מסכת מגילה דף כ"א

(כא. בתחילת פרק הקורא עומד עד כא: 4-)

חלק א – דיני קריאת המגילה

א. אפשר בישיבה

דיון על קריאת התורה ולימוד תורה –

בקריאת התורה חייבים בעמידה – "ואתה פה עמוד עימדי".

בלימוד תורה – מהקל לחמור -

1. ר' אבהו – הרב והתלמיד צריכים לשבת באותו גובה ("...עימדי").
2. ת"ר – מימות משה עמדו גם בלימוד תורה, משמת ר"ג ירד חולי לעולם, ובטל כבוד התורה, ולמדו מיושב.

לגבי משה רבנו עצמו - סתירה בין שני פסוקים –

מצד אחד – "ואשב בהר", מצד שני "ואנכי עמדתי בהר",
תשובות:

1. רי"ח – רק עמד, ו"ואשב" הכוונה ששהה שם.
2. רב – עומד ולומד, יושב ושונה.
3. רבא – רכות מעומד, קשות בישיבה.
4. ר' חנינא – שוחה.

(כא: 1+)

ב. אפשר שניים בבת אחת

ת"ר - אין כאן בעיה של "תרי קלי לא משתמעי" – כי בדבר חביב (מגילה והלל) נותן דעתו לשמוע.

אבל – בקריאת התורה וההפטרה – רק אחד קורא.

(כא: 8+)

ג. ברכה לפני ואחרי

משנה לפי אביי –

ברכה לפני - חייבים

כמו כל מצוות שמברך "עובר לעשייתן", והגמרא מביאה מקור ש"עובר" = לפני).
            ומה מברך? רב אשי – על מקרא מגילה, שעשה ניסים, שהחיינו.

ברכה אחרי – במקום שנהגו,

            ונוסח הברכה – "הרב את ריבנו... ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם/האל המושיע,
            רב פפא – נחתום בשניהם.

(כא: מתחת לאמצע)

חלק ב – קריאת התורה

א. מספר העולים והפסוקים –

A. במשנה – ככל שהיום מקודש יותר – יותר עולים:
שני וחמישי ומנחה של שבת – 3, ר"ח וחוה"מ – 4, יו"Y – 5, יו"כ – 6, שבת – 7.
אין פוחתין.
לגבי להוסיף: 3,4 – לא, 7 – כן, 5,6 – מחלוקת ראשונים
(רש"י – כן – כי אין ביטול מלאכה באותו יום, אחרים – לא – כי לא רוצים שיהיה אותו מספר כמו היום שמעל).

B. הסמליות במספר 3 – תנ"ך, כהנים לויים וישראלים.

C. צריך בסה"כ 10 פסוקים.
הסמליות במספר 10 – 10 בטלנים, 10 הדברות, 10 מאמרות שבהן נברא העולם.

D. שני עולים יקראו 3 ואחד 4 – וכל אחד מהעולים יכול להיות זה שקורא את ה4 (משובח) –

הראשון – כמו שלוקחים את הכסף במקדש מהקופה הראשונה
האמצעי – כמו שנרות המנורה פונים לנר האמצעי.
האחרון – מעלין בקודש.

ב. הברכה -
במשנה – הראשון ברך לפני והאחרון אחרי.
בגמרא – היום כולם מברכים לפני ואחרי, משום הנכנסים והיוצאים.

            רש"י - שלא יטעו לחשוב שאין ברכה לפני/אחרי.

            אחרים – שלא יפספסו את הברכה שלפני או אחרי.