בית המדרש

  • מדורים
  • קרוב אליך
לחץ להקדשת שיעור זה
מתוך העלון קרוב אליך גליון מס 72

נפשי בשאלתי

undefined

הרב יהושע שפירא

אייר התשע"ה
2 דק' קריאה
אם חכמינו ז"ל היו כל כך חכמים, מדוע הם לא פיתחו את הטכנולוגיה?
עיקר מעלת חכמתם של רבותינו היא בדבקות האלוקית שלהם. הביקוש שדחף אותם לתור בחכמה ולחקור אחר תבונות נעלמות לא היה הרצון לדעת את העולם כפי שהוא ענף תלוש, אלא הרצון להיות קשורים ודבוקים לשורשו האלוקי של כל המצוי. זאת בעצמה חכמה עליונה: לבחור את המושא הנכון של מחקריי ותחומי התענינותי.
"ראשית חכמה יראת ה'". ראש ועיקר החכמה הוא לעסוק בדברים הנכונים, ורק עניין אחד הוא שורש לכל, והוא דעת אלוקים. חכמי ישראל עסקו בכל הענפים הקרובים והמחוברים לשורש הזה, והותירו ענפים רחוקים ומנותקים כמו טכנולוגיה לדמויות אחרות, בעם ישראל ואף באומות העולם. חכמינו לא בושו לומר שבעניינים אלו הלכה כחכמי אומות העולם.

אני מחפש אישה, מאוד רוצה להתחתן אך כל הזמן יש לי פחד להתגרש. אולי אני אטעה?
השאלה הזו דומה למי שאומר "אני רוצה לחיות אך כל הזמן מפחד למות". אולי מבחינה לוגית-לשונית ניתן לסדר את המילים אחת אחרי השניה, אך כל אחד מבין שהמשפט הזה חסר טעם. הרי במקום זאת אותו אדם כבר מת עכשיו.
במקום לחכות שאולי תתגרש, אתה למעשה כבר גרוש ועומד כל ימי רווקותך, בודד ולבד. אפשר לעמוד מול המציאות מלא פחדים ולא לזוז מילימטר. זו מחלה, אך יש דרך להתגבר עליה – להתמלא בשמחת חיים. החיים שווים הרבה כל כך עד שגם כאבים שעלולים להיוולד מהם לא גורעים מערכם.
הפחדים שלנו נוצרו כדי שנפנה אל ה' יתברך ונסמוך עליו. ולכן, פתח את ליבך לכל הטוב שבזוגיות, להשראת השכינה שבבניין בית בישראל, וסמוך על ה' יתברך שייתן לך אישה נכונה, ושבעזרת ה' האהבה והקשר יעלו באופן כזה שהחששות ייעלמו מאליהם.

פגעתי בחבר שלי והוא לא מוכן לסלוח לי. ניסיתי לפייס ללא הצלחה, אני מרגיש שבור!
על ענייני הפיוס ישנה הוראה בשולחן ערוך, בהלכות יום הכיפורים (סימן תר"ו): "ואם אינו מתפייס בראשונה, יחזור וילך פעם שנייה ושלישית, ובכל פעם יקח עמו שלושה אנשים. ואם אינו מתפייס בשלושה פעמים, אינו זקוק לו (מיהו, יאמר אחר כך לפני עשרה שביקש ממנו מחילה)".
העצה לשתף אנשים נוספים היא עצה חשובה מאוד של רבותינו, שמוציאה את הקשר מאיזו פגיעה מקומית למערכת יחסים חברתית רחבה, מה שגורם לה הרבה פעמים לריפוי. לא בשביל ללחוץ אליו אנו מביאים את האחרים (אם כי גם זה טעם), אלא כדי להוציא אותו מה'קונכיה' אליה הוא נכנס, ועל ידי כך הוא רואה את הפוגע כמי שמוכן להודות בחטא גם בפני ידידים נוספים. המהלך גורם להתרככות ולקירוב לבבות, ולכן כדאי להשתמש בתקנה זו אפילו שלא בערב יום הכיפורים.
בנוסף לכך, כשיהודי נפגש בצרות ובקשיים בחייו, עליו לפנות לה' יתברך. יש מקום ללוות את המשך תהליך ההתפייסות בתפילה שיקרב את ליבותיכם ותחזור לשכון ביניכם אהבה ואחווה שלום ורעות.




לרישום לרשימת תפוצה לעלון קרוב אליך
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il