בפרשת ויחי אנו קוראים על צוואתו של יעקב אבינו לבניו, בהפטרה אנו קוראים על צוואתו של דוד המלך לבנו שלמה.
ננסה לברר את הקשר העמוק יותר בין הפרשה להפטרה.
המדרש קושר את אדם הראשון לדוד המלך בדרך מעניינת. וז"ל:
"זה ספר תולדות אדם [ה, א] מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו' ... העביר לפניו כל הדורות הראהו דוד חיים חקוקין לו ג' שעות אמר לפניו רבש"ע לא תהא תקנה לזה אמר כך עלתה במחשבה לפני אמר לו (אדם הראשון לקב"ה) כמה שני חיי אמר לו אלף שנים אמר לו (אדם הראשון לקב"ה) יש מתנה ברקיע? אמר לו הן אמר לו (אדם הראשון לקב"ה) ע' שנים משנותי יהיו למזל זה" (ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז מא).
קדושת לוי קושר את מקור שנותיו של דוד המלך אל האבות, בדרך הבאה: אברהם היה אמור לחיות מאה ושמונים שנה, כמו יצחק, אך אברהם ויתר לדוד על חמש שנים וחי רק מאה שבעים וחמש שנה. יצחק חי את כל מאה ושמונים השנים. יעקב היה אמור לחיות מאה שבעים וחמש שנה כמו אברהם, אך כמובא בפרשתנו חי רק מאה ארבעים ושבע שנה ואם כך, נתן לדוד עוד עשרים ושמונה שנים. יוסף, שהיה אמור לחיות מאה ארבעים ושבע שנים, כמו יעקב וחי רק מאה ועשר שנים, כמובא בפרשתנו, נתן לדוד עוד שלשים ושבע שנה. כך קיבל דוד שבעים שנה במתנה מן האבות (5+28+37=70).
(קדושת לוי בדבריו על הפטרת ויחי).
נאיר את הנושא מכיוון נוסף. חז"ל הסבירו כי דוד המלך ביקש מהקב"ה את הבקשה הבאה:
"רבונו של עולם, מפני מה אומרים, אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ואין אומרים אלקי דוד? - אמר: אינהו מינסו לי, ואת לא מינסית לי [ענה לו הקב"ה האבות עמדו בנסיון ואתה לא], אמר לפניו: רבונו של עולם, בחנני ונסני. שנאמר בחנני ה' ונסני וגו'" (סנהדרין דף קז ע"א).
כתוצאה מכך מצא עצמו במלכוד, שהרי אם דוד המלך יעמוד בנסיון, הוא כביכול ינצח את הקב"ה בוויכוח ואם חס וחלילה יכשל, המחיר ברור, הוא עלול לאבד הכל. בסופו של דבר נתגלגלה עליו פרשת בת שבע, "שבאה אליו במכאוב", דוד שילם מחיר יקר, אבל בגלל חזרתו בתשובה לא איבד את הכל.
לכאורה במבט ראשון, לא זכה דוד שבקשתו תתקבל והוא לא הצטרף אל האבות המוזכרים בתחילת תפילת שמונה עשרה. אולם, עיון מעמיק מגלה לנו מה כוחה של תשובה. הפסוק הפותח את תפילת שמונה עשרה "ד' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך" הוא פסוקו של דוד הלקוח מפרק התשובה שלו (תהילים נ"א).
דוד הוא גם היחיד מבין אישי התנ"ך שנזכר בשמו בתפילת שמונה עשרה, והוא נזכר פעמים: "וכסא דוד מהרה לתוכה תכין", "את צמח דוד עבדך".

זכינו, אם כן, לגלות שהקשר בין פרשת ויחי להפטרה הוא עמוק יותר ממה שנראה במבט ראשון.
הבה נתפלל שנזכה גם בדורנו למנהיגים שיהיו בבחינת תלמידי האבות ודוד המלך.