בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • חודש ניסן
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אברהם בן דוד

עניינו של ניסן

"בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל" - מה מיוחד כל-כך בחודש ניסן, שהוא ראוי כל-כך שבו תהיה הגאולה?!

undefined

הרב חיים אביהוא שוורץ

כו אדר תשנ"ו
4 דק' קריאה
זמן מיוחד לישראל
הגמרא במסכת ראש-השנה [דף י ע"ב] אומרת: "תניא, ר' אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם... בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל. ר' יהושע אומר: בניסן נברא העולם... בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל". אם-כן צריך להבין - מהו המיוחד בחודשים אלו?
"החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה". כאן מתחילה גאולת מצרים. עם-ישראל לא חי על-פי סדרי החיים של הגויים אלא על-פי זמן משלו. גאולה היא עצמאיות פיזית ורוחנית. חודש ניסן הוא מציאות מיוחדת של ישראל.
המהר"ל מעמיק בזה ומבאר ש"החודש הזה לכם" היא המצוה הראשונה שנצטוו ישראל כאומה. תחילת התורה בגילוי האלוקי לעם-ישראל היא להבין שישנה מציאות זמן מיוחדת להם. אמנם חז"ל אומרים שערכם של הימים הוא על-פי קרבתם אל השבת, אבל לכאורה המשמעות של הזמן, החודשים, היא טכנית בלבד!

קדושת ה"ראשית"
תשרי וניסן הם החודשים העיקריים מבחינת קדושת הזמן. המהר"ל בחידושי אגדות שם אומר שחודש ניסן הוא בחינת בכור . אנו רואים שכל עניין יציאת מצרים סובב סביב הבכור - מכת בכורות, " קדש לי כל בכור פטר כל רחם באדם ובבהמה לי הוא" וכו'. בכור הוא קדושה אלוקית הניתנת לפי סדר אלוקי. הרב אומר שלעתיד לבוא תחזור העבודה בבית-המקדש לבכורות, כיון שהעבודה ניטלה מהם בעקבות חטא העגל שיתוקן לעתיד לבוא. עם-ישראל בכלל נקרא "בני בכורי ישראל". גם בצומח יש בכורים. בכל "ראשית" יש קדושה. למציאות הראשונה יש תמיד חיבור מיוחד לקב"ה.

תשרי וניסן - הראש והלב
המהר"ל מבאר שניסן נקרא " ראש חודשים", כפי שבגוף ישנם חלקים עיקריים וחשובים יותר - הראש והלב. הראש הוא מקום המחשבה והלב הוא מפגש החיים.
חודש תשרי הוא בבחינת השכל . תשרי הם ימי הדין, ימים שבהם נותנים דין וחשבון מפורט על מיצוי החיים, הבחירה החופשית. כפי שהשכל, שהוא הכח הכי רוחני ועליון שבאדם, הוא קדוש - כך גם חודש תשרי. חודש תשרי הוא החודש השביעי - כידוע המספר שבע הוא מספר קדוש, כפי שמצינו במדרש "נבחר שבע לקדושה הן בימים הן בחודשים הן בשנים": בימים - שבת, בחודשים - תשרי, בשנים - שמיטה. אם-כן חודש תשרי הוא קדוש בקדושת המחשבה והשכל.
חודש ניסן הוא בבחינת הלב . הלב מחייה את הכל, שולח דם לכל האיברים. על ניסן נאמר " שמור את חודש האביב " המסמל את חזרת החיות לעצים לאחר שהם מתים במשך החורף. בחודש זה מברכים ברכת האילנות. ישנה שמירה שחודש זה יחול דוקא באביב (לצורך כך מעברים את השנה). בניסן כל העולם כולו מתחדש. זהו זמן שבו מתגלים חיים חדשים בבריאה.

שתי מדרגות בבריאת העולם
הגמרא שם בדף כז ע"א אומרת שהתפילה הנאמרת בראש-השנה "זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום הראשון" היא כדעת ר' אליעזר שבתשרי נברא העולם. תוס' שואל שם - הא קי"ל כר' יהושע שבניסן נברא העולם "כדאמרינן בפ"ק לתקופות כר' יהושע"? ועונה שמדובר בפיוט על יום הדין ולא ממש על יום בריאת העולם. מכל מקום יוצא שהתוס' פוסקים כר' יהושע, שבניסן נברא העולם. ממשיך תוס' ושואל על מחבר הפיוטים ר' אלעזר הקליר, שבפיוטים לתפילת הטל בתשרי - חיבר פיוטים שמהם יוצא שבתשרי נברא העולם, כר' אליעזר. ובניסן - חיבר פיוטים שמהם יוצא שבניסן נברא העולם, כר' יהושע. לכאורה זו סתירה! ר"ת עונה שם ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים": בתשרי עלה במחשבה לפני הקב"ה לברוא את העולם, ובניסן נברא העולם ממש. כן מצינו באדם הראשון, שעלה במחשבה לפני הקב"ה להבראות שני אנשים, אך בפועל נברא אחד. יוצא לפי ר"ת שישנם שני מדרגות ושלבים בבריאת העולם: השלב הראשון היה בתשרי והוא בריאת העולם במחשבה הפנימית העליונה של הקב"ה, הימצאות של העולם בכח. השלב השני היה בניסן והוא הוצאת הכח אל הפועל, בריאת העולם ממש.

ניסן - נקודת החיבור
ר' אליעזר סבר שראוי שיברא העולם בתשרי בגלל קדושתו ומעלתו, שכמו שהשכל הוא הכי רוחני בחלקי הגוף כך חודש תשרי קדוש ורוחני וקרוב אל השי"ת ואז ראוי שיברא העולם.
לעומתו ר' יהושע סבר שראוי שיברא העולם בניסן כיון שהוא ראש החדשים, הוא "הראשית" של החדשים, הוא קרוב יותר משאר החודשים למקור ולשורש שמעל לזמן. זוהי קדושתו המיוחדת, שבזכותה הוא יותר קשור להשי"ת. חודש זה מופרש ונבדל משאר החודשים, שהם ביחס אליו המציאות החמרית והגשמית. אנו מונים את השנים מבריאת העולם לחודש תשרי, אבל במובן הפנימי של כנסת ישראל השנה מתחילה בניסן. כלומר, נקודת החיבור של השנה החדשה עם המקור האלוקי היא בניסן. מבחינתנו אנו יכולים לקדש כל יום בשנה על-ידי לימוד תורה, מסירות נפש וכו', אבל ישנה מציאות סגולית אלוקית שמצידה ניסן הוא שיא הדביקות האלוקית. זאת אומרת, יש לנו אפשרות לדביקות אלוקית גדולה יותר בניסן מבשאר החודשים.
כמו כן חודש ניסן, כשמו כן הוא [ניסים שלנו], מיוחד לניסים גלויים בגלל קדושתו המיוחדת. זאת משום שהוא נקודת החיבור בין מציאות הזמן למה שמעל הטבע. הנאצלים מתחברים למאציל. כן אומר הפיוט בהגדה - "אז רוב ניסים הפלאת בלילה". במשך ההסטוריה קרו הרבה ניסים דוקא בחודש זה.

כך גם הלחם שאוכלים בניסן - מצה - הוא לחם אלוקי. במצה אין שאור וחמץ המבטאים את יצר-הרע. זהו לחם שבו קדושה אלוקית. אי-אפשר להתקיים בלי לחם "ולחם לבב אנוש יסעד", אבל בניסן הלחם הוא אלוקי. ההבדל בין חמץ למצה הוא זמן האפייה. שוב רואים שבניסן ישנו שיא הקישור בין המציאות הטבעית למקור האלוקי ולכן הוא גם מיוחד לגאולה - "בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל" במהרה בימינו אמן.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il