א. שלש רמות בחובת בדיקת המאכלים:
1. מאכלים שנדיר למצוא בהם חרקים - אין חובה לבדוק, אך ראוי להסתכל על מנת להינצל מאיסור.
2. מאכלים ששכיחות החרקים בהם היא בגדר 'מיעוט המצוי' - חובה מדרבנן לבדוק.
3. מאכלים ששכיחים בהם חרקים - חובה מדאורייתא לבדוק.
ב. מאכל שניתן לבודקו אחר הבישול, יש לבודקו לפני הבישול שמא ישכח ולא יבדוק.
ג. שלש דעות בהגדרת מיעוט המצוי: קרוב למחצה, כעשרה אחוזים, כשהמיעוט תמיד קיים.

א. האם חייבים לבדוק כל מאכל מחרקים?
כתב החכמת אדם: "ראוי לאדם להסתכל בכל מה שאוכל ועל ידי זה ינצל מכמה תולעים, ומעיד אני עליי שכמה וכמה פעמים ניצלתי על ידי זה ברוך השם"1.
דברי ה'חכמת אדם' נאמרו בדרגת שכיחות חרקים נמוכה, אך כאשר דרגת שכיחות החרקים גבוהה קיימת חובה הלכתית לבדוק ולחפש אחר החרקים.
מקובל בפוסקים להגדיר שלש רמות של חיוב בדיקה, על פי רמת שכיחות החרקים באוכל2:
א. מאכלים שנדיר למצוא בהם חרקים, כגון גזר, תפוח אדמה וכדומה. במאכלים אלו אין חיוב לבדוק, אלא אם כן מתעוררת סיבה לחשש, כמו חור של תולעת, ריקבון וכדומה.
ב. מאכלים ששכיחות חרקים בהם היא בגדר 'מיעוט המצוי', כגון ירקות עלים, תאנים וכדומה. במאכלים אלו יש חיוב מדרבנן לבדוק. במידה והמאכל התבשל ללא בדיקה, מותר בדיעבד לפי שיש בזה שתי ספקות3- א. לא ודאי שהיה בכלל חרק במאכל. ב. גם אם נאמר שהיה חרק ייתכן שעל ידי הבישול הוא נימוח (ובטל ברוב).
ג. מאכלים ששכיחות חרקים בהם גבוהה, כגון כרובית, ברוקולי. במאכלים אלו יש חיוב דאורייתא לבדוק. במידה והאוכל התבשל ללא בדיקה, התבשיל אסור.
בכל המקרים הנ"ל, במידה ויש מאכל שניתן לבודקו גם לאחר הבישול, יש אומרים שלכתחילה יש לבודקו לפני הבישול על מנת שלא ישכח לבודקו4.

ב. גדר מיעוט המצוי
כאמור לעיל כאשר שכיחות המצאות החרקים באוכל היא בגדר 'מיעוט המצוי' יש חיוב מדרבנן לבדוק את המאכל. מהו מיעוט המצוי?
מדין תורה הולכים אחרי הרוב, אך חז"ל החמירו שאם המיעוט שכיח שלא לילך אחר הרוב בלי בירור ובדיקה. לדוגמא, אחת הגזירות המפורסמות ביותר של חז"ל היא 'דמאי'. הלוקח פירות מעם הארץ חייב לעשרן מספק שמא עדיין לא עושרו. טעם הגזרה הוא שמיעוט מצוי של עמי הארץ לא מעשרים5.
בהגדרת המושג מיעוט המצוי נחלקו ראשונים ואחרונים.
א. לדעת הריב"ש מיעוט המצוי הוא 'קרוב למחצה'6.
ב. לדעת המשכנות יעקב מיעוט המצוי הוא 10 אחוזים7.
ג. לדעת הגר"ש וואזנר שליט"א מיעוט המצוי לא נמדד באחוזים, אלא כל זמן שהמיעוט הכרחי (כלומר שהמיעוט הזה קיים תמיד) הוא נחשב למיעוט המצוי8.