- פרשת שבוע ותנ"ך
- נשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פרשת נשא תשע"ד
בפרשת השבוע הזה התורה שמה דגש על התפקיד ועל המעמד המיוחד של שבט לוי. בני לוי נספרים בנפרד משאר שבטי ישראל. המעמד שלהם בחברה, בגלל עבודתם בבית המקדש, מקנה להם ערים נפרדות שמפוזרות בכל ארץ-ישראל, ומעשר מכל היבול החקלאי שמוקדש לכלכלתם ולרווחתם, שממנו הלויים נהנים, בלי הצדקה כביכול, מנדיבותו של מעמד הפועלים בחברה היהודית.
מדוע התורה סובלת ואפילו מצווה על מעמד חברתי כל כך לא שוויוני? בימינו, כאשר התקינות הפוליטית, המשתנה תדיר, שואפת לחלוקה שוויונית של העושר ושל הנטל הלאומי, החריגה הזאת לטובת שבט לוי נראית אנכרוניסטית במיוחד. אני משער שבדמוניזציה שמקובלת בימינו היו מתייגים את בני לוי כ"טפילים". עם זאת התורה היא זו שמצווה ותובעת תנאים חברתיים כאלה.
שבט לוי, שכולל את צאצאי אהרון, הכוהנים, היה הקטן מכל שבטי ישראל מבחינה מספרית. מעמדו החריג החל כבר בארץ מצרים, כאשר קיבלו בני לוי פטור מעבודת הפרך שעשו כל שאר בני ישראל. ולמרות זאת, אנחנו כמעט ולא מוצאים בתורה שום התנגדות ליחס המיוחד שמקבל שבט לוי.
אפילו קורח, שהתיימר להיות האיש שדוגל ביחס שווה לכל בני ישראל, בעצם רצה רק שהוא ולויים אחרים יתפסו את מקומם של משה ואהרון. אני חושב שלכל זה יש רלוונטיות מהותית לחברה היהודית של ימינו ולאתגרים ההולכים וגדלים שאיתם היא מתמודדת.
לא לכל אדם יש אפשרות להקדיש את עצמו במשרה מלאה ללימוד התורה, או לשירות ציבורי או דתי רציף. לא כל אחד מסוגל להקים חברת סטארט-אפ. לא לכל אחד יש הנטייה או היכולת להיות מרצה באוניברסיטה, או לעבוד כרופא או כמכונאי. לא כל אחד יכול להיות חנווני מוצלח או מנהל עסקים. עם זאת, אין שום ספק שהחברה היהודית בארץ-ישראל זקוקה לתלמידי חכמים, ללומדי תורה במשרה מלאה, למתנדבים בשירות הדת והחברה, לאנשי מקצוע, לגאוני סטארט-אפ, לאשפי מחשבים, למרצים, לרופאים, למכונאי רכב ולכל מיני טכנאים, שרברבים, בנאים, חנוונים ואפילו רבנים.
כשבית המקדש היה קיים, הקלה התורה על העניין בכך שקבעה מי הוא מי וזיהתה את בני שבט לוי כאנשים שצריכים ללמוד תורה כל הזמן, ללמד אותה ולעבוד במקדש במשרה מלאה. בחברה של ימינו תהליך הזיהוי הזה קשה יותר, לא מדויק ואפילו מבלבל. אף על פי כן, זאת אחת הסוגיות החשובות ביותר שאיתה עלינו להתמודד בהצלחה בחברה היהודית.
אין ספק שבחברה שלנו היום יש צורך בלויים, ביהודים שיקדישו את כל חייהם ללימוד תורה, להוראת התורה ולשירותי דת. הקושי הוא לזהות את אותם "לויים" ולטפח אותם. זה בעצם לבה של הסוגיה אחרי שכל העשן הפוליטי מתפוגג ונעלם באוויר.
מדוע התורה סובלת ואפילו מצווה על מעמד חברתי כל כך לא שוויוני? בימינו, כאשר התקינות הפוליטית, המשתנה תדיר, שואפת לחלוקה שוויונית של העושר ושל הנטל הלאומי, החריגה הזאת לטובת שבט לוי נראית אנכרוניסטית במיוחד. אני משער שבדמוניזציה שמקובלת בימינו היו מתייגים את בני לוי כ"טפילים". עם זאת התורה היא זו שמצווה ותובעת תנאים חברתיים כאלה.
שבט לוי, שכולל את צאצאי אהרון, הכוהנים, היה הקטן מכל שבטי ישראל מבחינה מספרית. מעמדו החריג החל כבר בארץ מצרים, כאשר קיבלו בני לוי פטור מעבודת הפרך שעשו כל שאר בני ישראל. ולמרות זאת, אנחנו כמעט ולא מוצאים בתורה שום התנגדות ליחס המיוחד שמקבל שבט לוי.
אפילו קורח, שהתיימר להיות האיש שדוגל ביחס שווה לכל בני ישראל, בעצם רצה רק שהוא ולויים אחרים יתפסו את מקומם של משה ואהרון. אני חושב שלכל זה יש רלוונטיות מהותית לחברה היהודית של ימינו ולאתגרים ההולכים וגדלים שאיתם היא מתמודדת.
לא לכל אדם יש אפשרות להקדיש את עצמו במשרה מלאה ללימוד התורה, או לשירות ציבורי או דתי רציף. לא כל אחד מסוגל להקים חברת סטארט-אפ. לא לכל אחד יש הנטייה או היכולת להיות מרצה באוניברסיטה, או לעבוד כרופא או כמכונאי. לא כל אחד יכול להיות חנווני מוצלח או מנהל עסקים. עם זאת, אין שום ספק שהחברה היהודית בארץ-ישראל זקוקה לתלמידי חכמים, ללומדי תורה במשרה מלאה, למתנדבים בשירות הדת והחברה, לאנשי מקצוע, לגאוני סטארט-אפ, לאשפי מחשבים, למרצים, לרופאים, למכונאי רכב ולכל מיני טכנאים, שרברבים, בנאים, חנוונים ואפילו רבנים.
כשבית המקדש היה קיים, הקלה התורה על העניין בכך שקבעה מי הוא מי וזיהתה את בני שבט לוי כאנשים שצריכים ללמוד תורה כל הזמן, ללמד אותה ולעבוד במקדש במשרה מלאה. בחברה של ימינו תהליך הזיהוי הזה קשה יותר, לא מדויק ואפילו מבלבל. אף על פי כן, זאת אחת הסוגיות החשובות ביותר שאיתה עלינו להתמודד בהצלחה בחברה היהודית.
אין ספק שבחברה שלנו היום יש צורך בלויים, ביהודים שיקדישו את כל חייהם ללימוד תורה, להוראת התורה ולשירותי דת. הקושי הוא לזהות את אותם "לויים" ולטפח אותם. זה בעצם לבה של הסוגיה אחרי שכל העשן הפוליטי מתפוגג ונעלם באוויר.
עורי עורי שיר דברי
הרב יוסף נווה | סיוון תשפ"א
לחתום קבע!
הרב נתנאל יוסיפון | סיוון תשע"ח

מי נשאו את הכיור
הרב מרדכי הוכמן | כז איר תשפ"ג
כוחה של הראיה
הרב מאיר גולדויכט | ב' סיון תשפ"ב
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
להקדים את המאוחר
תשע"ד
פרשת בחוקותי תשע"ד
תשע"ד
פרשת שלח תשע"ד
תשע"ד
פרשת אחרי מות תשע"ד
תשע"ד
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד גמרא?
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
ארבע כוסות ושלוש מצות

רחל מבכה על בניה
עלון מס' 170
הרב בניהו ברונר | מרחשוון תשע"ד

מבנה המשפחה המודרנית (מורחב)
הרה"ג יעקב אריאל | סיון תשס"ב
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
