- הלכה מחשבה ומוסר
- יסודות האמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
38. ישראל אשר בך אתפאר
ישראל מספרים תהילת ה' בעולם, זו מהותם של ישראל: "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו". ויותר ממה שהם מספרים תהילת ה' בדיבור ובהסברה, הם עושים זאת בעצם אורח החיים שהם חיים! חיי תורה ומצוות, חיים אלוקיים. והקב"ה מתפאר בהם כמו שאמר ישעיהו הנביא: "ישראל אשר בך את פאר".
כאשר שמע מלך כוזר את הדברים האלו, שהקב"ה מתפאר בישראל, התפלא ואמר: וכי הקב"ה, שהוא מרומם על כל ברכה ותהילה, מתפאר בבשר ודם? האם אין כאן הפרזה?
אמר לו החבר: אילו נאמר שהקב"ה מתפאר בשמש, האם זה כן היה מתקבל על דעתך?
אמר מלך כוזר: בודאי, מה יש להשוות? השמש - הרי על ידה כל קיום העולם. אמר לו החבר: האם האור הרוחני האלוקי, הוא פחות מהאור הגשמי - מאור השמש? וכמו שע"י השמש הקב"ה מאיר לעולם ומקיים את העולם, כך ע"י ישראל מתגלה האור הרוחני, האור האלוקי. ולפני הופעת עמ"י על במת ההסטוריה היו בני אדם תועים ונבוכים ומחפשים כעיוורים באפילה להבין את עניינו של עולם, את מקורו, את מגמתו. אלו טעו בע"ז ואחרים תעו במבוכת הכפירה, ולא מצאו פשר בריאתו של העולם.

עד שבאו ישראל ונתעלו, ונעשו ראויים שיחול עליהם האור הא-לוקי. ונעשו להם ניסים ומופתים על-טבעיים. ומאז נראה עין בעין שיש לעולם שופט ומנהיג ושומר. ע"י ההנהגה הא-לוקית שהקב"ה הנהיג את ישראל, נתגלה הקב"ה בעולם. מהם למד העולם להכיר את ה' א-לוקי העולם האחד. מהם למדה האנושות להרחיק את ע"ז ולהתרחק מהגשמה של הענין הא-לוקי. עד שהיום רובו של העולם מודה בבריאת העולם ובא-לוקי עולם, וכל זה ע"י ישראל.
אם-כן, אם בבריאת השמש יש מקום להשתבח, הרי בהארת האור האלוקי בעולם, על אחת כמה וכמה.
את הרעיון הזה אפשר למצוא, אומר החבר, בדברי דוד המלך במזמור: "השמים מספרים כבוד א-ל מעשה ידיו מגיד הרקיע. יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחווה דעת". השמים מספרים כבוד ה' בעצם מציאותם: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה". הסיפור שלהם בלא אומר ובלא דברים "בלי נשמע קולם" והשמש מספרת כבוד א-ל: "והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כיגבור לרוץ אורח".
הסיפור של כבוד ה' ע"י השמים, ע"י השמש, הוא אמנם עצום, הוא נפלא, אך יש דבר גדול, יש סיפור נפלא מזה לאין ערוך - סיפורה של התורה. והמזמור ממשיך: "תורת ה' תמימה משיבת נפש. עדות ה' נאמנה מחכימת פתי". ומי מספר את סיפור התורה? עמ"י! ואילולי בנ"י לא היתה התורה בעולם.
מעלת בנ"י אינה באה מכוחו של משה, להיפך, אומר החבר: גדולת משה מכוחם של ישראל. תחילה בחר הקב"ה בהמון זרע אברהם, יצחק ויעקב, ומתוך כך בחר במשה שעל ידו יגיע הטוב אליהם. עמ"י אינו נקרא "עם משה" אלא "עם ה'" "עם א-לוקי אברהם", על-כן, לא יפלא אפוא שהנביא אומר: "ישראל אשר בך אתפאר".
כאשר שמע מלך כוזר את הדברים האלו, שהקב"ה מתפאר בישראל, התפלא ואמר: וכי הקב"ה, שהוא מרומם על כל ברכה ותהילה, מתפאר בבשר ודם? האם אין כאן הפרזה?
אמר לו החבר: אילו נאמר שהקב"ה מתפאר בשמש, האם זה כן היה מתקבל על דעתך?
אמר מלך כוזר: בודאי, מה יש להשוות? השמש - הרי על ידה כל קיום העולם. אמר לו החבר: האם האור הרוחני האלוקי, הוא פחות מהאור הגשמי - מאור השמש? וכמו שע"י השמש הקב"ה מאיר לעולם ומקיים את העולם, כך ע"י ישראל מתגלה האור הרוחני, האור האלוקי. ולפני הופעת עמ"י על במת ההסטוריה היו בני אדם תועים ונבוכים ומחפשים כעיוורים באפילה להבין את עניינו של עולם, את מקורו, את מגמתו. אלו טעו בע"ז ואחרים תעו במבוכת הכפירה, ולא מצאו פשר בריאתו של העולם.
יסודות האמונה (51)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
37 - תכלית השמחה בקיום המצוות
38 - 38. ישראל אשר בך אתפאר
39 - 39. עולן האהוב של המצוות
טען עוד
אם-כן, אם בבריאת השמש יש מקום להשתבח, הרי בהארת האור האלוקי בעולם, על אחת כמה וכמה.
את הרעיון הזה אפשר למצוא, אומר החבר, בדברי דוד המלך במזמור: "השמים מספרים כבוד א-ל מעשה ידיו מגיד הרקיע. יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחווה דעת". השמים מספרים כבוד ה' בעצם מציאותם: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה". הסיפור שלהם בלא אומר ובלא דברים "בלי נשמע קולם" והשמש מספרת כבוד א-ל: "והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כיגבור לרוץ אורח".
הסיפור של כבוד ה' ע"י השמים, ע"י השמש, הוא אמנם עצום, הוא נפלא, אך יש דבר גדול, יש סיפור נפלא מזה לאין ערוך - סיפורה של התורה. והמזמור ממשיך: "תורת ה' תמימה משיבת נפש. עדות ה' נאמנה מחכימת פתי". ומי מספר את סיפור התורה? עמ"י! ואילולי בנ"י לא היתה התורה בעולם.
מעלת בנ"י אינה באה מכוחו של משה, להיפך, אומר החבר: גדולת משה מכוחם של ישראל. תחילה בחר הקב"ה בהמון זרע אברהם, יצחק ויעקב, ומתוך כך בחר במשה שעל ידו יגיע הטוב אליהם. עמ"י אינו נקרא "עם משה" אלא "עם ה'" "עם א-לוקי אברהם", על-כן, לא יפלא אפוא שהנביא אומר: "ישראל אשר בך אתפאר".
48. החסיד - היהודי האידיאלי המושלם - המשך
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | התשס"ה
45. תאור מעשה החסיד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | התשס"ה
ברית אבות וברית התורה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשס"ד
39. עולן האהוב של המצוות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשס"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
האם האבות קיימו את כל התורה?
שיחת מוצ"ש פרשת ויגש תשפ"ב
ז' טבת תשפ"ב
תורה שבע"פ - השתלשלותה ודרכי לימודה
סדרת דרכי לימוד גמרא (1)
כ"א שבט תשע"ב
לאור תשובת הדור
לנתיבות ישראל - מאמר שביעי
ב' חשוון תשפ"ב
השוואה בין נפש החיים לתניא
י"ד כסלו תשפ"ג
סוכת עראי דיגיטלית
למה יש כל כך הרבה מצוות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לאן שבים ולמה מתוודים?
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
מסירות או התמסרות?
טעינה למחשבה
הלכות קבלת שבת מוקדמת

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

בנפול אויבך אל תשמח!?
הרב אביעד שטטמן | ו' ניסן, התשס"ד
