- משפחה חברה ומדינה
- הלכות ירושלים והמקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הבמות והמשכן (חלק ה')
האם יציאת הארון היא שגרמה לכך שהתקופה היא תקופת היתר במות כיון שהמשכן הפך להיות במה גדולה או שמדובר רק בסימן בעלמא ולא בסיבה?
בשיעור קודם הבאנו את דעתו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, שמציאות הארון איננה משפיעה על הגדרת המקדש כמקדש. ננסה להעמיק עוד בסוגיא זו. מו"ר מביא ראיה לשיטתו מדברי הגמרא "תני רב יוסף, שלש בירות הן: שילה, ונוב וגבעון, ובית עולמים" (זבחים דף קיט ע"א). משמע שאין הבדל ביניהם אף על פי שהארון לא היה בנוב וגבעון. שהרי בתקופה זו שכן:
א. בבית אבינדב אשר בגבעת קרית יערים (שמו"א ז' א)
ב. בבית עובד אדום הגיתי (שמו"ב ו' יא)
ג. באוהל בעיר דוד (שם, שם טז, ז' ב).
(אומנם יתכן שנחלקו בנושא זה הרמב"ם והרמב"ן. שהרי הרמב"ם בספר המצוות מנה רק מצווה אחת והיא בנין בית הבחירה (מצווה כ) וכלל בה גם עשיית הכלים (עי"ש בדבריו) והרמב"ן בהשגות שם מונה את בנין המקדש כמצווה אחת ואת "עשיית הארון והכפורת לשום שם העדות תמנה מצווה בפני עצמה" ואכמ"ל).
מקור נוסף העוסק בעניין זה הוא דברי הירושלמי:
השאלה היא האם יציאת הארון היא שגרמה לכך שהתקופה היא תקופת היתר במות כיון שהמשכן הפך להיות במה גדולה או שמדובר רק בסימן בעלמא ולא בסיבה. למו"ר נראה שאכן מדובר בסימן ולא בסיבה. כך מסביר הוא גם את דברי התוספתא שהבאנו בשיעור קודם - תוספתא זבחים
כלומר זה שאין הארון שם הוא סימן לכך שמדובר בזמן היתר הבמות (עמוד הימיני סי' א סע' ה).
א. בבית אבינדב אשר בגבעת קרית יערים (שמו"א ז' א)
ב. בבית עובד אדום הגיתי (שמו"ב ו' יא)
ג. באוהל בעיר דוד (שם, שם טז, ז' ב).
(אומנם יתכן שנחלקו בנושא זה הרמב"ם והרמב"ן. שהרי הרמב"ם בספר המצוות מנה רק מצווה אחת והיא בנין בית הבחירה (מצווה כ) וכלל בה גם עשיית הכלים (עי"ש בדבריו) והרמב"ן בהשגות שם מונה את בנין המקדש כמצווה אחת ואת "עשיית הארון והכפורת לשום שם העדות תמנה מצווה בפני עצמה" ואכמ"ל).
הלכות ירושלים והמקדש (24)
הרב יוסף כרמל
4 - המרכזים הרוחניים של נוב וגבעון (חלק ד')
5 - הבמות והמשכן (חלק ה')
6 - עד היכן הזהירות בדיני טהרה? (חלק ו')
טען עוד
מקור נוסף העוסק בעניין זה הוא דברי הירושלמי:
"[אמר] רבי יסא בשם רבי יוחנן זה סימן כל זמן שהארון מבפנים [בתוך משכן שילה] במות אסורות יצא [בימי נוב וגבעון] הבמות מותרות. רבי זעורא בעא קומי רבי יסא [הקשה לפני רבי יוסי] אפילו לשעה כגון ההיא דעלי [האם גם יציאה שאמורה להיות זמנית, כמו בימי עלי שבניו הוציאו את הארון והביאוהו לאיזור "אבן העזר"-אפק (ראש העין בימינו) כדי להעזר בו (בחטא) במלחמתם בפלישתים] רבי אבהו בשם רבי יוחנן שם שם מה שם שנאמר להלן הבמות אסורות אף שם שנאמר כאן הבמות אסורות [תשובת הירושלמי לשאלת רבי זעורא איננה ברורה ונחלקו בה מפרשי הירושלמי]" ?(מסכת מגילה פרק א דף עב טור ד /הי"ב).
השאלה היא האם יציאת הארון היא שגרמה לכך שהתקופה היא תקופת היתר במות כיון שהמשכן הפך להיות במה גדולה או שמדובר רק בסימן בעלמא ולא בסיבה. למו"ר נראה שאכן מדובר בסימן ולא בסיבה. כך מסביר הוא גם את דברי התוספתא שהבאנו בשיעור קודם - תוספתא זבחים
"אי זו היא במה גדולה בשעת היתר במה אוהל מועד נטוי כדרכו אין הארון נתון שם" (פרק יג הי"ח).
כלומר זה שאין הארון שם הוא סימן לכך שמדובר בזמן היתר הבמות (עמוד הימיני סי' א סע' ה).
מדוע דוד קידש את העזרה? (חלק ט"ז)
הרב יוסף כרמל | התשס"ד
ירושלים נחלקה לשבטים? (חלק י"ב)
הרב יוסף כרמל | תשס"ד
שתי חלות תודה בהקדשת ירושלים (חלק כ"א)
הרב יוסף כרמל | התשס"ד
"והכהן הגדול מאחיו"
מכון המקדש
רבנים שונים | אייר תשע"ו
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
אוצרות בלב הים
למה תמיד יש מחלוקת??
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
טעינה למחשבה
עבודת ה' לחופש
אחדות זו מעבדה של בירורים
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?
אוי ויי!
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?