בית המדרש

  • מדורים
  • מגד ירחים
לחץ להקדשת שיעור זה
מגד ירחים גליון 183

לימוד ספר בראשית

undefined

הרב בניהו ברונר

תשע"ה
3 דק' קריאה
על משנת הראי"ה
הָאָבוֹת מַשְׁפִּיעִים הֵם אֶת הַצַּד הַטִּבְעִי שֶׁבִּכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל, וּמשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַצַּד הַלִּמּוּדִי. וְהֵם מְמֻזָּגִים זֶה בָּזֶה וּמַשְׁפִּיעִים זֶה עַל זֶה. אורות ישראל ד ט
בחודש מרחשוון אנו עוסקים בפרשות השבוע בסיפורי אבותינו ואימותינו בספר בראשית. ספר בראשית הוא הראשון מספרי התורה, והוא מהווה את הבסיס לשאר הספרים, הקומה הראשונה עליה בנויות שאר הקומות. הרב מלמד אותנו שהאבות הם השורש לצד הטבעי של כנסת ישראל, ומשה רבנו אותו נפגוש בספר שמות הוא רבנו, הרב שלנו המלמד אותנו את תורת ה'. התורה ניתנה לישראל שבהם טבועה סגולת האבות. השילוב בין הצד הטבעי לצד הלימודי, המיזוג וההשפעה ההדדית יוצרים שלמות בעם ישראל בכלל ובכל פרט ופרט. ללא מוסר טבעי ומידות מתוקנות, אותם אנו לומדים ממעשי האבות, לא ניתן לגשת אל מצוות התורה, וללא מצוות התורה אנו נשארים במצב טבעי גולמי שהיה הולך ונשחק.
שָׂרִיד קָטָן מִדָּבָר גָּדוֹל הוּא יָקָר וּמְעֻלֶּה מִדָּבָר קָטָן שָׁלֵם. נִיצוֹץ אֶחָד מֵאוֹר חַיֵּי הָאָבוֹת, מִקְּדֻשָּׁתָם וּגְבוּרַת אֱלֹהִים הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבִּגְדֻלָּתָם, הַהוֹלֵךְ וָאוֹר בְּאַחֲרִית הַיָּמִים לְהָשִׁיב לִתְחִיַּת עוֹלָמִים אֶת יִשְׂרָאֵל, וְעִמּוֹ יַחַד אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, עַל-פִּי סֵדֶר וְהַדְרָגָה, הוּא נַעֲלֶה וְנִשְׂגָּב מִכָּל הַקְּדֻשָּׁה הַגְּלוּיָה שֶׁבַּתּכֶן שֶׁל אֱמוּנָה וְיִרְאָה, תּוֹרָה וּמִצְוָה, ..."יָפָה שִׂיחָתָן שֶׁל עַבְדֵי אָבוֹת יוֹתֵר מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים". (אורות עמ' סו).
בספר בראשית אנו קוראים את סיפורי האבות באריכות רבה. עשרים דורות מאדם עד אברהם נסקרים בשתי פרשות בלבד, פרשת בראשית ופרשת נח, ואילו כל אחד משלשת האבות מקבל שתי פרשות מלאות, ומדובר על שלשה דורות בלבד. התורה בפרשת חיי שרה מספרת על השליחות של עבד אברהם למצוא אישה ליצחק, התורה מאריכה בתיאור השליחות ובשיחתו עם משפחת רבקה, ועל כך אמרו חז"ל: "יפה שיחתן של אבות יותר מתורתן של בנים" (ב"ר ס' ח). קיימות מצוות חמורות שהתורה מקדישה להם פסוקים בודדים, ואילו שיחתו של עבד אברהם מתוארת באריכות ללא כל חסכון במילים. הרב מסביר ש"שריד קטן מדבר גדול הוא יקר ומעולה מדבר קטן ושלם", דבריהם של האבות הם הבסיס, ולמרות ששיחת עבדים נראית פחות חשובה מגופי תורה, זו טעות, סעיף קטן מגדולתם של האבות, גבורתם וקדושתם (אברהם- גדול, יצחק- גיבור, יעקב- קדוש) יסודי וחשוב יותר.
הרב מוסיף: "וְשִׂיחָה זוֹ הִיא מְחַיָּה דּוֹר אַחֲרוֹן בְּאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת, בָּהּ מִתְגַּלֶּה הַתּכֶן הַכַּבִּיר שֶׁל "זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גּוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה" (שם). שיחתם וסיפוריהם של האבות נותנת כוחות חיים לדורות האחרונים. אהבת ה' לעם ישראל מתגלה בדורות האחרונים בצורה נסתרת, עם ישראל נגאל בזכות חסדי אבות ולא בזכויותיו. ה' גואל את ישראל "למען שמו באהבה", כדי להפסיק את חלול השם שהיה בתקופת הגלות. הגאולה המגיעה בזכות חסדי אבות מעצימה את מקומו של ספר בראשית המספר את סיפורי האבות, ומלמד אותנו ישרות ומוסר טבעיים.
"מֵראשׁ צוּרִים, מֵחַיֵּי הָאָבוֹת,שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּ בִּבְלִיטָה בְּכוֹנְנִיּוּתָהּ שֶׁל הָאֻמָּה, נִתְגַּלֵּם הָרוּחַ הַגָּדוֹל, שֶׁאוֹר ד' שָׁרוּי בּוֹ, בְּמַעֲשִׂים גַּשְׁמִיִּים הַמִּתְהַלְּכִים עִם הַחַיִּים, וְהָאוֹצָר הַחַי נוֹשֵׂא הוּא בְּקִרְבּוֹ אֶת כָּל לְשַׁד הַחַיִּים שֶׁל יְצִירָתָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה, שֶׁל הִתְגַּבְּרוּתָהּ שֶׁל נִשְׁמַת הַכְּלָל, בְּסִיּוּעוֹ שֶׁל הַיָּחִיד הַמַּגְבִּיר אֶת כּחוֹ, וְהִתְעַלּוּתָהּ שֶׁל נִשְׁמַת הַכְּלָל עַל-יְדֵי הוֹסָפַת הָאוֹרָה, שֶׁהַפְּרָט מוֹסִיף בָּהּ, עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַחוֹתָם שֶׁהוּא מַטְבִּיעַ בָּהּ מִשֶּׁלּוֹ בְּמִצְווֹתָיו הוּא" (אורות עמ' קמד).
האבות היו אישים פרטיים, עם ישראל עדיין לא נולד, בסיפורי האבות אנו נפגשים עם מעשים גשמיים שבתוכם אמונה ומוסר, מגמתם של האבות הייתה ליצור תשתית ליצירתו של עם ישראל ולכן מעשי האבות מהווים מופת להתנהלות של פרט התורם לכלל על ידי פעילותו האישית, והכלל מקבל תוספת אורה מכוחו של הפרט.
משיח בן דוד עתיד להיות הדמות שתצליח לשלב שילוב מושלם בין מעלתם של האבות ובין תורתו של משה: וְיִגָּלֶה בַּמָּשִׁיחַ בְּצוּרָה כְּלוּלָה מִכּל, וּלְמַעְלָה ראשׁ יִנָּשֵׂא הַצַּד הַטִּבְעִי שֶׁבִּכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל, ...וְיִתְרָאֶה לְעֵין כּל שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וּכְפִי תִּגְבּרֶת הַצַּד הַטִּבְעִי שֶׁבָּאֻמָּה יִתְגַּדֵּל הָענֶג שֶׁל חַיֶּיהָ, וְהַקְּדֻשָּׁה תִּהְיֶה מְדֻשֶּׁנֶת נַחַת וְענֶג לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית, מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים. ...נִיצוֹצוֹת שֶׁל אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נִכְנָסִים בְּנִשְׁמָתֵנוּ, 'וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת אֱלֹהִים, וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ, וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ, וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע' (ישעיהו יא), וְאֵין רֶשַׁע כִּי הָרִשְׁעוּת תִּמָּחֶה, וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. וּמִי שֶׁרֵיחַ טָהֳרָה מִקְּלִיטַת רֵיחַ גַּן עֵדֶן שֶׁל מָשִׁיחַ בּוֹ אֵינוֹ רוֹאֶה חוֹבָה עַל שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַהֲבָתוֹ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל גְּדוֹלָה הִיא לְאֵין קֵץ וָחֵקֶר. רוֹאֶה הוּא אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁבְּנִשְׁמָתָם, אֶת סְגֻלַּת פְּאֵרָם וְאֶת זִיו הַתְּשׁוּבָה הַחוֹפֵף עֲלֵיהֶם תָּמִיד (אורות ישראל ד ט). אהבת ישראל נובעת מחיבור לאבות, כל אחד מישראל הוא בן אברהם, יצחק ויעקב, אהבה זו נצרכת במיוחד בדור הגאולה והיא מביאה לראות את גדלותו של כל אחד מישראל.
לימוד ספר בראשית בתקופתנו הוא המפתח לצעידה בטוחה לגאולה השלמה במהרה בימינו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il