אינם ממש חלק מסדר התפילה.
3) טור (אורח חיים סימן מט') - פסוקים ששגורים בפי כל מותר לומר בעל פה. הטור לא מתייחס לשאלה לגבי קריאת התורה בבית המקדש ביום כיפור אלא להגדרת האיסור באופן כללי.
4) רבינו יונה (בפירושו על מסכת ברכות דף ה.)- דברים שחז"ל קבעו כחובה לאומרם בתפילה או בהקשר אחר, ממילא נקבע שמותר לאומרם בעל פה (שהרי בזמנם לא היו ספרים מצויים לכל אדם).
5) ריטב"א (שם) וכן בתירוץ נוסף בתוספות ישנים (שם) - דבר שהוא שבח והודאה מותר לאמרו בעל פה. האיסור נאמר רק לגבי אמירת הפסוקים דרך לימוד. הריטב"א מוסיף שהאיסור שייך גם במי שלומד ביחידות. הכהן הגדול קרא את הפרשה הזו כחלק מהתפילה ולא כחלק ממצות קריאת התורה.
6) תוספות (תמורה יד:) וכן בתוספות ישנים (שם) - האיסור נאמר בציבור, כשמוציא את הציבור ידי חובה, אבל ביחיד אין איסור. הכהן הגדול הקריא לציבור את הפסוקים אבל לא הוציא אותם ידי חובה. על פי זה בכל קטע בתפילה שהחזן מתפלל על מנת להוציא את הציבור ידי חובה, אין לומר את הפסוקים בעל פה. ניתן להסביר שלפי שיטה זו, כאשר החזן מתפלל בשביל הציבור יש צורך ביותר דיוק באמירת הפסוקים, ולכן אסור לאומרם בעל פה.
להלכה :השולחן ערוך (אורח חיים סימן מט סעיף א) – פסוקים השגורים בפי כל מותר לאומרם בעל פה. השולחן ערוך מביא כדוגמא את פסוקי דזמרה, קריאת שמע ופרשת התמיד.
הגר"א (שולחן ערוך אורח חיים סימן מט ס"ק א) - האיסור נאמר רק כשבא להוציא את הרבים ידי חובתם.
לסיכום : ישנו איסור לומר את תורה שבכתב בעל פה. יש הסוברים שאין מדובר באיסור, אלא זהו מצווה מן המובחר לומר את הפסוקים מתוך הכתב. ישנם מספר שיטות בראשונים לגבי היקפו של האיסור. השולחן ערוך פסק שפסוקים השגורים בפי כל מותר לאומרם בעל פה, ואילו הגר"א פסק שהאיסור נאמר רק כאשר אמירת הפסוקים נועדה להוציא את הרבים ידי חובתם.

הכרעה כשיש שלוש דעות בין שמאים או דיינים
הרב עקיבא כהנא | איר תשע"ז

האם חייבים להודיע את נושא התביעה מראש?
הרב עקיבא כהנא | שבט תשע"ז

הפותח בית הצואר וקורע על מנת לתפור
רבנים שונים | כסלו תשע"ג

מתי נברא העולם ומתי תבוא הגאולה
הרב בניה קניאל | איר תשע"ד

הרב בניה קניאל

מתי נברא העולם ומתי תבוא הגאולה
איר תשע"ד

מה מייחד את קריאת התורה בבית המקדש ביום כיפור?
תשע"ד

כיצד פועלת דופן עקומה בסוכה
אדר א תשע"ד

איזה מנעל נאסר ביום כיפור
שבט תשע"ד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מתכוננים לקבלת התורה?
כל ההתחלות קשות
האם מותר לפנות למקובלים?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך לא להישאר בין המצרים?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי

הלכות חול המועד
חלק י
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן ה'תשס"ב
