- פרשת שבוע ותנ"ך
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תזריע תשע"ד
אחת המצוות הראשיות ביהדות היא להינשא ולהביא ילדים לעולם. בגן עדן אנחנו מוצאים שהקב"ה מברך את אדם וחווה ב"פרו ורבו ומלאו את הארץ". בשביל העם היהודי, ללדת ילדים זה כבר כורח דמוגרפי. על אף שחלפו כמעט 75 שנה מאז מלחמת העולם השנייה והשואה, העם היהודי עוד לא השלים את האבדות העצומות שספג במונחי אוכלוסייה.
הסיבות הן שיעור ילודה נמוך מהממוצע בקרב יהודים לא דתיים, שיעור גירושין גבוה, נישואים בגיל מאוחר ואוכלוסייה הולכת וגדלה של רווקים ורווקות. גם להתבוללות ולנישואי תערובת יש חלק גדול בעובדה שהעם היהודי בקושי מצליח לשמור על מספר אנשיו, ועל אחת כמה וכמה להשלים את המספרים שאבדו לעם היהודי בשואה.
התורה נותנת עדיפות גבוהה לילדים. היא רואה בילדים לא רק רציפות פיזית של העם היהודי אלא גם קשר רוחני שנמשך מעבר לימי חייו של האדם. חז"ל אמרו על יעקב אבינו שכל זמן שצאצאיו חיים, גם יעקב אבינו עדיין חי, לכאורה.
לראות את האדם "אחרי המוות" זה אחד מסימני ההיכר של היהדות ושל העם היהודי. רעיון הנשמה הנצחית מקבל חיזוק מהיכולת שיש האדם לראות את עצמו בעתיד, חי באמצעות החיים של צאצאיו.
ולמרות זאת ,ידידיי, כולנו יודעים שללדת ילדים ולגדל אותם זאת לא משימה פשוטה, ואנחנו גם יודעים שהורה נשאר הורה כל חייו. אני מרגיש שזה אחד המסרים שטמונים בתחילתה של פרשת השבוע. התורה מדברת שם על טומאה, קורבן ובידוד של האם אחרי הלידה. זאת הדרך של התורה להראות לנו שהדברים האלה הם חלק בלתי נפרד מגידול ילדים וחינוכם.
בחברה האנושית כולה טבעי ואפילו צפוי שההורים יעשו כל מה שאפשר כדי להעניק לילדיהם חיים טובים ובריאים. החברה דוחה הורים שאין להם אינסטינקטים כאלה ואפילו רואה בהם פושעים שראויים לעונשים על הזנחת ילדיהם או על ההתעללות בהם. אפילו בחברה הכי פתוחה וליברלית הם נחשבים לאנשים אכזריים ומעוותים. התורה, כספר מעשי לחיי האדם, אינה הולכת סחור-סחור בתיאור הקשיים – טומאה, הקרבה ובידוד מהחברה – שכרוכים תמיד בגידול ילדים.
אולי מסיבה זו נתנה התורה לאישה אינסטינקט אימהי חזק יותר ורצון ללדת ילדים, משום שבלי אינסטינקט כזה, אם היינו מסתמכים רק על השיקולים הפרקטיים של החיים ומתחשבים בקשיים הכרוכים בגידול ילדים, הנתונים הדמוגרפיים של העם היהודי לא היה משאירים לנו שום תקווה לעתיד. במסכת אבות אמרו חז"ל בצדק "לפום צערא אגרא", לפי הצער, לפי המאמץ וההקרבה, כך גם השכר. זה נכון שבעתיים כשמדובר בילדים ובדורות הבאים של העתיד היהודי.
הסיבות הן שיעור ילודה נמוך מהממוצע בקרב יהודים לא דתיים, שיעור גירושין גבוה, נישואים בגיל מאוחר ואוכלוסייה הולכת וגדלה של רווקים ורווקות. גם להתבוללות ולנישואי תערובת יש חלק גדול בעובדה שהעם היהודי בקושי מצליח לשמור על מספר אנשיו, ועל אחת כמה וכמה להשלים את המספרים שאבדו לעם היהודי בשואה.
התורה נותנת עדיפות גבוהה לילדים. היא רואה בילדים לא רק רציפות פיזית של העם היהודי אלא גם קשר רוחני שנמשך מעבר לימי חייו של האדם. חז"ל אמרו על יעקב אבינו שכל זמן שצאצאיו חיים, גם יעקב אבינו עדיין חי, לכאורה.
לראות את האדם "אחרי המוות" זה אחד מסימני ההיכר של היהדות ושל העם היהודי. רעיון הנשמה הנצחית מקבל חיזוק מהיכולת שיש האדם לראות את עצמו בעתיד, חי באמצעות החיים של צאצאיו.
ולמרות זאת ,ידידיי, כולנו יודעים שללדת ילדים ולגדל אותם זאת לא משימה פשוטה, ואנחנו גם יודעים שהורה נשאר הורה כל חייו. אני מרגיש שזה אחד המסרים שטמונים בתחילתה של פרשת השבוע. התורה מדברת שם על טומאה, קורבן ובידוד של האם אחרי הלידה. זאת הדרך של התורה להראות לנו שהדברים האלה הם חלק בלתי נפרד מגידול ילדים וחינוכם.
בחברה האנושית כולה טבעי ואפילו צפוי שההורים יעשו כל מה שאפשר כדי להעניק לילדיהם חיים טובים ובריאים. החברה דוחה הורים שאין להם אינסטינקטים כאלה ואפילו רואה בהם פושעים שראויים לעונשים על הזנחת ילדיהם או על ההתעללות בהם. אפילו בחברה הכי פתוחה וליברלית הם נחשבים לאנשים אכזריים ומעוותים. התורה, כספר מעשי לחיי האדם, אינה הולכת סחור-סחור בתיאור הקשיים – טומאה, הקרבה ובידוד מהחברה – שכרוכים תמיד בגידול ילדים.
אולי מסיבה זו נתנה התורה לאישה אינסטינקט אימהי חזק יותר ורצון ללדת ילדים, משום שבלי אינסטינקט כזה, אם היינו מסתמכים רק על השיקולים הפרקטיים של החיים ומתחשבים בקשיים הכרוכים בגידול ילדים, הנתונים הדמוגרפיים של העם היהודי לא היה משאירים לנו שום תקווה לעתיד. במסכת אבות אמרו חז"ל בצדק "לפום צערא אגרא", לפי הצער, לפי המאמץ וההקרבה, כך גם השכר. זה נכון שבעתיים כשמדובר בילדים ובדורות הבאים של העתיד היהודי.
כוחו של הדיבור
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב תשע"ו
כיצד תיקן הרב אליהו את השעון?
הרב נתנאל יוסיפון | אדר ב תשפ"ב

הלכות לשון הרע - נגע הצרעת
"קול צופייך" - גליון 353
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן תשס"ו

"התירו סופן משום תחילתן"
הרב יוסף כרמל | ניסן תשס"ט
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
תזריע תשע"ד
תשע"ד
משחק ללא הגבלת זמן
תשע"ד
תפילה לשלום
סיון תשע"ד
פרשת אמור תשע"ד
תשע"ד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מי אתה עם ישראל?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
איך ללמוד אמונה?
מי צריך את הערבה?
האם מותר לפנות למקובלים?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

רחל מבכה על בניה
עלון מס' 170
הרב בניהו ברונר | מרחשוון תשע"ד
