בית המדרש

  • איזוהי דרך שיבור לו האדם
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ציפורה בת דוד

מתוך הספר רביבים פרק א'

להתנדב לקצונה או מקצוע חופשי

התנדבות לקורס קצינים על רקע החשש מפקודה לעקירת יישובים.

undefined

הרב אליעזר מלמד

כ"ח בסיוון תשס"ד
2 דק' קריאה
שאלות מחיילים שמתלבטים האם להתנדב לקצונה
כמה חיילים שאלוני לאחרונה - אם כדאי שילכו לקורס קצינים. מפקדיהם מפצירים בהם להתנדב, אולם הם חוששים שייפקדו עליהם לגרש יהודים מבתיהם, והם יודעים שלא יוכלו להשתתף בפשע הזה, ואזי הם עלולים להישפט על סירוב פקודה. האם כדאי להם להתנדב ולהאריך את השירות הצבאי ולהגביר את הסיכון שיגיעו לקונפליקט הזה?
ראשית, חובה להדגיש שהשירות בצבא הוא מצווה חשובה מאוד. הצלת ישראל מידי אויביו כפשוטו. וכל חייל וחייל שמשרת בצבא מציל בעצם שירותו את חייהם של ישראל, שאפילו אם הוא אישית לא נקרא למלחמה, עצם קיומו של עוד חייל מחזק את הצבא ומרתיע את האויב וממילא מציל חיים. לולי החיילים שבצבא היו אויבינו קמים עלינו לכלותינו. אנחנו חיים כאן על חרבנו. 1
אמנם לשאלת הקצונה יש שני צדדים. מצד אחד, אם יישאר חייל פשוט, לא יגיע למצבים לא נעימים, מצד שני, אם יסרב כקצין ירבה קידוש השם, אף כי ישלם על כך מחיר כבד יותר. לשני הצדדים מעלות וחסרונות, וכל חייל יבחר לעצמו את הדרך המתאימה יותר לאופיו.

לפתוח את הראש
עם זאת חובה להוסיף, כי ביטחון המדינה אינו תלוי אך ורק בשירות הצבאי. הנה יש לנו בעזרת ה' חיילים רבים שמוכנים להתנדב ליחידות הקרביות ולשים נפשם בכפם למען העם והארץ, אבל מדיניות קלוקלת ממסמסת את הישגיהם.
במדינה מודרנית דמוקרטית יש ערך עצום לדעת הקהל. ואת דעת הקהל קובעים בעלי הון ששולטים בתקשורת, ואישי חברה וציבור. הנה למשל, שני ראשי הממשלה האחרונים, אהוד ברק ואריאל שרון, נבחרו בעזרת סכומי עתק שהושגו בדרכים לא כשרות. עמותות ושאר מיני שחיתויות. בכסף הזה הצליחו להפעיל מערכת תעמולה יעילה שהטתה את דעת הקהל לטובתם.
בקיצור, לבעלי ההון, למנהלים הבכירים, לחוקרים, בעיקר בתחומי הרוח והחברה, יש השפעה מכרעת על קיומה וביטחונה של המדינה. הליכה לתחומים הללו עשויה להועיל יותר לעם ולארץ ולכל הערכים המקודשים שלנו. זוהי דרך ארוכה שהיא קצרה.
בדיעבד, יתכן והקונפליקט הזה יפתח אפיקים חדשים בפני בחורינו האידיאליסטים, שדווקא מתוך הפעילות בתחומי הכלכלה, החברה והמחקר, יוכלו לסייע יותר לשגשוגה של מדינת ישראל ברוח ובחומר.

חירות ומנהיגות מתוך עצמאות ועוז
לפני כמה שבועות התפרסמה באחד העיתונים רשימה של מאה עשירי המדינה. אחד מהאישים הפעילים במגזר הדתי לאומי התלונן בפני שאין בה כמעט דתיים. בתחומי המחקר, הקצונה הבינונית, העשייה החברתית, הציבור הדתי לאומי מיוצג הרבה מעבר לאחוז שלו באוכלוסייה. לרבים מן הבכירים בארץ יש עוזרים דתיים, אבל בין המנהיגים עצמם או בין עשירי הארץ אחוז הדתיים נמוך יחסית.
אולי חסר עוז פנימי - "עזות דקדושה". אולי יש איזה מנטליות שיותר מדי משתוקקת למצוא חן בעיני אחרים, ולכן אינה מסוגלת לעמוד בביקורת קשה.
יש מקום לקוות שהעמידה שלנו במאבקים האחרונים תגלה את העוז בלבבות. אולי בעוד עשר שנים יהיו יותר דתיים בין עשירי הארץ...
אגב אמר הגר"א, שגדול ניסיונם של העשירים מניסיונם של העניים. יותר קשה להיות עשיר צדיק מאשר עני צדיק. יהי רצון שהעשירים שלנו יהיו צדיקים גדולים, ובתרומותיהם יקדשו שם שמים, ויעסקו בבניין התורה, העם והארץ.


^ 1. ולא ניתן לומר שבמקום לשרת בצבא נאמר תהילים וה' יעזור, כמו שאין אומרים כך כאשר חולה מסוכן נמצא לפנינו. הרי אפילו דוד המלך ע"ה, מחבר ספר תהילים, יצא להילחם ולא הסתפק באמירת מזמורי תהילים.


-----------------
מתוך המדור 'רביבים' שבעיתון 'בשבע'.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il