כל זכוכית

עיקרי ההלכות
א. הנוהגים לפי שיטת השו"ע - אין צריך כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב.
ב. לנוהגים לפי שיטת הרמ"א - מקובל להפריד בין כלי זכוכית בשריים לחלביים, אך יש מקלים.
ג. לכן, לספרדים מותר לשתות תה חם בסעודה בשרית בכוס זכוכית ששתה בה חלב חם. לאשכנזים, המנהג להחמיר אך הרוצה להקל יש לו על מי לסמוך.

א. כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב
בהלכות פסח, ישנה מחלוקת ראשונים מה דינם של כלי זכוכית, האם הם בולעים וצריכים הגעלה, או שאינם בולעים כלל ומותרים.
לדעת רוב הראשונים- כלי זכוכית אינם בולעים ואינם פולטים ולכן אינם צריכים הגעלה לפסח1.
לדעת הסמ"ג, סמ"ק תרומת הדשן ועוד ראשונים - דין כלי זכוכית כדין כלי חרס, ולכן לא רק שבולעים אלא שאין מועיל להם הגעלה2.
להלכה פסק השו"ע כדעת רוב הראשונים, ואילו הרמ"א החמיר3.
לפי זה, לנוהגים על פי השו"ע לא צריך כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב, ולנוהגים לפי רמ"א צריך כלים נפרדים.
אך, יש פוסקים הסוברים שהרמ"א החמיר רק בפסח מחמת חומרתו הרבה של איסור חמץ, ובבשר בחלב מקל, ויש בזה שתי שיטות:
א. רמ"א מקל בשאר איסורים - שלמרות שהזכוכית בולעת יש לה היתר ע"י הגעלה.
ב. רמ"א מקל בשאר איסורים- להחשיב את הזכוכית ככלי שאינו בולע כלל4. לשיטה זו, גם האשכנזים לא צריכים כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב.

ב. לשתות תה חם בכוס זכוכית חלבית בסעודה בשרית
האם מותר לשתות תה חם בסעודה בשרית מכוס זכוכית ששתו בה חלב חם?
לשיטת השו"ע המובאת לעיל ודאי שמותר. אך לשיטת רמ"א שמחמיר בכלי זכוכית (כאמור לעיל) שנחשבים ככלי חרס, לכאורה אסור. וכך אכן המנהג המקובל אצל האשכנזים.
אך, הראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א רצה להקל בזה גם לאשכנזים ע"י צרוף של כמה סיבות להקל:
1. מכיון שראינו לעיל שיש הסוברים שבשאר איסורים גם הרמ"א מקל.
2. כוס התה היא כלי שני וטעם החלב שנפלט לתה הוא נ"ט בר נ"ט.
3. בדרך כלל גם החלב שהיה בכלי, היה בו רק לאחר שהכלי הפך לכלי שני, שהרי מוזגים קודם את המים ואח"כ את החלב5.
למעשה, כאמור המנהג המקובל לאשכנזים הוא להחמיר ולא לשתות תה חם בכוס זכוכית חלבית בסעודה בשרית, אך הרוצה להקל יש לו על מי לסמוך.