- פרשת שבוע ותנ"ך
- לך לך
פרשת לך לך תשע"ה
לעבור למקום מגורים חדש זאת משימה מאתגרת בכל גיל. לעשות את זה בשלבים מאוחרים יותר בחיים זה מאתגר כפליים. אין זה פלא לכן שחכמי המשנה התייחסו למעבר של אברהם אבינו ממסופוטמיה לארץ-ישראל כאחד מעשרת הניסיונות שבהם התנסה בחייו. לעזוב את כל מה שאתה מכיר ולנסות להשתלב בסביבה חדשה וזרה זאת חוויה לא פשוטה כלל ועיקר.
כולנו מכירים את חווית ההגירה של אבותינו, בין אם זה לארצות המערב או לארץ-ישראל. השפה שונה, הרחובות לא מוכרים, המוסכמות והמנהגים של חיי היומיום זרים לך, ואתה מסתובב בתחושה קבועה של חוסר שייכות.
אברהם עצמו מבטא את התחושה הזאת כאשר, אחרי עשרות שנים של שהות מוצלחת ולאחר שהפך לאדם מכובד בקרב תושבי המקום, הוא מתאר את עצמו כנוכרי וגר בקרבם. הוא לא יליד המקום. הוא מדבר בשפה המקומית עם מבטא, ועל אף שהפנימיות הרוחנית שלו אומרת לו שזה שכאן מקומו, בארץ-ישראל, בבית האמיתי שלו שקיבל מהקב"ה, הוא עדיין חרד למחשבה שייחשב לזר בארץ נוכרייה.
אברהם היה לאב הטיפוס של הקיום היהודי במשך אלפי שנים. וגם כאשר היהודים שבים הביתה, לארץ-ישראל, חולפים דורות עד שהם מפנימים שהם בבית סוף סוף, שאינם עוד זרים או נוכרים בארצו של מישהו אחר.
אילו נולד אברהם בארץ-ישראל, אולי כל ההיסטוריה היהודית והאנושית הייתה נראית אחרת, אך התורה עצמה מתארת את אברהם כארמי נווד, וכך הוא נשאר בכל המסורת היהודית ופרשנות המקרא.
כשהקב"ה אומר לאברהם לעזוב את ביתו, אין הוא אומר לו היכן בדיוק מותר לו להתגורר כעת אלא רק מבטיח לו שהוא יראה לו את המקום החדש. אברהם נוסע באופן אינסטינקטיבי לארץ-ישראל, ושם ורק שם הקב"ה מאשר שזה לא רק המקום היחיד שבו הוא יכול להתגורר אלא גם המקום שיהיה בית הנצחי של צאצאיו.
יש ביהודים אינסטינקט קדוש שדוחף אותם לעלות לארץ-ישראל. היו אמנם גם רדיפות ואילוצים אחרים שהביאו מאות אלפי יהודים להתיישב בארץ-ישראל במאה ה-20, אך הרוב המכריע של ההגירה החדשה לארץ-ישראל היום נעשית מבחירה. הדחף הפנימי הזה שמקשר אותנו למולדת שלנו, לעבר ולעתיד בו-זמנית, הוא הכוח המניע של העלייה הגוברת של היהודים למדינת ישראל בזמן האחרון.
חז"ל לימדו אותנו שהגדולה האישית של אברהם אבינו יכולה הייתה לבוא לידי ביטוי רק בארץ-ישראל. אם לומר את האמת, נראה שגם ההתפתחות של עם ישראל והגשמת הגדולה שלו יכולה להתרחש רק כאשר הוא שוכן כאן, בארץ-ישראל. ולכן לא נותר לנו אלא לחקות את אברהם אבינו בגישה, בעוז הרוח ובאהבה לארץ שדיברה אל נשמתו והבטיחה את נצחיותו.
כולנו מכירים את חווית ההגירה של אבותינו, בין אם זה לארצות המערב או לארץ-ישראל. השפה שונה, הרחובות לא מוכרים, המוסכמות והמנהגים של חיי היומיום זרים לך, ואתה מסתובב בתחושה קבועה של חוסר שייכות.
אברהם עצמו מבטא את התחושה הזאת כאשר, אחרי עשרות שנים של שהות מוצלחת ולאחר שהפך לאדם מכובד בקרב תושבי המקום, הוא מתאר את עצמו כנוכרי וגר בקרבם. הוא לא יליד המקום. הוא מדבר בשפה המקומית עם מבטא, ועל אף שהפנימיות הרוחנית שלו אומרת לו שזה שכאן מקומו, בארץ-ישראל, בבית האמיתי שלו שקיבל מהקב"ה, הוא עדיין חרד למחשבה שייחשב לזר בארץ נוכרייה.
אברהם היה לאב הטיפוס של הקיום היהודי במשך אלפי שנים. וגם כאשר היהודים שבים הביתה, לארץ-ישראל, חולפים דורות עד שהם מפנימים שהם בבית סוף סוף, שאינם עוד זרים או נוכרים בארצו של מישהו אחר.
אילו נולד אברהם בארץ-ישראל, אולי כל ההיסטוריה היהודית והאנושית הייתה נראית אחרת, אך התורה עצמה מתארת את אברהם כארמי נווד, וכך הוא נשאר בכל המסורת היהודית ופרשנות המקרא.
כשהקב"ה אומר לאברהם לעזוב את ביתו, אין הוא אומר לו היכן בדיוק מותר לו להתגורר כעת אלא רק מבטיח לו שהוא יראה לו את המקום החדש. אברהם נוסע באופן אינסטינקטיבי לארץ-ישראל, ושם ורק שם הקב"ה מאשר שזה לא רק המקום היחיד שבו הוא יכול להתגורר אלא גם המקום שיהיה בית הנצחי של צאצאיו.
יש ביהודים אינסטינקט קדוש שדוחף אותם לעלות לארץ-ישראל. היו אמנם גם רדיפות ואילוצים אחרים שהביאו מאות אלפי יהודים להתיישב בארץ-ישראל במאה ה-20, אך הרוב המכריע של ההגירה החדשה לארץ-ישראל היום נעשית מבחירה. הדחף הפנימי הזה שמקשר אותנו למולדת שלנו, לעבר ולעתיד בו-זמנית, הוא הכוח המניע של העלייה הגוברת של היהודים למדינת ישראל בזמן האחרון.
חז"ל לימדו אותנו שהגדולה האישית של אברהם אבינו יכולה הייתה לבוא לידי ביטוי רק בארץ-ישראל. אם לומר את האמת, נראה שגם ההתפתחות של עם ישראל והגשמת הגדולה שלו יכולה להתרחש רק כאשר הוא שוכן כאן, בארץ-ישראל. ולכן לא נותר לנו אלא לחקות את אברהם אבינו בגישה, בעוז הרוח ובאהבה לארץ שדיברה אל נשמתו והבטיחה את נצחיותו.

איך מוצאים את ארץ ישראל?
הרב יוסף כרמל | חשוון תשפ"ב
אברהם אבינו - איש החסד והאמונה
פרשת לך - לך
הרב אליהו ברין | ז' חשוון תשפ"ב
הייעוד היהודי בארץ-ישראל
הרב דב בערל וויין | תשע"ב

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, לָמָּה וּלְמָה?
הרב יוסף כרמל | חשון תשפ"ג
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
פרשת קדושים תשע"ד
תשע"ד
תפילה לשלום
סיון תשע"ד
להקדים את המאוחר
תשע"ד
משחק ללא הגבלת זמן
תשע"ד
שבועות מעין עולם הבא!
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
למה תמיד יש מחלוקת?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
איך המזוזה שומרת עלינו?
דיני פרשת זכור

רעיונות לפרשת שלח
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

רעיונות לפרשת שלח
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הקמת סנהדרין בדורנו?
לנתיבות ישראל - מאמר"עמדתנו ועקרונותיה" (המשך)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ג סיון תשפ"ג
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח

מסכת יומא פרק ג-ד משנה א,יא
רבנים שונים | יז סיון תשפ"ג
תפקיד השנאה גם בתוך הטוב
אורות ישראל - פרק ד' פסקה ו' (המשך)
הרב ש. יוסף וייצן | ט"ז סיון תשפ"ג
