בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • עניני ספירת העומר
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מיכאל חי בן מזל טוב

ספירת העומר

undefined

הרב דב בערל וויין

אייר תשע"ה
3 דק' קריאה
ספירת העומר היא המצווה הכי ממושכת שבמצוות התורה. היא נמשכת לאורך 49 ימים בלוח השנה היהודי. היא עטופה במנהגים לזכר אירועים, שמחים ושמחים פחות, בהיסטוריה היהודית. על אף שרוב ימי ספירת העומר הם ימים של הורדת פרופיל, אם לא ימים קודרים אפילו, יש בתקופה הזאת גם ימי חג קטנים. במובן זה ספירת העומר משקפת חלק גדול מהחוויה בחיי היומיום שלנו – ערבוביה של רגשות ואירועים. למרות זאת, השמחה והתרוממות הרוח שנלוות לקיום המצווה המיוחדת יום אחר יום במשך שבעה שבועות רצופים היא מקור השראה חדש לכל מי שחושב על זה באמת.
משה רבנו, באחת התפילות שלו שמופיעות בספר תהילים, מצווה אותנו "למנות ימינו". טוב, אין ספק שספירת העומר מספקת לנו הזדמנות לעשות זאת באופן סדיר ומשמעותי. כמו בכל המצוות, גם כאן אנחנו מצווים לא להסתפק בקיום המכאני של המצווה, אלא גם, ואולי בעיקר, להבין את רוחה ולהפנים את הלקח התורני הכללי שהיא מלמדת אותנו. ובעשותנו כן, לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו נאלצים להתמודד עם ערכים סותרים ומצבים בעייתיים. ואז עולה השאלה איזה ערך יכריע, או איזו התנהגות עלינו לאמץ לנו.
מטבע הדברים, השאלה הזאת איננה מוגבלת לימי ספירת העומר אך הואיל והספירה נמשכת זמן ארוך יחסית, ברור שיצוצו במהלכה כמה וכמה הזדמנויות להתמודד עם הדילמה הזאת. במובן הזה, ספירת העומר היא שעת מבחן בשבילנו בכל מה שנוגע להבנת התורה והמורכבות של מערכת הערכים האלוקית שלה.
פעם יצא לי לנסוע בשירות הסעות עם חבר, והיה לנו גם הכבוד לחלוק את הרכב עם רב גדול וחשוב. הנהג הלא-יהודי של ההסעה הפעיל את הרדיו ברכב בשקט והאזין למוזיקה קלאסית תוך כדי נהיגה. מאחר שזה היה בימי ספירת העומר, והרבה יהודים אדוקים נמנעים מהאזנה לכל סוג של מוזיקה בימי הספירה, הדבר הטריד אותנו. האיסור על האזנה למוזיקה בימי הספירה הוא אחד המנהגים הרווחים בקרב חלקים נרחבים בחברה היהודית.
החבר שהיה אתי ואני ידענו היטב שהרב הגדול שיושב לצדנו לא היה שומע מוזיקה במקלט הרדיו בביתו בימי הספירה, ולכן הצענו לו שאחד מאתנו יבקש מהנהג לכבות את הרדיו מפני שזה מפריע לנו. אך הרב הגדול אסר עלינו לעשות זאת ואמר "הנהג הזה תקוע במכונית ונוהג בניו יורק בתנועה איומה כל היום. זאת הפרנסה שלו, והוא חייב לעשות זאת כדי להקל על השעמום ולהרגיע את עצביו כדי שיוכל להעביר שעות העבודה שלו באופן נעים יותר, הוא מאזין למוזיקה קלאסית ברדיו. התורה לא הייתה רוצה שאגזול ממנו את העונג הנחוץ לרווחתו רק בגלל הקפדה על מנהג שבדרך כלל הייתי מקיים. אנא, הניחו לו לנפשו ואל תאמרו לו דבר." מיד חשבתי לעצמי שזה עתה הייתי עד לצורת חשיבה של יהודי שומר תורה ומצוות באמת.
אחד הרעיונות הבולטים בעניינה של ספירת העומר הוא שאדם סופר לא רק את הימים אלא גם את השבועות. על אף שיש דיון הלכתי נרחב בדבר המשמעות לספירה הזאת וסיבותיה, לספירת השבועות כחלק מקיום מצוות ספירת העומר נלוות גם השלכות מוסריות. כשאנחנו סופרים את השבועות ולא רק את הימים, אנחנו נותנים למצוות שלנו ולקיומן השקפה ארוכת טווח. אנחנו מרחיבים את האופקים ולא רואים את היום הזה כיחידה נפרדת אלא כחלק מתהליך בזמן שיוביל לבסוף להתגלות השכינה ולהגשמה עצמית יהודית. בלי ללוות את הימים שלנו בהישגים, תקווה ומחויבות – מה שמשתמע מספירת השבועות – תמיד נמצא את עצמנו לא מגיעים אל הרף שהתורה הציבה לנו. לכן ספירת השבועות מלמדת אותנו שיעור חשוב ומרחיבה את טווח הראיה שלנו מעבר ליום שבו אנחנו נמצאים.
את היהדות יש לראות בקשר ברחב ועל הדקויות שלה. היהדות משלבת עבר ועתיד ומתארת את עצמה כזרז לתהליך של התפתחות האנושות ובניית ציוויליזציה מוסרית. זה השיעור החשוב והרלוונטי שאנחנו יכולים וצריכים ללמוד מספירת העומר.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il