בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • כי תשא
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מיכאל חי בן מזל טוב

כי תישא תשע"ה

undefined

הרב דב בערל וויין

אדר תשע"ה
2 דק' קריאה
גם אחרי אלפי שנות לימוד, פרשנות ורעיונות מלאי תובנה, סיפור עגל הזהב שבני ישראל עשו ועבדו, כפי שהוא מסופר לנו בפרשת השבוע, נותר חידה ותעלומה. אחרי כל הנסים שליוו את יציאת מצרים, קריעת ים סוף, המן מן השמים ומעמד הר סיני... איך ייתכן שקרה כדבר הזה?
העובדה שאהרון, הכהן הגדול והצדיק של עם ישראל, האיש האהוב על כל העם, סמל האחווה ועבודת האל, לא רק היה מעורב אלא אף שימש כזרז, לפי הכתוב, ביצירת עגל הזהב, פשוט נשגבת מבינתנו. אנחנו נאלצים כמעט לומר שאין שום הסבר הגיוני או פסיכולוגי שעונה בהצלחה לשאלה איך ומדוע התרחש אירוע כזה.
התורה מספרת לנו את הסיפור בפרוזה יבשה יחסית. נראה שהיא באה ללמד אותנו שאין גבול לחירות המחשבה וההתנהגות של בני האדם, לחופש שלנו להתנהג כראוי או לעשות רע, בהתאם לרצוננו. אין שום היגיון, נס או התגלות אלוקית שיכולים להגביל את חופש הבחירה שהקב"ה העניק לבני האדם.
ההנחה של האדם המערבי ותרבות המערב הייתה ועודנה שיש הסבר הגיוני לכל דבר שמתרחש. ההנחה הזאת פשוט לא נכונה. ההיסטוריה היא בעצם סיפורם של מעשי האיוולת, השגיאות וההתנהגות הבלתי הגיונית בעליל של יחידים ואומות. פרשת השבוע איננה אלא דוגמה מצוינת לתכונה האנושית הזאת. החופש שלנו לבחור מוחלט כל כך עד שאנחנו מסוגלים להרוס את עצמנו בלי היסוס, מחשבה או חרטה.
ועם כל זה, אינני יכול לעמוד בפיתוי לדבר על מה שקדם לטעות הטרגית של בני ישראל כשעשו את עגל הזהב. התורה מדגישה שהסיבה העיקרית לכך שבני ישראל עשו את עגל הזהב הייתה היעדרו של משה רבנו.
בזמן שמשה היה בשמים, חופשי מצרכים אנושיים וממגבלות גופניות, נותרו בני ישראל ללא הנהגה למעשה. אהרון וחור ושבעים הזקנים היו שם אמנם, בתוך המחנה, אך לא היה להם כוח המנהיגות הדרוש כדי להוביל ורסן עם מרדן וקשה עורף.
בנייה מוצלחת של אומה תמיד דורשת הנהגה חכמה, סבלנית, חזקה ותובענית. המנהיג חייב להיות מסוגל לא רק לפלס דרך לפני עמו אלא גם להתנגד לעמו גם במחיר פגיעה זמנית בפופולאריות שלו. הכישלונות של אהרון, כפי שמסופר לנו בפרשת השבוע, ושל שאול המלך, כפי שמסופר לנו בספר שמואל, נובעים מחוסר היכולת שלהם לעמוד בפני הלחץ של העם באותו הרגע.
משה, הדוגמה והמופת לכל מנהיג יהודי בכל דור, מודע לרצונות העם ולמשאלות לבו, אך איננו נכנע ללחציו. התורה מתארת את משה כמי "שלא כהתה עינו". הוא תמיד ראה את העבר ואת ההווה במבט חודר ומתוך חזון לעתיד. היעדרו של מנהיג כזה עלול להוביל בקלות ליצירה של עגל זהב ולסגידה לו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il