בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נצח ישראל למהר"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
י"ט סיון התשע"ה

פרק כ"ז חלק ד'

undefined

בשביל הנשמה

י"ט סיון התשע"ה
4 דק' קריאה
תוהו, תורה ומשיח - התחלה, אמצע והשלמה
וּמֵאַחַר שֶׁיְּמֵי עוֹלָם שִׁית אַלְפֵי שָׁנָה, חִלֵּק אוֹתָם לְג' חֲלָקִים שֶׁהַזְּמַן 1 נֶחְלָק בָּרִאשׁוֹן אֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה, הַהַתְחָלָה וְהָאֶמְצַע וְהַסּוֹף. וְקָאָמַר: שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ, נֶגֶד הַתְחָלָה. שֶׁכֵּן הַהַתְחָלָה עֲדַיִן אֵין בּוֹ דָּבָר, וְזֶה מִסְּגֻלַּת הַהַתְחָלָה, שֶׁאֵין בּוֹ דָּבָר מַמָּשׁ. וְאָמַר: שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, כִּי הַזְּמַן הָאֶמְצָעִי מְיֻחָד לְתוֹרָה, וְדָבָר זֶה בֵּאַרְנוּ בְּסוֹף חִבּוּר גְּבוּרוֹת ה' וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהָאֶמְצָעִי אֵינוֹ גֶּשֶׁם, כִּי כָּל גֶּשֶׁם יֵשׁ לוֹ 2 רְחָקִים, וְהָאֶמְצָעִי אֵין לוֹ רֹחַק, לְכָךְ מִתְיַחֵס הַזְּמַן הָאֶמְצָעִי, שֶׁאֵין לוֹ רֹחַק, אֶל בִּלְתִּי גַּשְׁמִי כְּמוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁאֵין שַׁיָּךְ בָּהּ גַּשְׁמוּת כְּלָל. וּשְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, פֵּרוּשׁ, הַזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא מְיֻחָד לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, כִּי הַזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא הַהַשְׁלָמָה, שֶׁכָּל אֲשֶׁר הוּא בָּאַחֲרוֹנָה הוּא הַשְׁלָמָה. וּלְכָךְ הַזְּמַן הָאַחֲרוֹן מִתְיַחֵס אֶל הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כִּי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה מַשְׁלִים אֶת כָּל הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם אֶחָד, עַד שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת. וּלְכָךְ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא הַמַּשְׁלִים, בְּסוֹף הַזְּמַן, שֶׁאָז מְסֻגָּל אֶל הַשְּׁלֵמוּת בְּיוֹתֵר. וְדָבָר זֶה מְבֹאָר, וְעוֹד יִתְבָּאֵר דָּבָר זֶה.

אלפיים תורה - הזמן המיוחד לקבלת תורה
וּמַה שֶּׁאָמַר: ב' אֲלָפִים תּוֹרָה, אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאַחַר ב' אֲלָפִים לֹא יִהְיֶה עוֹד תּוֹרָה, אֶלָּא רוֹצֶה לוֹמַר, כָּל אֵלּוּ ב' אֲלָפִים הֵם 3 רְאוּיִים לַתּוֹרָה. וְאִלּוּ לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶפְשָׁר שֶׁתִּנָּתֵן בְּאֵלּוּ ב' אֲלָפִים שָׁנָה עַל יְדֵי אַחֵר. אֲבָל קֹדֶם זֶה אוֹ אַחַר זֶה, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי אֵלּוּ ב' אֲלָפִים מְיֻחָדִים לַתּוֹרָה. וְכֵן אָמְרוּ (סנהדרין כא, ב): רָאוּי הָיָה עֶזְרָא שֶׁתִּנָּתֵן הַתּוֹרָה עַל יָדוֹ, אֶלָּא שֶׁהִקְדִּימוֹ מֹשֶׁה. מִכָּל מָקוֹם אֵלּוּ ב' אֲלָפִים הֵם יְמֵי תוֹרָה.
________________________________
ששת אלפים שנה הם ימי קיום העולם. כמו שהתבאר למעלה, הזמן נחלק 1 בחלוקה הבסיסית לשלושה חלקים, התחלה, אמצע וסוף. על כן אמרו, אלפיים שנים תוהו, כנגד ההתחלה, כי זו מהות ההתחלה, שאין עדיין ממשות. אלפיים שנה תורה, כי הזמן האמצעי מיוחד לתורה, וכבר התבאר דבר זה בגבורות ה' בפרק ע' ובעוד מקומות. וביאור הדבר, לדבר הגשמי יש 2 קצוות, ואילו לאמצעי אין קצוות, לכן האמצע מיוחד לדבר הרוחני כמו התורה, שאינה גשמית כלל. ואלפיים שנה של ימות המשיח, כי הזמן האחרון מיוחד לימות המשיח, לפי שמהות של הזמן האחרון היא ההשלמה, שהסוף משלים את כל אשר לפניו. המשיח משלים את העולם, שבזמנו יהיה העולם אחד ויגיע אל שלמותו. לכן ראוי הזמן האחרון לימות המשיח. דבר זה עוד יתבאר בהמשך בפרקים מ"ג ומ"ד.
כשאמרו אלפיים שנה תורה, אין כוונתם לומר שחס ושלום אחרי אלפיים שנה לא תהיה תורה, אלא כוונתם שאלפיים שנים אלו 3 ראויות לנתינת תורה. בשנים הללו, אף אם לא היתה ניתנת התורה על ידי משה, היא תינתן על ידי אדם אחר, אבל קודם אלפיים שנה אלה או לאחריהן, לא יכולה התורה להינתן אפילו על ידי משה. וכן אמרו חכמים, ראויה היתה תורה להינתן על ידי עזרא, אלא שהקדימו משה.


ביאורים
האמונה היהודית הקובעת שהקב"ה הוא שברא את העולם, משנה את כל המבט על העולם. בעוד שלצופה מן הצד נראה העולם כעולם שמתגלגל ומתנהל ללא תכלית או ללא תכנית מסודרת, הרי שהמבט האמוני מתבונן עליו כאל דבר קבוע ומתוכנן מראש. מבט שכזה בהתאם לגישת חז"ל המחנכת אותנו להביט 'מלמעלה' על העולם, מאפשרת לזהות טוב יותר את הדרך שאותה התווה לנו ריבונו של עולם.
המהר"ל מדגיש שיש לחלק את העולם לשלושה חלקים, המהווים שלוש קומות בבניין העולם. הקומה הראשונה היא קומת התוהו . אלפיים השנים הראשונות שייכים לתוהו, לרִיק. הדבר לכאורה קשה להבנה, שהרי בשנים אלו העולם התקדם והתפתח הן מבחינה מעשית והן מבחינה תרבותית, ודווקא אז הונחו היסודות להתפתחות זו, וכמו שראינו בחומש בראשית: "ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה : ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב : וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל " [בראשית ד, כ-כב].
התשובה היא ששנים אלו מיועדות לבניינו של העולם הגשמי כשלעצמו . הקב"ה החליט שהעולם צריך להבנות ולהתפתח כביכול מעצמו, כאילו הוא מנותק לחלוטין מהבורא. התפתחות זו, על אף היותה משמעותית ביותר, היא ריקה מתוכן וכולה 'תוהו', שהרי היא אינה זוכרת את תפקידה האמיתי ואת הקשר אל מי שברא אותה ומכוון את הכל.
התקופה השנייה היא תקופת התורה. תקופה זו היא דווקא באמצע. בנתינת התורה, בלימודה ובקיומה, מקבל העולם כולו את התוכן האמיתי השייך לו וחדֵל להיות עולם של תוהו. המהר"ל מסביר שמושג ה'אמצע' מבטא דבר שאינו מוגבל לעניין הגשמי, שהרי הוא אינו מקושר בהכרח לאחד מן הצדדים, ולכן דווקא הוא זה שמתאים לתורה השכלית.
התקופה השלישית היא ימות המשיח. תקופה בה הולכות שתי הקומות הראשונות ומתאחדות, והעולם מגיע להשלמת מטרתו. בתקופה זו זוכה העולם כולו להגיע אל ייעודו, ולכן זוהי התקופה המשלימה את תפקידו של העולם וחותמת אותו, מתוך החיבור האמיתי שבין העולם הגשמי לבין העולם הרוחני.

הרחבות
* שנות התורה
ב' אֲלָפִים תּוֹרָה. המהר"ל הסביר שאין הכוונה שהתורה אינה שייכת באלפיים השנים של ימות המשיח אלא שנתינת התורה שייכת לב' אלפים תורה. רש"י מביא פירוש שקיבל מרבו שהתורה לא תתבטל לעולם, אלא שאגב שהשתמש התנא בלשון 'ב' אלפים' ביחס לשנות התוהו השתמש בה גם ביחס לשנות התורה [סנהדרין צז. ד"ה ושני].
לעומת ביאורים אלו מבאר המהרש"א שכוונת הגמרא היא שתורה שייכת דווקא באלפיים שנים אלו והסביר ש"אחר שגלו ישראל גלות גמורה אין בהם תורה, כדכתיב "מלכה ושריה בגוים אין תורה" [איכה ב, ט]. וכי תשאל שבית המקדש נחרב מאה שבעים ושתיים שנים לפני האלף החמישי? משיב המהרש"א, שהשנים שאחר חורבן בית שני עדיין כונו שנות תורה "כי אז היו דור התנאים ועדיין לא נתדלדלו הישיבות עד אחר שמת רבי וגבר הגלות ורבו הצרות וכלו ימי תורה" [חידושי אגדות, שם].
על בסיס נקודה זו, שלאחר שגלו ישראל נפגעה יכולת השגת התורה, מסביר הגר"א את מה שאומרים אנו בסוף תפילת שמונה עשרה – "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך", מה הקשר בין בניין המקדש להשגת חלקנו בתורה? הסביר הגר"א שבאמת לאחר חורבן הבית נחסר אור התורה וקשה להשיג שלימות התורה ולכן כשיבנה בית המקדש במהרה נמצא שלימות חלקנו בתורתנו הקדושה, ולעניין זה אנו מתכוונים בתפילה.

לעילוי נשמת מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il