- פרשת שבוע ותנ"ך
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
כי תישא תשע"ה
גם אחרי אלפי שנות לימוד, פרשנות ורעיונות מלאי תובנה, סיפור עגל הזהב שבני ישראל עשו ועבדו, כפי שהוא מסופר לנו בפרשת השבוע, נותר חידה ותעלומה. אחרי כל הנסים שליוו את יציאת מצרים, קריעת ים סוף, המן מן השמים ומעמד הר סיני... איך ייתכן שקרה כדבר הזה?
העובדה שאהרון, הכהן הגדול והצדיק של עם ישראל, האיש האהוב על כל העם, סמל האחווה ועבודת האל, לא רק היה מעורב אלא אף שימש כזרז, לפי הכתוב, ביצירת עגל הזהב, פשוט נשגבת מבינתנו. אנחנו נאלצים כמעט לומר שאין שום הסבר הגיוני או פסיכולוגי שעונה בהצלחה לשאלה איך ומדוע התרחש אירוע כזה.
התורה מספרת לנו את הסיפור בפרוזה יבשה יחסית. נראה שהיא באה ללמד אותנו שאין גבול לחירות המחשבה וההתנהגות של בני האדם, לחופש שלנו להתנהג כראוי או לעשות רע, בהתאם לרצוננו. אין שום היגיון, נס או התגלות אלוקית שיכולים להגביל את חופש הבחירה שהקב"ה העניק לבני האדם.
ההנחה של האדם המערבי ותרבות המערב הייתה ועודנה שיש הסבר הגיוני לכל דבר שמתרחש. ההנחה הזאת פשוט לא נכונה. ההיסטוריה היא בעצם סיפורם של מעשי האיוולת, השגיאות וההתנהגות הבלתי הגיונית בעליל של יחידים ואומות. פרשת השבוע איננה אלא דוגמה מצוינת לתכונה האנושית הזאת. החופש שלנו לבחור מוחלט כל כך עד שאנחנו מסוגלים להרוס את עצמנו בלי היסוס, מחשבה או חרטה.
ועם כל זה, אינני יכול לעמוד בפיתוי לדבר על מה שקדם לטעות הטרגית של בני ישראל כשעשו את עגל הזהב. התורה מדגישה שהסיבה העיקרית לכך שבני ישראל עשו את עגל הזהב הייתה היעדרו של משה רבנו.
בזמן שמשה היה בשמים, חופשי מצרכים אנושיים וממגבלות גופניות, נותרו בני ישראל ללא הנהגה למעשה. אהרון וחור ושבעים הזקנים היו שם אמנם, בתוך המחנה, אך לא היה להם כוח המנהיגות הדרוש כדי להוביל ורסן עם מרדן וקשה עורף.
בנייה מוצלחת של אומה תמיד דורשת הנהגה חכמה, סבלנית, חזקה ותובענית. המנהיג חייב להיות מסוגל לא רק לפלס דרך לפני עמו אלא גם להתנגד לעמו גם במחיר פגיעה זמנית בפופולאריות שלו. הכישלונות של אהרון, כפי שמסופר לנו בפרשת השבוע, ושל שאול המלך, כפי שמסופר לנו בספר שמואל, נובעים מחוסר היכולת שלהם לעמוד בפני הלחץ של העם באותו הרגע.
משה, הדוגמה והמופת לכל מנהיג יהודי בכל דור, מודע לרצונות העם ולמשאלות לבו, אך איננו נכנע ללחציו. התורה מתארת את משה כמי "שלא כהתה עינו". הוא תמיד ראה את העבר ואת ההווה במבט חודר ומתוך חזון לעתיד. היעדרו של מנהיג כזה עלול להוביל בקלות ליצירה של עגל זהב ולסגידה לו.
העובדה שאהרון, הכהן הגדול והצדיק של עם ישראל, האיש האהוב על כל העם, סמל האחווה ועבודת האל, לא רק היה מעורב אלא אף שימש כזרז, לפי הכתוב, ביצירת עגל הזהב, פשוט נשגבת מבינתנו. אנחנו נאלצים כמעט לומר שאין שום הסבר הגיוני או פסיכולוגי שעונה בהצלחה לשאלה איך ומדוע התרחש אירוע כזה.
התורה מספרת לנו את הסיפור בפרוזה יבשה יחסית. נראה שהיא באה ללמד אותנו שאין גבול לחירות המחשבה וההתנהגות של בני האדם, לחופש שלנו להתנהג כראוי או לעשות רע, בהתאם לרצוננו. אין שום היגיון, נס או התגלות אלוקית שיכולים להגביל את חופש הבחירה שהקב"ה העניק לבני האדם.
ההנחה של האדם המערבי ותרבות המערב הייתה ועודנה שיש הסבר הגיוני לכל דבר שמתרחש. ההנחה הזאת פשוט לא נכונה. ההיסטוריה היא בעצם סיפורם של מעשי האיוולת, השגיאות וההתנהגות הבלתי הגיונית בעליל של יחידים ואומות. פרשת השבוע איננה אלא דוגמה מצוינת לתכונה האנושית הזאת. החופש שלנו לבחור מוחלט כל כך עד שאנחנו מסוגלים להרוס את עצמנו בלי היסוס, מחשבה או חרטה.
ועם כל זה, אינני יכול לעמוד בפיתוי לדבר על מה שקדם לטעות הטרגית של בני ישראל כשעשו את עגל הזהב. התורה מדגישה שהסיבה העיקרית לכך שבני ישראל עשו את עגל הזהב הייתה היעדרו של משה רבנו.
בזמן שמשה היה בשמים, חופשי מצרכים אנושיים וממגבלות גופניות, נותרו בני ישראל ללא הנהגה למעשה. אהרון וחור ושבעים הזקנים היו שם אמנם, בתוך המחנה, אך לא היה להם כוח המנהיגות הדרוש כדי להוביל ורסן עם מרדן וקשה עורף.
בנייה מוצלחת של אומה תמיד דורשת הנהגה חכמה, סבלנית, חזקה ותובענית. המנהיג חייב להיות מסוגל לא רק לפלס דרך לפני עמו אלא גם להתנגד לעמו גם במחיר פגיעה זמנית בפופולאריות שלו. הכישלונות של אהרון, כפי שמסופר לנו בפרשת השבוע, ושל שאול המלך, כפי שמסופר לנו בספר שמואל, נובעים מחוסר היכולת שלהם לעמוד בפני הלחץ של העם באותו הרגע.
משה, הדוגמה והמופת לכל מנהיג יהודי בכל דור, מודע לרצונות העם ולמשאלות לבו, אך איננו נכנע ללחציו. התורה מתארת את משה כמי "שלא כהתה עינו". הוא תמיד ראה את העבר ואת ההווה במבט חודר ומתוך חזון לעתיד. היעדרו של מנהיג כזה עלול להוביל בקלות ליצירה של עגל זהב ולסגידה לו.
חלבנה
הרב יצחק חי זאגא | אדר א' תשע"ט
לוחות ראשונים ולוחות שניים
שיחת מוצ"ש פרשת כי תשא תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אדר א' תשפ"ב

מפני מה אתה הורג?!
הרב מרדכי הוכמן | אדר תשס"ט

לא עוד "בדה לך דת"
הרב אריאל פרג'ון | תשס"ו
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
פרשת אחרי מות תשע"ד
תשע"ד
משחק ללא הגבלת זמן
תשע"ד
להקדים את המאוחר
תשע"ד
פרשת בחוקותי תשע"ד
תשע"ד
דיני פלסטר בשבת
איך ללמוד גמרא?
איך להתכונן לחגים?
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
האם מותר לפנות למקובלים?
חג החירות
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
הדלקת נרות שבת
הרב אליעזר מלמד | שבט תשע"א

רעיונות לפרשת בהעלותך
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו - תש"ס

מדוע נענשה מרים?
הרב יוסף צבי רימון | סיון התשע"ה

בהעלותך את הנרות
מתוך 'קול צופייך' גיליון 403
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | סיוון תשס"ז
המשכת האורות של שבועות לכל השנה
הרב חיים בן שושן | י"א סיון תשפ"ג
מה ההבדל בין חירות המחשבה לחורבן המחשבה?
קבץ א' - תשצ"ח
הרב משה חביב | י"א סיון תשפ"ג
