הגעלת כלים וניקוי הכלי לפני ההגעלה

עיקרי ההלכות
א. אין מצוה להגעיל כלים, אלא יש היתר להשתמש בכלים בלועים מחמץ, על ידי הגעלה.
ב. אין מברכים על הגעלת כלים מכמה סיבו: 1. אין חובה להגעיל 2. נכלל באיסור לאו של חמץ בפסח, ואין מברכים על מצוות לא תעשה 3. בחמץ בלוע אין ממש 4. ההגעלה לא הופכת איסור להיתר אלא רק מפרידה ביניהם.
ג. חובה לנקות את הכלים היטב לפני ההגעלה. לכלוך (כגון חלודה) שאין בו ממשות אלא רק מראה - אין חובה לנקותו.

א. האם יש מצווה להכשיר כלים לפסח?
בכל שנה לפני פסח רבים נוהגים להגעיל כלים, סירים, סכו"ם, גביעים ועוד.
נחלקו הראשונים האם אדם שמגעיל כלים שבלוע בהם איסור, מקיים מצוות עשה, או שהפסוקים בכלי מדין "את אשר באש תעבירו באש..." הם עצה טובה המורה לנו את הדרך להינצל מאיסור, ואיך ניתן ולהשתמש בכלים שבלוע בהם איסור.
לדעת התוספות והסמ"ק יש מצוות עשה בהגעלת כלים. מאידך לדעת מוני המצוות (בה"ג, רס"ג, רמב"ם וסמ"ג) אין מצווה כזו.
בכל מקרה, אין מברכים על הגעלת הכלים מחמת ארבע טעמים:
- אפשר להשתמש בכלים חדשים ואין הכרח להגעיל את הישנים.
- אין מברכים על מצוות לא תעשה, הגעלת כלים היא חלק מלאו החמץ בפסח.
- אין ממש באיסור הבלוע בכלי
- מברכים רק כאשר האיסור נהפך להיתר (כמו הפרשת תרומות ומעשרות, הטבל הפך להיתר), ובהגעלה רק הפרדנו את האיסור מההיתר (האיסור הבלוע בכלי ממנו) 1 .

ב. ניקוי הכלים לפני ההגעלה
הראשונים למדו ממדרש חז"ל שלפני הגעלת הכלי יש חובה לנקותו.
לדין זה ניתנו שני טעמים:
- הלכלוך לא יאפשר לכלי לפלוט את הבלוע בו.
- מתחת הלכלוך עלול להיות חמץ ממש (ולא רק טעם בלוע) ולחמץ זה לא מועילה הגעלה.
למעשה הטעם שהתקבל להלכה הוא הטעם השני, לכן חובה לנקות היטב את הלכלוך על מנת שלא ישאר שום חמץ על הכלי. אולם, אין חובה לנקות חלודה שאין בה ממשות אלא רק מראה. 2