עיקרי ההלכות
א. ראוי להרבות בסעודות בחנוכה, אולם סעודות אלו אינן סעודות מצווה.
ב. אם מספרים על ניסי חנוכה וגבורות ה' ושרים לכבודו, הסעודות בחנוכה נחשבות סעודות מצווה.
ג. אין חובה ללמוד הלכות חנוכה לפני חנוכה, אך בחנוכה עצמו יש חובה ללמוד את הלכות החג.

א. האם סעודה בחנוכה היא סעודת מצווה?
על פי המדרש בחנוכה, מלבד נס המלחמה ונס פח השמן שנעשה בימי החשמונאים, נגמרה גם מלאכת המשכן וימים אלו היו ימי חנוכת המזבח.
במגילת תענית, נזכר שחז"ל תקנו יום טוב לזכר חנוכת המזבח.
ולמרות שמגילת תענית בטלה וכיום אין נוהגים את הימים הטובים המצוינים בה, מאחר וחנוכה לא בטל, ואנו נוהגים בו עד היום, כתבו הראשונים שיש קצת מצווה להרבות בסעודה בחנוכה, זכר ליום טוב על חנוכת המזבח1.
אולם סעודות אלו אינן סעודות מצוה, מאחר ועיקר התקנה של חנוכה הייתה מחמת ניצחון המכבים על היונים וביטול גזרותיהם. מכיוון גזרות היונים היו על הרוח, על המצוות והתרבות היהודית ולא על הגוף (בניגוד להמן), תקנת חז"ל הינה 'להודות ולהלל' ולא 'משתה ושמחה'2.
למעשה, אם אומרים בסעודה בחנוכה שירות ותשבחות לה' יתברך על הניסים, הסעודה נחשבת לסעודת מצווה3.

ב. האם יש חיוב לעסוק בהלכות חנוכה בימי חנוכה?
מתקנת חכמים לשאול ולדרוש בהלכות המועדים שלשים יום לפני בוא המועד. אולם בחנוכה ופורים לא תקנו ואין חובה לדרוש בהלכותיהם טרם זמנם.
אך בהגיע חנוכה ובמשך כל ימיו, יש לעסוק בהלכות חנוכה, בדומה לכל חג בו יש חיוב לעסוק בהלכות החג4.
נוסף על כך, חנוכה מתייחד כ'חג התורה שבעל פה', ניצחון חכמי ישראל והתורה על תרבות יון המקולקלת, ומצד זה ודאי שראוי ונכון להרבות ולהוסיף בימי חנוכה בלימוד תורה ועל ידי כך להוסיף אור בעולם5.

-ההפניות הממוספרות מפנות להערות בדף מקורות והערות המצורף-