בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

מהו אוצר בית דין?

undefined

הרב יוסף כרמל

אייר תשע"ה
2 דק' קריאה
הציבור בישראל עסוק שנים מרובות ובמיוחד בימים אלה, בשאלות הקשורות למעמדם, תחומי אחריותם וניהולם של המערכות המשפטיות של מדינת ישראל. מערכת המשפט הישראלית כוללת את בתי המשפט לסוגיהם השונים, מערכת בתי הדין הרבניים, מערכת התביעה שהיא חלק ממשרד המשפטים, והיועץ המשפטי לממשלה שהוא גם התובע הכללי.
מצוות השמיטה מופיעה גם בהתחלת פרשת בהר, תוך קישור למעמד הר סיני, מה שהופך מצווה זו למיוחדת גם מבחינה זו.

ננסה בדברינו השבוע לברר, מה תפקידו של בית הדין. בגלל קוצר היריעה נתרכז בנקודה אחת שעולה מפרשתנו והיא מצוות השמיטה. וממנה נשתדל להשליך על כל הנושא.
בתוספתא מצינו שבית הדין היה מטפל בנושא אספקת היבול בשנת השמיטה: "בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות. כל מי שמביא פירות בתוך ידו נוטלין אותן ממנו, ונותן לו מהן מזון שלש סעודות, והשאר מכניסין אותו לאוצר שבעיר. הגיע זמן תאנים שלוחי בית דין שוכרין פועלין עודרין אותן ועושין אותן דבילה וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר... ומחלקין מהן ערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו" (פ"ח ה"א).
מתוספתא זו אנו למדים כי:
א. בשנת השמיטה בית הדין נקט יוזמה, שתבטיח שכלל הציבור יוכל ליהנות מהפירות והירקות, ותמנע מ"יזמים" להשתלט על היבולים משדות ההפקר, בצורה שלכאורה מותרת על פי ההלכה.
ב. בית הדין דאג לחלוקה צודקת של היבולים בין כל הזקוקים להם.
"המחיר" ההלכתי שבית הדין "שילם", היה כפול:
א. הוא פגע לכאורה בזכותם של האנשים לקחת יבולי הפקר, ומבחינה מסוימת ביטל את צו התורה המאפשר לקחת מן היבולים ללא הגבלה.
ב. שלוחי בית הדין עשו עבודות שאסור לעשות בשמיטה כמו למשל בצירה, קצירה ועיבוד היבול.
הראשונים נחלקו בשאלה מהם העקרונות ההלכתיים שעליהם מבוססות פעולות בית הדין. מכל מקום, נלמד מכאן שבית הדין ראה, כאחד מתפקידיו החשובים בשנת השמיטה, להבטיח שכלל הציבור יוכל ליהנות בצורה צודקת והגונה משמירת המצווה בידי הבעלים של השדות. בית הדין צריך להגן על החלשים. בית הדין צריך לדאוג לכלל הציבור.
על סמך עקרונות אלה הוקם "בית הדין הכללי" שמכון "ארץ חמדה" שותף בו:
בית הדין חתם חוזים עם חקלאים, והם מעבדים את השדות בשנת השמיטה הנוכחית על פי הוראות בית הדין. החקלאים מקבלים שכר מקובל על עבודתם.
הירקות והפירות מחולקים ולא נמכרים, במחיר נמוך שמשקף רק את ההוצאות של שכר הפועלים (חולקו כבר למעלה ממיליון ק"ג של ירקות). אף אחד לא "גוזר קופון" מהפעילות הזו. תחנות החלוקה מקפידות לשמור על האיסור של "לאכלה ולא לסחורה". היבולים מחולקים לכל המגזרים של החברה בישראל, כפי שגם חברי בית הדין מייצגים את כל המגזרים.
דרך זו של שמירה חיובית של מצוות השמיטה מקרבת את הציבור למצווה חשובה זו, בדרך של חיבוב המצוות, אחדות ישראלית ודאגה לכלל. גם הציבור הנצרך יכול ליהנות ממצות אכילת יבולי שביעית בדרך מכובדת כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.

נקרא לציבור לעקוב אחרי פעילותה של עמותת "שנת השבע" www.year7.org
ולהשתתף במצווה החשובה של הגברת השיח הציבורי החיובי בנושא מצוות השמיטה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il