עיקרי ההלכות
א. שיניים תותבות אינן נחשבות כלי ואין להן הגדרה של "חלביות" או "בשריות". לפיכך, אין צורך בשתי מערכות של תותבות.
ויש אומרים שלירא שמיים ראוי להחמיר, אך למעשה לא נהגו כמותם.
ב. מי שהתחיל לאכול מאכל חלבי בזמן שהיה אסור בכך (אחרי אכילת בשר), חייב להפסיק ולנקות את פיו היטב.

א. שיניים תותבות לעניין בשר בחלב
בשבוע שעבר למדנו מה הדין באדם שיש לו סתימות, כתר או גשר בפה, לעניין המתנה בין בשר לחלב.
מה הדין בשיניים תותבות?
ה'דרכי תשובה' כתב, שראוי לכל ירא שמיים שיהיו לו שתי מערכות של שיניים תותבות, אחת לבשר ואחת לחלב1.
אולם הכרעת הפוסקים היא שאין לחשוש לכך ומותר לכתחילה לאכול באותם שיניים בשר וחלב. טעמי ההיתר הם כטעמי ההיתר שלמדנו לגבי סתימה, כתר או גשר בשיניים:
א. החומר ממנו עשויות התותבות אינו בולע2.
ב. האוכל שמכניסים לפה אינו חם בשיעור 'חום שהיד סולדת בו', ולכן אין בכוחו להבליע טעם בתותבות3.
ג. החום שבפה מקלקל את הטעם הבלוע, ולכן אפילו בפחות מ24 שעות נחשב הטעם לטעם פגום. לכן לא חשו כלל לטעם בלוע בפה4.

ב. התחיל לאכול חלב בטעות בזמן ההמתנה
מה הדין במי שבטעות התחיל לאכול מאכל חלבי אחרי מאכל בשרי בזמן שהיה צריך להמתין?
לכאורה, חייב להפסיק מיד ולנקות את פיו.
אך, ה'כף החיים' כתב בשם ספר 'דעת קדושים', שאין צריך להפסיק, ויכול לסיים את סעודתו. כמו כן, כתב שם, שאם אכל בשוגג אין צריך כפרה מאחר שכשאוכל חלב אחרי בשר אינו אוכל איסור, אלא עבר רק על גדר שקבעו חז"ל5.
למעשה - אין להקל כדברי הכף החיים ואם התחיל לאכול חלבי בזמן שהיה עליו להמתין, יפסיק לאכול וינקה את פיו היטב6.