- פרשת שבוע ותנ"ך
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תזריע תשע"ד
אחת המצוות הראשיות ביהדות היא להינשא ולהביא ילדים לעולם. בגן עדן אנחנו מוצאים שהקב"ה מברך את אדם וחווה ב"פרו ורבו ומלאו את הארץ". בשביל העם היהודי, ללדת ילדים זה כבר כורח דמוגרפי. על אף שחלפו כמעט 75 שנה מאז מלחמת העולם השנייה והשואה, העם היהודי עוד לא השלים את האבדות העצומות שספג במונחי אוכלוסייה.
הסיבות הן שיעור ילודה נמוך מהממוצע בקרב יהודים לא דתיים, שיעור גירושין גבוה, נישואים בגיל מאוחר ואוכלוסייה הולכת וגדלה של רווקים ורווקות. גם להתבוללות ולנישואי תערובת יש חלק גדול בעובדה שהעם היהודי בקושי מצליח לשמור על מספר אנשיו, ועל אחת כמה וכמה להשלים את המספרים שאבדו לעם היהודי בשואה.
התורה נותנת עדיפות גבוהה לילדים. היא רואה בילדים לא רק רציפות פיזית של העם היהודי אלא גם קשר רוחני שנמשך מעבר לימי חייו של האדם. חז"ל אמרו על יעקב אבינו שכל זמן שצאצאיו חיים, גם יעקב אבינו עדיין חי, לכאורה.
לראות את האדם "אחרי המוות" זה אחד מסימני ההיכר של היהדות ושל העם היהודי. רעיון הנשמה הנצחית מקבל חיזוק מהיכולת שיש האדם לראות את עצמו בעתיד, חי באמצעות החיים של צאצאיו.
ולמרות זאת ,ידידיי, כולנו יודעים שללדת ילדים ולגדל אותם זאת לא משימה פשוטה, ואנחנו גם יודעים שהורה נשאר הורה כל חייו. אני מרגיש שזה אחד המסרים שטמונים בתחילתה של פרשת השבוע. התורה מדברת שם על טומאה, קורבן ובידוד של האם אחרי הלידה. זאת הדרך של התורה להראות לנו שהדברים האלה הם חלק בלתי נפרד מגידול ילדים וחינוכם.
בחברה האנושית כולה טבעי ואפילו צפוי שההורים יעשו כל מה שאפשר כדי להעניק לילדיהם חיים טובים ובריאים. החברה דוחה הורים שאין להם אינסטינקטים כאלה ואפילו רואה בהם פושעים שראויים לעונשים על הזנחת ילדיהם או על ההתעללות בהם. אפילו בחברה הכי פתוחה וליברלית הם נחשבים לאנשים אכזריים ומעוותים. התורה, כספר מעשי לחיי האדם, אינה הולכת סחור-סחור בתיאור הקשיים – טומאה, הקרבה ובידוד מהחברה – שכרוכים תמיד בגידול ילדים.
אולי מסיבה זו נתנה התורה לאישה אינסטינקט אימהי חזק יותר ורצון ללדת ילדים, משום שבלי אינסטינקט כזה, אם היינו מסתמכים רק על השיקולים הפרקטיים של החיים ומתחשבים בקשיים הכרוכים בגידול ילדים, הנתונים הדמוגרפיים של העם היהודי לא היה משאירים לנו שום תקווה לעתיד. במסכת אבות אמרו חז"ל בצדק "לפום צערא אגרא", לפי הצער, לפי המאמץ וההקרבה, כך גם השכר. זה נכון שבעתיים כשמדובר בילדים ובדורות הבאים של העתיד היהודי.
הסיבות הן שיעור ילודה נמוך מהממוצע בקרב יהודים לא דתיים, שיעור גירושין גבוה, נישואים בגיל מאוחר ואוכלוסייה הולכת וגדלה של רווקים ורווקות. גם להתבוללות ולנישואי תערובת יש חלק גדול בעובדה שהעם היהודי בקושי מצליח לשמור על מספר אנשיו, ועל אחת כמה וכמה להשלים את המספרים שאבדו לעם היהודי בשואה.
התורה נותנת עדיפות גבוהה לילדים. היא רואה בילדים לא רק רציפות פיזית של העם היהודי אלא גם קשר רוחני שנמשך מעבר לימי חייו של האדם. חז"ל אמרו על יעקב אבינו שכל זמן שצאצאיו חיים, גם יעקב אבינו עדיין חי, לכאורה.
לראות את האדם "אחרי המוות" זה אחד מסימני ההיכר של היהדות ושל העם היהודי. רעיון הנשמה הנצחית מקבל חיזוק מהיכולת שיש האדם לראות את עצמו בעתיד, חי באמצעות החיים של צאצאיו.
ולמרות זאת ,ידידיי, כולנו יודעים שללדת ילדים ולגדל אותם זאת לא משימה פשוטה, ואנחנו גם יודעים שהורה נשאר הורה כל חייו. אני מרגיש שזה אחד המסרים שטמונים בתחילתה של פרשת השבוע. התורה מדברת שם על טומאה, קורבן ובידוד של האם אחרי הלידה. זאת הדרך של התורה להראות לנו שהדברים האלה הם חלק בלתי נפרד מגידול ילדים וחינוכם.
בחברה האנושית כולה טבעי ואפילו צפוי שההורים יעשו כל מה שאפשר כדי להעניק לילדיהם חיים טובים ובריאים. החברה דוחה הורים שאין להם אינסטינקטים כאלה ואפילו רואה בהם פושעים שראויים לעונשים על הזנחת ילדיהם או על ההתעללות בהם. אפילו בחברה הכי פתוחה וליברלית הם נחשבים לאנשים אכזריים ומעוותים. התורה, כספר מעשי לחיי האדם, אינה הולכת סחור-סחור בתיאור הקשיים – טומאה, הקרבה ובידוד מהחברה – שכרוכים תמיד בגידול ילדים.
אולי מסיבה זו נתנה התורה לאישה אינסטינקט אימהי חזק יותר ורצון ללדת ילדים, משום שבלי אינסטינקט כזה, אם היינו מסתמכים רק על השיקולים הפרקטיים של החיים ומתחשבים בקשיים הכרוכים בגידול ילדים, הנתונים הדמוגרפיים של העם היהודי לא היה משאירים לנו שום תקווה לעתיד. במסכת אבות אמרו חז"ל בצדק "לפום צערא אגרא", לפי הצער, לפי המאמץ וההקרבה, כך גם השכר. זה נכון שבעתיים כשמדובר בילדים ובדורות הבאים של העתיד היהודי.
כוח ושמחה להחיות ולהוליד
פרשת תזריע (דף כ)
הרב יהודה מלמד | ו' אייר תש"פ
מהי טומאה ומהי טהרה ?
הרב מאיר גולדויכט | ג' אייר תשפ"א
חומרת לשון הרע
שיחת מוצ"ש פרשת תזריע תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | א' ניסן התשפ"ב
מעלת קידוש החודש
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב תשפ"ב
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
בהר-בחקותי
אייר תש"ע
מזג אוויר הפכפך
תשע"ד
פרשת קדושים תשע"ד
תשע"ד
פרשת בהר
אייר תשע"ה
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
שבועות מעין עולם הבא!
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
איך המזוזה שומרת עלינו?
למה ללמוד גמרא?

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג

תפילות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג

אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג

מה מייחד את תוספת יום הכיפורים?
הרב בצלאל דניאל | תשרי תשפ"ד

המַהְלְכִים או הָעֹמְדִים?
הרב יוסף כרמל | תשרי תשפ"ד
