בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • מגילה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

מסכת מגילה דף כ"ט

undefined

הרב אורי בריליאנט

י"ג אב התשע"ד
3 דק' קריאה 19 דק' האזנה

(כט. במשנה עד ל. ברבע העליון)

ארבע פרשיות של חודש אדר

שקלים – לפני ר"ח אדר

כאן בדרך כלל יש הפסקה

זכור – לפני פורים

פרה – אחרי פורים

החודש – לפני ר"ח ניסן

א. הקדמה –

A. מה משתנה באותן פרשיות?
המשנה אומרת שאחרי ד' הפרשיות "חוזרין לכסדרן". מה בדיוק השתנה מהסדר?

ר' אמי – במקום הפרשה קוראים את הפרשייה.
ר' ירמיה – הפרשה רגילה, ורק משנים את המפטיר וההפטרה.

ב. פרשת שקלים

A. הזמן: דווקא לפני אדר, כי במשנה בשקלים - "באחד באדר משמיעים על השקלים", וקריאת הפרשייה היא חלק (או זכר) מאותה השמעה.

למה דווקא באדר?
ר' טבי - "זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (במדבר כח, יד) -
a. רש"י ביומא (סה:) – יש לחדש את הקרבנות מתרומה חדשה, בראש חודש.          
b. דווקא בניסן, גזירה שווה ל"החודש הזה לכם ראש חודשים".
c. את ההשמעה עושים 30 יום לפני כן.

                לרבנן שעוסקים בהלכות החג 30 יום לפני – מובן,

וגם לרשב"ג שרק שבועיים לפני – גם כאן זה שבועיים לפני זה שבט"ו באדר העמידו שולחנים בערים כדי לגבות את השקלים (רמב"ם) או לפרוט כסף כדי שיהיה לאנשים שקלים (רש"י, רא"ש).

(כט: שורה רחבה 1)

B. מה קוראים?

 

רב
פרשיית התמיד, שבת ור"ח

(פנחס, "את קרבני לחמי..." במדבר כח, א-טו)

שמואל
פרשית מחצית השקל

(כי תישא, שמות ל, יב)

סברא

אמנם לא מוזכרים שם השקלים,

אך כאמור ר' טבי דרש משם (פסוק יד) שצריך להביא שקלים בשביל הקרבנות, לכן זה כן מדבר על השקלים!

מפורש שם עניין מחצית השקל,
ואמנם במדבר אספו כסף לאדנים,
אך רב יוסף דורש שהיו שם באמת שלוש תרומות –
1. מחצית השקל תרומה לה' (יג) – לאדנים,
2. יתן תרומת ה' (יד) – לבדק הבית,
3. לתת את תרומת ה' לכפר על נפשותיכם (טו) – לקרבנות.

קושיות על רב:

1. כשראש חודש אדר חל בשבת, המשנה אמרה שקוראים בו את פרשיית שקלים

קשה -
הרי הקריאה של שקלים = לקריאה של ר"ח.

תשובה:
בר"ח משנים רק את השביעי,[1]
בשקלים -
לר' אמי - מחליפים את כל הפרשה.
לר' ירמיה – שלושה קוראים את הפרשה וארבעה את שקלים
(מרומי שדה – להראות שהיא העיקרית).

מובן -
יש הבדל בין שבת ר"ח רגילה לשבת ר"ח שקלים –

מוציאים

2. למה מפטירים ב"יהוידע הכהן" שבו מסופר על יהואש המלך ויהוידע הכהן שמשפצים את המקדש.

קשה,
הרי לא מוזכרים שם קרבנות?
תשובה – כאמור - ב"את קרבני לחמי" כן מוזכרים השקלים (ע"י הדרשה של ר' טבי), לכן מפטירים בנושא השקלים.

מובן,
שמוזכר שם איסוף כספים לצורך השיפוץ.

3. ברייתא שעוסקת במצב שבו פרשת שקלים יוצאת סמוך לפרשייה שאותה קוראים.

קשה,
הרי פרשת פנחס לא יוצא אף פעם בחודש אדר אלא כמה חודשים אח"כ!

תשובה – הברייתא עוסקת בארץ ישראל, שם החלוקה היא תלת שנתית.

מובן,
ר' יצחק נפחא – מוציאים 3 ספרי תורה – לפרשת השבוע, לראש חודש ולשקלים.

ראיה מברייתא

 

ברייתא מפורשת כשמואל.

C. נספח – עוד שתי מימרות של ר' יצחק נפחא –

         א.         בשבת ר"ח טבת גם מוציאים שלושה ספרי תורה.

מה הצריכותא לומר גם לגבי טבת וגם לגבי אדר?

  • לגבי אדר יש צריכותא – כדי שנדע שסובר כשמואל ולא כרב.
  • לגבי טבת אכן אין צריכותא – והוא באמת לא אמר את זה, אלא אמרו את זה על בסיס מה שאמר באדר.

         ב.         ר"ח טבת שחל בחול קוראים את של חנוכה ושל ר"ח, מה קוראים ראשון?

רי"צ נפחא (רבה, וכן ההלכה) – קודם ר"ח ואז חנוכה

            ר"ח העיקר, תדיר ושאינו תדיר,

רב דימי מחיפה (ורב יוסף) – קודם חנוכה ואז ר"ח

            חנוכה העיקר, שהרי ר"ח גרם לכך שיש עלייה רביעית.

D. לפי שיטת שמואל, איך קוראים את שקלים בפרשות הבאות:

[תזכורת – סדר הפרשיות: תצוה, כי תישא, ויקהל].

1. חל שקלים בפרשת תצוה(אחד לפני כי תישא) -

ר' יצחק נפחאכרגיל: ששה בפרשת השבוע, והאחרון את כי תישא

אביי – זה בעיה, כי זה נראה כאילו פשוט המשיך את הפרשה לתוך כי תישא,

לכן כדי שיהיה ניכר, קוראים ששה את תצוה + שקלים, והאחרון שוב את שקלים.

קשה על רי"צ – חל לפניה או אחריה – כופלים אותה, לכאורה הכוונה שקוראים פעמיים.

תשובה – הכוונה שקוראים שבוע אחרי שבוע.

2. חל שקלים בפרשת חל כי תישא -

אביי (וברייתא) – כרגיל – קוראים שישה עד הסוף, והאחרון קורא את ההתחלה לשקלים.

ר' יצחק נפחא – לא פעמיים, אלא הראשון מתחיל אחרי הפרשייה של שקלים.

            דוחה אביי – זה (נראה כ)קריאה למפרע.

 


[1] בדף כג. ראינו מחלוקת האם המפטיר הוא ה7 או ה8, כאן הגמרא סוברת שהוא ה7.

 

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il