מסכת מגילה דף י"ז

(תחילת פרק שני עד יח. שליש עליון)

לא יצא: למפרע, בעל פה.

שפות: בעברית כולם יוצאים, בשפות אחרות – רק מי שלא יודע עברית ויודע את אותה שפה.

יצא: סירוגין, מתנמנם.

חלק א – למפרע – לא יצא

א. מקור –

1. רבא - "לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה" (ט, כז) –

כמו שהזמן לא יתכן למפרע – כך הקריאה.

דחייה – זה מלמד לעשייה, לא לקריאה.

1. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה (ט, כח) –

כמו שהעשייה לא תיתכן למפרע (רמב"ם – אי אפשר לעשות בעבר), כך הזכירה.

ב. וכן בתחומים בהלל, קריאת שמע ותפילה:

A. הלל –

1. רבה – "מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְקֹוָק" (תהלים קיג, ג).
2. רב יוסף – "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְקֹוָק נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (קיח, כד).
3. רב אויא – "יְהִי שֵׁם יְקֹוָק מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (קיג, ב).
4. רנבי"צ - "יְהִי שֵׁם יְקֹוָק מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (קיג, ב).
5. 1.אבות, גבורות וקדושה –

B. קריאת שמע –

המחלוקות

שוב, מזוית ראייה של הלימודים

"כל לשון" בשאר התורה?
מכך שרבנן ורבי צריכים לימוד לק"ש,
מכאן שבשאר התורה (מקרא ביכורים, וידוי מעשרות, עמלק) זה להפך (רבנן – עברית, רבי – כל לשון)?

דחייה – צריך לימוד לאפוקי מהצד השני.

C. תפילת שמונה עשרה –

120 זקנים ובהם כמה נביאים , ואח"כ שמעון הפקולי תיקן שוב את 18 ברכות על סדר הפסוקים הבאים:

תהילים כט - מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַיקֹוָק בְּנֵי אֵלִים (=אבות), הָבוּ לַיקֹוָק כָּבוֹד וָעֹז (גבורות). הָבוּ לַיקֹוָק כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַיקֹוָק בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ (קדושה).

1. 2.בינה –

ישעיהו כט, כג-כד – "...וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב... וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה".

1. 3.בינה, תשובה, סליחה, גאולה, רפואה
2. ישעיהו ו, י – "...וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" – בינה, תשובה, רפואה.
3. ישעיהו נה, ז – "...וְיָשֹׁב אֶל יְקֹוָק וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ" – תשובה, סליחה.
4. תהלים קג, ג-ד – "הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי. הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי " – סליחה, רפואה, גאולה.
5. גאולה ב-7 – (שבשמיטה שלפני משיח, בשנה ה7 יהיו מלחמות וזו תחילת הגאולה, ואז משיח יבוא במוצאי 7).
6. רפואה ב-8 – כי ברית מילה ביום השמיני וצריך רפואה.
7. ברכת השנים בברכה התשיעית, כנגד מזמור ט שנאמר על מפקיעי שערים - "שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע" (תהלים י, טו. הגמרא קוראת לזה 9, כי שני המזמורים הראשונים נחשבים אחד (מסורת הש"ס)).
8. קיבוץ גלויות, ברכת השופטים, המינים, והצדיקים, ירושלים, דוד, שומע תפילה -

מכאן התפילה עוברת לתפילה כללית על העתיד לבוא של עם ישראל -

יחזקאל לו, ח – "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא.

ישעיהו א, כז – "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" – המשפט הולך יחד עם קיבוץ גלויות,

פסוק הבא – "...וְעֹזְבֵי יְקֹוָק יִכְלוּ" - המשפט הולך יחד עם השמדת הרשעים,

וממילא קרן הצדיקים עולה – "וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק" (תהלים עה, יא)

וזה קורה בירושלים – "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ (=שלווה) אֹהֲבָיִךְ" (תהלים קכב, ו)

ואז יבוא בן דוד – "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (לירושלים) וּבִקְשׁוּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם" (הושע ג, ה).

(יח 2+)

ואז תפילה ואז עבודה – "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו נו, ז).
ואחרי העבודה הודאה – "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי" (תהלים נ, כג).

1. ברכת כהנים אחרי הודאה –

ויקרא ט, כב – "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת ידו יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת (=שכבר עשה) הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים".

וכיון שהודאה צמודה לעבודה,

אז מברכים אחרי ההודאה.

1. שים שלום – ברכת ה' היא שלום - "יְקֹוָק יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהלים כט, יא).
2. ר' אלעזר – "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְקֹוָק יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ" (תהלים קו, ב).
3. רבה בב"ח-רי"ח – "הַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר? אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע" (איוב לז, כ).
4. ר"י איש כפר גיבוריא – "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה" (תהלים סה, ב), וזהו הסם הטוב ביותר.

(יח. שליש)

[ומעבר למה שהזקנים תיקנו, אין להוסיף –

רב דימי – פתגם בארץ ישראל – "מלה - בסלע, משתוקא – בתרין".