בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • חודש אלול
לחץ להקדשת שיעור זה

שר האוצר חזר בתשובה

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

3 דק' קריאה
פעם, בערב יום הכיפורים, נכנס בסערה לבית הכנסת, רבי לוי יצחק מברדיטשב סנגורם של ישראל, וצעק: 'חפשו, חפשו היטיב. חפשו אפילו מתחת לספסלים ולשולחנות'.
כולם הביטו בו בתמיהה – מה עלינו לחפש?
ורבי לוי יצחק ביאר את כוונתו – היום, בתשובה מאהבה, בכוחנו להפוך זדונות לזכויות. כדאי לפשפש ולמצוא את כל עוונותינו, ולהופכם בתשובה לזכויות. ככל שנמצא עוונות רבים יותר, כך יגדלו זכויותינו.
סיפור זה מציף בחדות את התמיהה הגדולה – כיצד בכוחה של התשובה להפוך זדון לזכות? אפשר להבין, שמי שמתחרט על חטאי העבר ומקבל על עצמו לתקן את דרכו בעתיד, מתעלמים מעברו ואפילו פותחים לו דף חדש. אך קשה להבין – כיצד העבר בעצמו מתעלה והופך לזכות?
למשל – אדם ששבר צלחת, התחרט וקיבל על עצמו – לא לשבור צלחות. יתכן ונסלח לו, אך הצלחת השבורה לא תחדש פניה ותהפוך לשלמה, שהרי "מעוות לא יוכל לתקון".
להבנת התשובה לתמיהה מרכזית זו, נביא את מדרש חז"ל. בתנ"ך (שופטים יז) מסופר על יונתן בן גרשום בן מ(נ)שה, שהיה כהן לעבודה זרה – פסל מיכה. יונתן היה נכדו של משה רבינו, בכבודו ובעצמו. התנ"ך הוסיף נ' קטנה לשם סבו, כדי להצניע עובדה נוראה זו.
חז"ל (בבא בתרא קי.) מסבירים, שיונתן התגלגל לדיוטא כה נמוכה בעקבות הבנה מוטעית של דברי סבו – משה רבינו. יונתן תר נואשות אחרי מקור פרנסה, ופגש את מיכה שהציע לו לשמש ככהן לעבודה זרה. יונתן שהתלבט אם לקבל את ה'תפקיד', נזכר בדברי סבו – "עבוד עבודה זרה ואל תצטרך לבריות".
משה רבינו התכוון לומר, שכל עבודה מכבדת את בעליה. עבוד עבודה שהיא זרה לך, כלומר אפילו – עבודה פחותה ובזויה כפשיטת עורות מנבילה בשוק, ובלבד שלא תיזקק לבריות. אך יונתן טעה ופירש – עבוד עבודה זרה, לא עלינו. כמובן, פרשנותו מוטעית לחלוטין, ובכל זאת המכשול השתלשל מתוך דברי משה רבינו.
והנה, עברו דורות, ודוד המלך מלך ברמה על ישראל. ראה דוד שיונתן הוא בעל תאוות ממון כה גדולה, הלך ומינהו לשר האוצר של ישראל. בימי דוד שב יונתן בתשובה, והתנ"ך מכנהו באותם ימים – "שבואל בן גרשום", ופירשו חז"ל – 'ששב לא-ל בכל ליבו'.
והנה, ממשיכים חז"ל ומקשים – הכיצד שב לא-ל, והרי כתוב על יונתן הכהן לפסל מיכה, שהוא ובניו היו כוהנים לעבודה זרה עד יום גלות הארץ?
לכן הם מספרים (ירושלמי ברכות) – לאחר מות דוד, התחלף המלך והתחלפה הממשלה. שלמה החליף את כל השרים, וכיוון שהודח שבואל מתפקידו, חזר לסורו, והפך שוב להיות כהן לעבודה זרה.
בטוחני – שכל הקוראים כעת את המאמר, אומרים בלבבם – זה נקרא חזרה בתשובה? יונתן, ראה באיזה צד מרוחה החמאה, והחליט להשתייך אליו. כשהכסף היה אצל מיכה, הוא הלך אליו, וכשבא דוד, הוא שם כיפה וציצית ונהיה 'דוס'.
אולם, אם נתבונן לעומק, נבחין שהנביא מעיד על יונתן שהוא 'שבואל', "ששב לא-ל בכל ליבו". הנביא מביא לנו את דבר ה'. הקב"ה, בוחן כליות ולב, מעיד עליו בכבודו ובעצמו ששב בכל ליבו. זו הייתה תשובה אמיתית מעומק הלב. ובכל זאת, אחר כך נפל יונתן. הכיצד?
זוהי עומקה של התשובה. החוטא, לוקח את הכוחות האלוקיים, ומשתמש איתם לריחוק מה'. הרי גם בעת החטא, חייו של החוטא ניתנים לו מאת ה', והכוחות לחטא מגיעים מה'. אם כן – אלו כוחות אלוקיים הלובשים לבוש שלילי. לפיכך, כשאנו חוזרים בתשובה, אנו לוקחים את אותם כוחות, ומחברים אותם מחדש למקורם האלוקי.
זו הייתה אבחנתו של המעמיקה של דוד המלך, אביר התשובה. דוד הבחין שליונתן יש כוחות גדולים הקשורים לממון. כאשר כוחות אלו לא מוצאים ביטוי חיובי, הם נופלים לעומק החטא. אולם, כאשר דוד מצא להם ביטוי חיובי (שר האוצר, קרוב לכסף), מיד הם שבו לאלוקים. באותם ימים, שב שבואל לאלוקים באמת ובתמים. רק כאשר, ניטל ממנו האופק החיובי, הוא שב ונפל.
זו הסיבה, שבכוחה של התשובה לתקן גם את העבר. באמת, בזמן החטא, הכוחות לא נפלו ונשברו לחלוטין, הם רק לבשו לבוש שלילי, ובתשובה אנו משיבים אותם למקורם.
לפיכך, חודש אלול חל בסוף השנה ולא בתחילת השנה, ללמדנו שבכוחנו לתפוס גם את כוחות השנה החולפת ולהעלותם. 'ומובטחים אנו שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד נגאלים'. במהרה בימינו!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il