- משפחה חברה ומדינה
- הלכות ירושלים והמקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ההבדל בציווים לבניית המשכן והמקדש (חלק ג')
מה ההבדל בין המצווה לבנות את המשכן והמצווה לבנות את המקדש?
בתשובה לשאלה מה ההבדל בין המצווה לבנות את המשכן והמצווה לבנות את המקדש, היו שרצו לחלק ולומר שהמצווה במדבר הייתה לבנות אהל ועל כך מדבר הרמב"ם בהלכות בית הבחירה וזה נלמד מהציווי שנצטווה משה במדבר ומה שכתב הרמב"ם בהלכות מלכים הוא הציווי לבנות בית מאבנים לאחר שיניח לנו ד' מכל אויבנו מסביב. כדי לבחון הסבר זה ננסה לשחזר את המציאות כפי שהיא משתקפת מן הפסוקים ומדברי חז"ל. המשכן במדבר היה בנוי מעצי שיטים שהיוו את הדפנות משלשה צדדים, מסך ועמודים בכניסה וגג שהיה עשוי מכמה רבדים (מחלוקת עתיקת יומין, כמה ואכמ"ל) מיריעות טוויות ועורות. ההמשך מתואר ברמב"ם:
מקור דבריו הוא במשנה בראש פרק ארבעה עשר בזבחים המתארת את התיאור ההיסטורי הלכתי הבא:
ובגמרא שם בהמשך:
הגמרא לא מבארת מה היה בנוב ובגבעון. בשיעור הבא נמשיך לדון בנושא.
"כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו, ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרשו יריעות המשכן עליו ולא הייתה שם תקרה, ושס"ט שנה עמד משכן שילה וכשמת עלי חרב ובאו לנוב ובנו שם מקדש, וכשמת שמואל חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש ומגבעון באו לבית העולמים, וימי נוב וגבעון שבע וחמשים שנה" (הלכות בית הבחירה פ"א ה"ב).
מקור דבריו הוא במשנה בראש פרק ארבעה עשר בזבחים המתארת את התיאור ההיסטורי הלכתי הבא:
"עד שלא הוקם המשכן - היו הבמות מותרות, ועבודה בבכורות, ומשהוקם המשכן - נאסרו הבמות, ועבודה בכהנים; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים בכל מחנה ישראל. באו לגלגל הותרו הבמות; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים בכל מקום. באו לשילה נאסרו הבמות, ולא היה שם תקרה, אלא בית אבנים בלבד מלמטן והיריעות מלמעלן, והיא הייתה מנוחה; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה. באו לנוב וגבעון הותרו הבמות; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, קדשים קלים בכל ערי ישראל. באו לירושלים נאסרו הבמות, ולא היה להן היתר, והיא הייתה נחלה" (זבחים קיב ע"ב).
ובגמרא שם בהמשך:
"באו לשילה וכו'. מנא הני מילי? א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כתוב אחד אומר: (שמואל א א) ותביאהו בית ה' שילה, וכתוב אחד אומר: (תהילים עח) ויטש (את) משכן שילה אהל שכן באדם, וכתיב: (תהילים עח) וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר, הא כיצד? [האם היה בשילה אהל או בית] [ומתרצת הגמרא] לא הייתה שם תקרה, אלא אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן" (שם דף קיח ע"א).
הגמרא לא מבארת מה היה בנוב ובגבעון. בשיעור הבא נמשיך לדון בנושא.
הלכות ירושלים והמקדש (24)
הרב יוסף כרמל
2 - ציווי לשעה וציווי לדורות (חלק ב')
3 - ההבדל בציווים לבניית המשכן והמקדש (חלק ג')
4 - המרכזים הרוחניים של נוב וגבעון (חלק ד')
טען עוד
"והכהן הגדול מאחיו"
מכון המקדש
רבנים שונים | אייר תשע"ו
מה התחדש בבניין המקדש בירושלים? (חלק י"ד)
הרב יוסף כרמל | תשס"ד
הדרישה בהלכות קדושת ירושלים והמקדש (חלק א')
הרב יוסף כרמל | תשס"ה
חידוש קביעת המקום בירושלים ושילה (חלק ז')
הרב יוסף כרמל | תשס"ה
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
השלמת התמונה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
דיני פרשת זכור
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד גמרא?
מדוע פורים גדול מכיפורים?
איך יוצרים את השבת ?
למה לשמור על הקדושה?