בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • הקרקע והפירות
לחץ להקדשת שיעור זה

חליטת עץ זית

undefined

רבנים שונים

שבט תשע"ה
2 דק' קריאה
שאלה
ברצוני לחלוט עלי עץ זית. מה עלי לעשות בנוגע למעשרות או שמיטה?

תשובה
א. עלה עץ זית שנקטף בשמיטה: אם נלקט לאכילה, יש בו קדושת שביעית1. אמנם, נחלקו הדעות האם יש בו קדושת שביעית אם משתמש בו כתרופה2.
ב. אין איסור להשתמש בעלי זית כתרופה, כיון שאינם מיועדים למאכל אדם3. אחר השימוש אין בעלים קדושת שביעית4.
ג. במקרה שיש קדושת שביעית, ישנו ספק בהגדרת השנה של העלה לעניין הקדושה: האם השנה מתחילה בזמן חניטת הפירות, כמו פירות עץ הזית עצמם, או בזמן המחשבה לאכילה5, ולהלכה אם גדל הרוב בשמיטה העלים קדושים, ואם הרוב גדל לפני השמיטה העלים אינם קדושים6.
ד. לעניין מעשרות, אם חל קדושת שביעית, כמובן, אין לחייב במעשרות7. אך, גם בשאר השנים אין לחייב עלי זית בתרומות ומעשרות8, ובוודאי אם נלקחו מעצי הפקר.

______________________________________

מהברייתא במסכת סוכה: (דף מ עמוד א) 'עלי קנים ועלי גפנים שגבבן לחובה על פני השדה, לקטן לאכילה - יש בהן משום קדושת שביעית', עולה שגם משהו שבדרך כלל לא אוכלים, אם לקטו לאכילה יש קדושת שביעית.
2 בשו"ת חבל נחלתו לרב אפשטיין, בחלק ח סימן לד אות ד, כתב שיש בו קדושת שביעית, אך בשו"ת שדה יחזקאל (סימן נב) לרב מוצפי כתב שאין בו קדושת שביעית, אם נלקט לרפואה, ונראים דבריו כיון שמלקט למלוגמא (רפואה), הרי לא שייך שיחול בזה קדושת שביעית.
3 שם בחבל נחלתו מרמב"ם (שמיטה ה, יא) שמה שאינו ראוי למאכל אדם מותר לעשות ממנו רפואה.
4 שם בחבל נחלתו, מרמב"ם (שמיטה ה, כב) שאם 'בטל טעמן הרי אלו מותרין לכל דבר'.
5 כך כתב הרב חיים קנייבסקי ב'דרך אמונה' (שמיטה ה, יא אות פח) מירושלמי (שביעית ז, ב) לפי פירוש החזון איש (יד, ג).
6 כך הוא מסיק מירושלמי וחזון איש שם.
7 הלכה פשוטה היא שדבר הקדוש בקדושת שביעית פטור מהמעשרות, ואף שכאן יש לדון, שהרי העלים אינם הפקר, מכל מקום הרי אינם אוכל לפני שחישב עליהם, ואחרי שחישב עליהם הרי הם הפקר.
8 חבל נחלתו שם אות ג.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il