בית המדרש

  • מדורים
  • קול צופיך - הרב שמואל אליהו
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי אליהו זצ"ל

וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

undefined

הרב שמואל אליהו

אייר תשע"ד
15 דק' קריאה
רָאָה פָּנָיו מְאִירִים, בְּשִׁבְתוֹ עִם חֲבֵרִים
זוהר הגאולה
ספר התיקונים הוא חלק מספר הזוהר שחיברו רשב"י ובנו, ויש בו שבעים פירושים עמוקים ונסתרים למילה אחת מהתורה, "בראשית". ספר זה מתחיל בסיפור המערה, שבה למדו רשב"י ובנו פעמיים ביום עם אליהו הנביא את סתרי התורה הללו, שעל פיהם נכתב ספר התיקונים.
יחד עם אליהו הנביא היו באות נשמות רבות של צדיקים, ועליהן הייתה חופפת השכינה. במעמד זה נאמר לרבי שמעון להתחיל את דברי הספר הקדוש הזה: "קום רבי שמעון, אפתח מילין קמי שכינתא". פותח רבי שמעון ודורש את הפסוק מתוך הפרק האחרון של ספר דניאל, העוסק באור הגדול של הגאולה, ב"קֵץ הַיָּמִין". רבי שמעון מתחיל בפסוק שעוסק באור ובזוהר של ימות המשיח, כי זה שם הספר "הזוהר הקדוש" ובזה הוא עוסק.

בוצינא קדישא
רבי שמעון דורש את הפסוק: "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד". פשט הפסוק הוא שלעתיד לבוא יהיה האור של הצדיקים גדול כמו זוהר הרקיע. אור שמזכיר את אור פניו של משה רבנו, שהשכיל בתורה והצדיק את הרבים (עיין ב"ב ח ע"ב).
האור של העתיד לבוא מאיר על החכמים שעוסקים עכשיו בתורת הגאולה. הוא מאיר על רבי שמעון וחבורתו כשהם כותבים את ספר התיקונים הזה, שהוא חלק מספר הזוהר. אשר על כן נקרא רבי שמעון "בוצינא קדישא" – האור הקדוש. והספר שלו נקרא "הזוהר הקדוש". זה שכתב בעל הבן איש חי בשירו על רשב"י: "רָאָה פָּנָיו מְאִירִים, בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרִים, עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי".

תורת הגאולה מפי נביא הגאולה
לא רק האור היה אור של ימות המשיח. גם הרב שמלמד אותם שייך לימות המשיח. אליהו הוא הנביא שתפקידו לבשר את הגאולה בזמנה. עליו מנבא הנביא מלאכי (ג כג) "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם".
בספרא תנינא של ספר התיקונים מספר הזוהר, שאליהו הנביא הוא ראש המדברים בבית המדרש של רשב"י בגלל "דאת תהא אקדים לכל נביאה בדרא דמשיחא". בגלל שגם בימות המשיח אליהו יקדים את שאר הנביאים בנבואתו. יש פה חידוש גדול. הם לומדים את תורת הגאולה מפיו של נביא הגאולה בסדר הדוברים שנקבע על-פי סדר הופעתם בימות המשיח.

גילוי אליהו פנים בפנים
לפי ספר הזוהר, ההתגלות של אליהו הנביא לעתיד לבוא תהיה לפעמים בגלוי מצד הגוף ולפעמים באתכסיא דרך השכל. "דאית למאן דאת עתיד לאתגלאה לה מסטרא דנשמתה בשכל דילה. ואית למאן דאת עתיד לאתגליא לה פנים בפנים מסטרא דגופה". יש מי שאליהו הנביא עתיד להתגלות לו מצד הנשמה בשכלו "באתכסיא ובארח שכל". ויש מי שאליהו עתיד להתגלות לו פנים בפנים מצד הגוף.
דוגמה להתגלות של פנים בפנים נמצאת בהקדמתו של רבי חיים ויטאל ז"ל, שהיה תלמידו המובהק של רבנו האר"י ז"ל, והוא כותב כי האר"י ז"ל זכה לכל מדרגתו "על ידי חסידותו ופרישותו, אחרי התעסקו ימים ושנים רבים בספרים חדשים גם ישנים בחכמה הזאת. ועליהם הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה, היא הביאתו לידי אליהו הנביא שהיה נגלה אליו תמיד ומדבר עמו פה אל פה ולמדו זאת החכמה".


תִּקֵּן זָהֳרֵי חַמָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי

תיבת נח להצלת אור עם ישראל
תורתו של רבי שמעון בר יוחאי נכתבה סמוך לסיום החורבן. הזוהר בפרשת "בהעלותך" (זח"ג קנג ב) ממשיל את המערה שרשב"י למד בה לתיבת נח. "והמשכילים יאירו כזוהר הרקיע אלין אינון דקא משתדלין בספר הזהר דאיהו כ'תיבת נח' וכו'".
נח חי בתקופת המבול שהחריב את כל העולם. אלוקים מצווה אותו לבנות תיבה ולקחת אליה מכל בעלי החיים שניים-שניים או שבעה-שבעה. להאכיל אותם במשך שנה שלמה על מנת שתהיה לו יכולת להצמיח את החיים מחדש אחרי המבול. נח גם שומר בתיבה זרעים מכל המינים והסוגים שבעזרתם הוא עתיד להחזיר לחיים את כל הצומח.
רשב"י עושה את פעולתו של נח במבול אחר. רשב"י חי בתקופת החורבן של עם ישראל. חורבן המקדש. חורבן הארץ. פיזור ישראל בין האומות. עם ישראל הולך לקראת אבדון. "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם: וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ" (ויקרא כו לח). גם מבחינה רוחנית הם בסכנה: "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם" (תהילים קו).
כל זאת מלבד אובדן הנבואה והשראת השכינה. חורבן התורה "מלכה ושריה בגויים – אין תורה". כל החכמה הקדושה של רשב"י הולכת להאבד. "הנה החכמה הזאת היתה נגלית באתגלייא עד פטירת הרשב"י ע"ה ומאז ואילך נסתם חזון" (הקדמת מוהרח"ו זיע"א על שער ההקדמות).
רשב"י ידע שהגלות היא לא לנצח. אלוקים כרת ברית עם האבות להחזיר את ישראל למקומם. "ושב ה' את שבותך ורחמך". יש הבטחה לרחל אמנו "ושבו בנים לגבולם". חייבים לשמור את כל כוחות החיים הרוחניים של עם ישראל לתקופה שאחרי המבול. להצמיח את העולם מחדש. לתקופת הגאולה.
רשב"י טורח כמו נח בשעתו, ושומר את כל זרעי החיים לתקופה שאחרי החורבן (המבול). רשב"י שומר את האפשרות להחזיר לעם ישראל את הכוח המיוחד שלו לאחר הגלות. להחזיר להם את האור של התורה. להחזיר את כבוד התורה ולומדיה. להחזיר את יכולת הנבואה. להחזיר את השראת השכינה. רשב"י כותב את ספר הזוהר, שהוא כמו הצוהר של התיבה. צוהר שדרכו ייכנסו ישראל בדור הגאולה לקחת את האוצרות ששמר רשב"י.

תורת חיים בתקופת הגאולה
הסודות שנתגלו לרשב"י ולחבורתו ונכתבו בספר הזוהר שייכים לימות המשיח. כך כתוב בספר התיקונים: "ורשותא יהיב לעשר ספירן לגלאה לון רזין טמירין דלא אתיהיב רשו לגלאה לון עד דייתי דרא דמלכא משיחא". ורשות ניתנה גם לעשר הספירות לגלות להם סודות נסתרים שלא ניתנו להתגלות עד שיבוא מלך המשיח.
מכיוון שכל הסודות הללו ניתנו להתגלות רק בימות המשיח, מתגלה להם אליהו הנביא עם פמליה של מעלה ואומר: "וכמה בני נשא לתתא יתפרנסון מהאי חבורא דילך, כד יתגלי לתתא בדרא בתראה בסוף יומיא, ובגיניה 'וקראתם דרור בארץ לכל יושביה'". תרגום: וכמה בני-אדם יחיו מהחיבור הזה שלך, מספר הזוהר. כשהוא יתגלה למטה בדור האחרון באחרית הימים. ובזכותו יתקיים הפסוק "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ" (ספר התיקונים דף כג).

סוד הגאולה
החיד"א היה תלמידו של אור החיים הקדוש זיע"א וגר בארץ ישראל. הוא כתב עשרות ספרים בפסיקת הלכה, באגדה, בדרוש ובסוד. זכה ללמוד תורה וללמדה ברבים. את כל הספרים הללו הוא כתב תוך כדי נסיעות ברחבי העולם במאמץ להביא גאולה לעולם. לבנות את ארץ ישראל. לחזק את בניינה ומוסדותיה של הארץ, תושביה ולומדיה. אחד ומיוחד ממובילי בניינה של ארץ ישראל.
כך כתב החכם המקובל הגדול, חכם רבי יוסף חיים דוד אזולאי זיע"א: "ורק בדורינו אלו לקראת הגאולה הקרובה נתגלה אור הזוהר להגן על הדורות. ואם נזכה להתעסק בסתרי תורה כדת מה לעשות, בזכות זה תפרה ישע ישועת ישראל" ("שם הגדולים" – "גדולים" על רבנו אלעזר בעל ספר הרוקח).

עם ישראל נמשך אל האור
מכיוון שהספר הזה הוכן לימות המשיח, נדבק עם ישראל בתורתו של רשב"י. מספר לומדי הזוהר והקבלה האמיתיים הולך ועולה. מספר האנשים שמחזיקים את הספר הזה בביתם ושמחים בו מתרבה. גם מספר העולים לציון של רשב"י במירון עולה ומתעלה בכל שנה ושנה. כל כך רוצים עם ישראל להידבק באורו של רשב"י עד שכל שנה ושנה מתרבה ביותר מספר העולים למירון בל"ג בעומר ובכל השנה כולה.
כל מי שגר בסביבות הציון של רבי שמעון במירון רואה את הנהירה של עם ישראל למירון בלי שום פרסומת ומקדמי מכירות. בכל שנה ושנה ההגעה למירון היא מורכבת יותר ויותר בגלל ריבוי העולים. אבל הקושי לא חוסם את האנשים מלהגיע. הם מרגישים כי תורתו של רשב"י היא אוצרות החיים שלהם, ולכן הם כל כך דבקים בו.

אילנא דחיי
הרמח"ל פותח את את ספרו "אדיר במרום" וכותב כי ספר הזוהר "לגאולה הוכן, ולהצמיח קרן ישועה לבית ישראל". הוא מביא את הפסוק מדניאל שנכתב על הגאולה: "וְלֹא יָבִינוּ כָּל רְשָׁעִים, וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ".
הרמח"ל מביא את פירוש הזוהר הקדוש (נשא קכ"ד ב) כי ספר זה הוא "מִסִּטְרָא דְּבִינָה, דְּאִיהוּ אִילָנָא דְּחַיִּי. בְּגִינַיְיהוּ אִתְּמַר (דניאל יב) 'וְהַמַשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ' – בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר, מִן זוֹהֲרָא דְּאִימָא עִלָּאָה, תְּשׁוּבָה. בְּאִלֵּין לָא צָּרִיךְ נִסָּיוֹן, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיִּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְּקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן (דברים לב) ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר".
תרגום ופירוש: הרשעים יקראו וילמדו ולא יבינו. למה? כי ההבנה היא לא מעץ הדעת אלא מעץ החיים. מי שחי את דברי הרשב"י – יבין. מי שלא חי בקדושה – יקרא וילמד ולא יבין. לא תהיה לו בינת הלב. על אותם צדיקים מבינים נאמר: "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד". כי דרך הספר הזה הם דבוקים לעולם העליון. לעולם התשובה.
עוד אומר שם הזוהר, כי דניאל לימד בנבואתו כי רבים מעם ישראל יצטרכו לעבור ליבון וצירוף וטיהור לקראת הגאולה. "יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים". חלקם יעבור את הניסיון הכואב. חלקם ייכשלו. ככל שעם ישראל יהיה יותר ויותר קשור לעץ החיים, כך הוא יינצל יותר ויותר מהניסיון, מהליבון ומהצירוף הקשה הזה וייגאל ברחמים. "וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב".


וְהִצִּיל הַלְּחוּצִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי

שואת גוג ומגוג
ברמב"ם (בהלכות מלכים יב') "יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג". במאה השנים האחרונות התקבץ כמעט חצי מעם ישראל בארץ ישראל. מתקיים בו "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך". כל ההבטחות שנאמרו בתורה ובספרי הנביאים מתקיימים בנו אחת לאחת. אנחנו בפנים. איפה מלחמת גוג ומגוג שהייתה צריכה להיות בהתחלה?
הנביא יחזקאל מתנבא על מלחמה שיהיו בה עמים רבים ותיפול בדרך לכיבוש ירושלים. בהמשך נבואתו תמה יחזקאל בשם ה': "הַאַתָּה הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל?". מסביר המלבי"ם את התמיהה בעובדה שגוג ומגוג לא ייקראו בשם הזה: "כי שם גוג ושם מגוג כבר ישכח בימים ההם".
מרן הרב אליהו זצוק"ל היה אומר כי השואה האיומה הייתה מלחמת גוג ומגוג. כמו שכתוב בגמרא שהקב"ה היה יכול להחשיב את חזקיהו כמשיח ואת סנחריב כמו גוג ומגוג, אלא שגרם החטא (סנהדרין צד). אם כן גרמניה, שאספה את כל עמי אירופה למלחמה על עם ישראל, חישבה לכבוש את ירושלים ולהחריב את היישוב בארץ ישראל, היא המלחמה האמורה.
מרן הרב זצ"ל סיפר כי פעם באו אליו אנשים וניסו לחלוק על דעתו זאת בהוכחות מפסוקים ומדרשים. הם דיברו בתקיפות רבה ואיימו לפרסם עליו פשקווילים וכד'. אמר להם הרב: אני פוסק שהמלחמה הזאת מאחורינו. אני גם מאמין בדברי חז"ל שאמרו כי מה שפוסקים פה למטה מקבלים בעולם העליון, ולא נצטרך לעבור את המלחמה הנוראה הזאת. אתם, שפוסקים שהמלחמה צריכה לבוא – אתם יכולים לקחת את הייסורים שלה לעצמכם. אני לא. סיפר הרב בחיוך כי אותם אנשים נבהלו מהרעיון, הסכימו במהרה עם פסק ההלכה שלו וברחו מהחדר.

גילוי אליהו לפני גוג ומגוג
בהלכות מלכים שם כותב הרמב"ם כי לפני המלחמה הזאת יבוא אליהו הנביא. "ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם. שנאמר: 'הנה אנכי שולח לכם את אליה' וגו'. ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר 'והשיב לב אבות על בנים'". איפה אליהו הנביא?
על-פי הדברים של רשב"י שהבאנו לעיל, אפשר לפרש כי התגלות אליהו הנביא היא בשני אופנים: או בפנים אל פנים, כמו שהייתה לרבנו האר"י ז"ל, או "באתכסיא ובארח שכל". כן כותב בעל הבן איש חי בספרו "דעת ותבונה" (פרק מ"ט) "כי הנה ידוע שאע"פ שבדורות אלו לא מצינו מי שזוכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב, עם כל זה אפשר שיזכה אליו בדרך נסתר, שיתלבש בעין השכל שלו, וכמו שכתב רבינו מהרח"ו ז"ל בהקדמתו מאמר ספר התיקונין וז"ל: ואנת אליהו עתיד לאתגלייא בסוף יומייא, ואית מאן דעתיד לאתגלייא ליה אפין באפין, ואית מאן דעתיד לאתגלייא ליה בטמירו בעין השכל דיליה וכו' ע"ש והבן זה".

והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם
על-פי זה אפשר להבין את דברי אור החיים הקדוש, שכותב בפירושו לתורה (ויקרא כה כה): "והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם: הטוב לכם כי תשבו חוץ, גולים מעל שלחן אביכם? ומה יערב לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה, אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם, הוא אלהי עולם ברוך הוא לעד?". וכן כותב רבי יהודה הלוי בסיום ספר הכוזרי (ה' כ"ז) שמסביר כיצד הגאולה תתחיל "וּבְהֶעָרַת בְּנֵי אָדָם וְהִתְעוֹרְרוּתָם אֶל אַהֲבַת הַמָּקוֹם הַהוּא הַקָּדוֹשׁ". כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי-עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי-בָא מוֹעֵד", "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת-אֲבָנֶיהָ וְאֶת-עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ".
גם רבי יהושע מקוטנא זצ"ל כותב, כי עיקר יישוב הארץ הוא בכיבוש ולא רק בעלייה לארץ. אמנם אין ספק שהעלייה גם בלי כיבוש היא מצווה גדולה, כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה. ונאמר "עוד אקבץ עליו לנקבציו". "ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בלבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה" (שו"ת ישועות מלכו יו"ד סו). כן כתב בעל ספר "מאור עיניים" (ויצא. פנחס), שהתעוררות ותשוקה נקראת "בחינת אליהו". "המעורר התשוקה מקודם. ואחר כך הוא בחינת משיח".


הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי

האם דורנו ראוי לתורת רשב"י?
יש שואלים האם הדורות שלנו ראויים ללמוד את תורתם של רשב"י והאר"י ז"ל. הרי הרשב"י הצפין את חכמתו בספר הזוהר באופן שלא יוכל להבינה מי שלא ראוי. גם האר"י ז"ל אמר בשעת פטירתו: "ויאמר תאמר לחברים משמי שמהיום והלאה לא יתעסקו כלל בחכמה זו שלמדתים, כי לא הבינו אותה כראוי, ויבאו ח"ו לידי כפירה ואבוד נפש. ואמנם הרב חיים ויטאל לבדו יעסוק בה לבדו בלחישה" (שער הגלגולים - הקדמה לט).
הרי יש בדורנו הרבה דברים לתקן. והרבה קלקולים של אומות העולם וכו'. ויש מגדילים ואומרים שאף פעם לא היה דור כל כך גרוע כמו הדור הזה. ואיך אפשר לומר שמה שלא למדו הדורות הקודמים יכולים ללמוד בדורות שלנו? (וראה מאמר ציפית לישועה א'. למרן החפץ חיים זיע"א).

שבועה שלא ירחקו את הקץ
כתב על זה רבי יוסף חיים זיע"א בספרו "בן יהוידע" (כתובות קיא/א) כי על המחשבה הזאת בדיוק נאמרה השבועה בשיר השירים "שלא ירחקו את הקץ". הסביר שם גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי בשם בנו חכם יעקב חיים: "רוצה לומר שלא יהיו מרחקים בדעתם את הקץ, שיתייאשו לומר אם הראשונים שהיו כמלאכים לא זכו להיות הגאולה בימיהם, כל שכן אנחנו, אלא יהיו מצפים לישועה תמיד". ודבר זה הוא חלק ממה שאנו אומרים בכל יום בתפילה: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום". ולא אומרים שאנחנו דור שלא ראוי לגאולה.

ירידת הדורות
ומה שאמר על ראשונים כמלאכים הוא בגמרא בשבת (קיב ע"ב): "אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים – אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים – אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים" (ועיין בירושלמי שקלים דף כ"א ע"ב).
וכן הגמרא (סוטה מח ע"א) מדברת על ירידת הדורות. שאומרת המשנה שם: "משבטלה סנהדרין – בטל השיר מבית המשתאות שנאמר בשיר לא ישתו יין וגו'. משמתו נביאים הראשונים – בטלו אורים ותומים. משחרב בית המקדש – בטל השמיר ונופת צופים ופסקו אנשי אמנה מישראל. שנאמר 'הושיעה ה' כי גמר חסיד' וגו'. רבן שמעון בן גמליאל אומר: העיד ר' יהושע מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה. ולא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפירות. ר' יוסי אומר: אף ניטל שומן הפירות. רבי שמעון בן אלעזר אומר: הטהרה נטלה את הריח, המעשרות נטלו את שומן הדגן. וחכמים אומרים: הזנות והכשפים כילו את הכל".
ובגמרא שם למדו זאת מהפסוקים האמורים בתוכחה על הגלות (דברים כח סז): "בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה". ואומרת שם הגמרא כי התיקון הוא על-ידי "אקדושה דסידרא, ויהא שמיה רבא דאגדתא". או על-ידי בניין בית המקדש.

תיקון עולם לקראת גאולה
הגמרא (יומא סט ע"ב) מספרת על עזרא הסופר, שביחד עם הקהל הגדול צעקו "אל ה' אלקים בקול גדול" (נחמיה ט). מסבירה הגמרא שם כי הם התפללו לה' שיסיר מהם ומהעולם כולו את יצר הרע של עבודה זרה. ישבו בתענית שלושה ימים ונמסר היצר בידיהם. "ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה" (זכריה ח). רצו לבטל גם יצר העריות וראו שהעולם לא מתקיים. לקחו אותו וסימאו את עיניו שלא ישלוט יצר הרע של עריות בבני משפחה.
ובאמת אנו רואים כי כוחו של יצר עבודה זרה בעולם רק הולך ונחלש, עד שכמעט לא נמצאים בעולם עובדי עבודה זרה. וגם הקיימים "מעשה אבותיהם בידיהם" ולא מאמינים בהם באמת (בית יוסף על יו"ד סימן קכח בשם הרשב"א). וגם יצר העריות, שהגמרא אומרת כי סימאו את עיניו והחלישו את כוחו, אנו חושבים שאין כמותו לרע בדורנו, אבל באמת איננו יודעים כוחו בדורות קדמונים שהיו מקדשי עבודה זרה מלאים בקדשות ב"מ למשוך לב ההמון ולהמשיך טומאה. בדורנו ברוך ה' יש התקדמות גדולה של טהרה, פרט למי שמושך טומאה על עצמו.

נחלש כוחה של הסטרא אחרא
גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי כתב בכמה וכמה מקומות כי בימינו הולך כוח הטומאה ונחלש מאוד מאוד. כך למשל בספרו "בניהו בן יהוידע" (פסחים קט/ב) כתב על כך שבגמרא כתוב לא לאכול דברים בזוגות בגלל התקנאות השדים. והסביר שם שסיבת קנאתם היא שבקדושה יש זוגיות אמיתית באהבה ואחווה, ואילו בטומאה אין זוגות אמיתיים כי אין חיבור אמיתי ואהבה אמיתית, רק זמנית. על כן כתיב: "יתפרדו כל פועלי און" וזה דבר שהחוש מוכיחו. "דסטרא דקדושה שרי בחיבורא וסיים בחיבורא, אך הסטרא אחרא שרי בחיבורא וסיים בפירודא".
וכתב שם: "והנה תהלות לאל שנתבטל נזק של הזוגות מפני כי הסטרא אחרא נחלש כוחה. ותחלה נתבטל בארץ ישראל מפני קדושתה, ואחר כך נתבטל גם מבבל, אף על גב דשכיחי שם מזיקין טפי. ועתה בזה הזמן אדרבה העולם עוסקים בזוגות". ומסיים: "וגבר ישראל".
עוד כתב גם בספרו "בניהו בן יהוידע" (סנהדרין סז/ב) בעניין הכשפים והשדים. "ולכן בזמן הזה שנחלשה הסטרא אחרא, גם כחן של כשפים נחלש שאין מצויים בכל מקום, ואינם מצויין אצל כל אדם. וכאשר תמצא בענין השדים שנתמעטו בעולם ואינם מצויים בכל מקום, וגם כן הוא מטעם זה".

עלייה פנימית
וב"אגרות הראיה" (כרך א/ שלב) כתב הראי"ה קוק זיע"א כי בימינו יש אפשרות להחזיר בתשובה גם אנשים שנפלו בעבודה זרה, למרות שכתוב "כל באיה לא ישובון". כל זאת בגלל "שאחרי משך זמן גדול כל כך שנתבסם אויר העולם מקדושת תורתינו הקדושה, אבדה הקליפה את כחה עד שלא תוכל להחזיק מעמד שלא להשיב ולהציל מידה טרף".
והאריך להסביר שם כי זה מה שכתוב בתיקוני הזוהר על דרא דעקבא דמשיחא, דהוא "טב מלגאו וביש מלבר". טוב מבפנים ורע מבחוץ. כי בחיצוניות נראית ירידת הדורות, אבל בפנימיות מצטברות כל הזכויות של דורות צדיקים על גבי דורות צדיקים וביחד מצטברים לאלפי דורות. "נוצר חסד לאלפים".
"כל דור ודור מוסיף על הדורות הראשונים, מפני שהקדושה מצטרפת, ונמצא שהקדושה של מעוט תורה ומעשים טובים של דורות האחרונים מוסיפה אור לשעבר גם כן. ועבירה אין לה פירות ולא צירוף, בסוד 'יתפרדו כל פועלי און'".
על כן מתקיים בהם בדור הגאולה: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה'" שאפילו הפושעים והמזידים הם "שבי פשע" וחוזרים בתשובה. כי הפנים שלהם היה באמת טהור בזכות אבותיהם ואבות אבותיהם. על כן נאמר: "וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת. וּמֵבִיא גּוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה". יהי רצון שנזכה לראות בחוש במהרה בימינו. אמן.
חזק חזק ונתחזק!

בדרך למירון
מספר רוני לוי, הנהג של הרב זצ"ל: יצאנו מצפת אחרי התהלוכה של ספר התורה בערב ל"ג בעומר. יחד אתנו יצאו הרבה מכוניות, והיינו תקועים בפקק של עשרות מכוניות שנסעו לכיוון מירון. שאלתי את הרב: מה יהיה? והוא השיב לי: יהיה בסדר. אחרי שתי דקות מגיע שוטר על טוסטוס ואומר לי: סע אחרי.
נסעתי אחרי השוטר עם הטוסטוס עד לציון של הרשב"י עצמו. כשהגענו יצאתי מהאוטו להגיד לשוטר תודה, ולא מצאתי אותו. שאלתי את השוטרים איפה הוא, והם אמרו לי שאין במרחב הזה שום שוטר על טוסטוס, כולם על אופנועים או מכוניות.

חברותא אצל רשב"י
מספר ר' מנשה אייכלר: את הרב אליהו זצ"ל אני מכיר כשהיה עוד צעיר. אני הייתי הממונה מטעם משרד הדתות על ציון רבי שמעון בר-יוחאי זיע"א, והרב היה מגיע בכל שנה להתפלל בציון ולרקוד שם כמו עוד אלפים אחרים. כולם זוכרים שהוא היה מגיע כשהוא היה רב ראשי ואחר כך. אבל אני זוכר כשהרב כשהיה בחור צעיר היה מגיע לציון של הרשב"י והיה יושב ולומד שבוע או חודש ימים, לומד לבד או בחברותא, יום ולילה בלי הפסקה.
יש לדעת כי היו אלה ימים שבהם לא היו מגיעים רבים כל כך לציון, אלא רק בל"ג בעומר או בזמנים מיוחדים אחרים, וגם אז לא היו באים רבים כל כך. אבל הרב הכיר את מעלותיו של הציון הזה כבר בהיותו נער צעיר.
זכיתי גם לשבת עם הרב בכלא חודש ימים. במקומות הללו מכירים את האדם טוב יותר מכל מקום אחר. בתי הכלא של היום הם בית הבראה לעומת מה שהיה לנו שם. מכות ולחצים וניסיונות להוציא מאתנו הודאה על מה שלא עשינו. אני יכול לספר עליו הרבה סיפורים. אבל העיקר הוא שהרב הזה היה מלאך. כל מילה מיותרת. פשוט מלאך.

קדושה מביאה שלום
מספר הרב שאול דמרי: הייתי ממונה על המקומות הקדושים בצפון. יום אחד אמר לי הרב זצ"ל לעשות מחיצה בין גברים לנשים בציון הקדוש של רבי שמעון בר-יוחאי. הוא אמר לי שזה לא כבוד לרשב"י שתהיה שם תערובת של גברים ונשים, במיוחד בימים שיש שם צפיפות נוראה. חששתי מתגובות הציבור לצעד שכזה, אך הרב הרגיע אותי ואמר: "אתה תהיה הראשון, הנחשון, וכולם ילמדו ממך! ואפילו תזכה לשלום-בית בין הקבוצות החרדיות-חסידיות".
דווקא בציון של הרשב"י היו מחלוקות בין החצרות החסידיות השונות, כל אחד חשב שהוא בעל-הבית על המקום. גם על הדבר הזה בירך אותי הרב שאזכה לעשות בזכות הפעולה של הקדושה. כנראה שהרב ראה בעיני רוחו שקדושה מביאה גם אחדות.
כשסיימנו לבנות את המחיצה, קיבלתי שיחת טלפון מהישיבה של הרב אהרון בריזל זצוק"ל, האדמו"ר של "תולדות אהרון", שנחשבת מעוז הקנאים במאה-שערים. הם אמרו לי שהרב שלהם רוצה לראות אותי. הלכתי לבית המדרש שלו וראיתי סביב הרב מאות חסידים. הוא קיבלני בכבוד גדול, למרות שאני רב ציוני שחובש כיפה סרוגה, ואמר לי: "אתה השליח של רשב"י! זה הדבר הכי גדול שרשב"י חיכה לו במשך 2000 שנה! אני מבקש שאת המחיצה תעשה מזכוכית אטומה, שלא יוכלו אפילו לראות צל בין הגברים לנשים".
נזכרתי במה שאמר לי הרב בתחילה, על השלום שהמחיצה הזאת תעשה, והלכתי קדימה, להשכין שלום בין החסידויות. התקשרתי לכל נציגי החסידויות לבוא אלי למשרד הדתות כדי לפתור את מלחמת "גוג ומגוג" שהיתה כל שבת במירון, כשכל אחד רצה לשלוט בנעשה. פתחתי מולם את לוח השנה ואמרתי להם: "יש 49 שבתות בשנה. כל שבת חסידות אחת תהיה אחראית". כל חסידות רשמה לפניה את השבת שהיא אחראית עליה, וכך זה נמשך עד היום.

ככל שעם ישראל יהיה יותר ויותר קשור לעץ החיים, כך הוא יינצל יותר ויותר מהניסיון, מהליבון ומהצירוף הקשה הזה וייגאל ברחמים

פקק של צדיקים . אני גר במרחק כמה שעות נסיעה ממירון, וידוע הוא שהפקקים לשם בל"ג בעומר רבים. האם עדיף בכל זאת לנסוע או מוטב לנצל את הזמן ללימוד תורה?
מרן הרב זצ"ל היה מתמיד גדול בלימוד תורה, ומעולם לא ביטל נסיעה למירון בל"ג בעומר. והיה מנצל את כל הדרך ללימוד ספר "הילולא רבא" של בעל הבן איש חי על רשב"י. מרן הרב זצ"ל הלך בעקבות צדיקי עולם מתמידים גדולים שכך עשו, ביניהם מרן רבי יוסף קארו זצוק"ל בעל ה"שולחן ערוך" ומרן האר"י הקדוש זיע"א, שהיו מגדולי המתמידים בדורות כולם והיו עולים לציון הרשב"י להתפלל.

כוהנים על הגג . האם כוהנים רשאים לעלות לציון הרשב"י?
רשאים לעלות. ואינם צריכים את כל הדרכים שהמציאו לשם כך. אמנם לציון עצמו לא יכולים להיכנס. אבל לעלות על הגג יכולים.

גילוח אשכנזי . השנה, של"ג בעומר חל במוצאי שבת, האם אפשר להתגלח כבר ביום שישי?
אשכנזים נוהגים להתגלח כבר ביום שישי (רמ"א תצג ב). ולדעת הספרדים לא מסתפרים ביום שישי.

אחווה דוחה מנהג . אנחנו נוהגים לא להתחתן עד שבועות. חברי מתחתן בל"ד בעומר. האם אני יכול להשתתף בחתונה שלו, או שצריך להימנע?
מצווה גדולה ללכת לשמחו. אין כמו הימים הללו להרבות אהבה ואחווה שלום ורעות.

הדלקה עושה מצווה . בהכנת הדרך למירון, יש הרבה אנשי ביטחון שמתכוננים תוך כדי השבת. האם לא נכון לדחות את ההדלקה ליום ראשון בערב כדי למנוע חילול שבת?
אני לא חושב שזה בכוחו של מישהו לדחות את ההילולא וההדלקה ליום ראשון. ובפועל ההילולא תהיה ביום ראשון. אנשי הביטחון שעושים את תפקידם לא מחללים שבת, כי הם שומרים על מאות האלפים שיהיו שם, מדין פיקוח נפש. על כן אין צורך לבטל את הגעתך למירון. אמנם לא כדאי לצאת מיד במוצאי שבת, כדי שהאוטובוסים לא יבואו למענך בשבת כדי שתמצא אותם מוכנים במוצאי שבת.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il