בית הכנסת 'מעשה ניסים' הוקם לפני כחמישים שנה בשכונת קריית משה בירושלים על ידי הרב הגאון רבי סעדיה לופס, שבא ממשפחת רבנים חשובה מחכמי חאלב שבסוריה.

הוא נולד בברזיל בעת שנדד אביו להפיץ תורה בקהילות ישראל בתפוצות.
הוא היה רב פעלים לתורה ולחסד, מבחירי ישיבת 'פורת יוסף' ומאנשי האמת הרחוקים מדבר שקר כרחוק מזרח ממערב.
את בית הכנסת הקים רבי סעדיה בהיותו סמנכ"ל משרד הדתות, בעזרת כספו האישי ובעזרת נדיבי עם בלבד.
כאשר סיים את הקמת בית הכנסת הזמין בענווה ובכבוד גדול את הדיין החשוב הרב מרדכי אליהו, שהיה צעיר ממנו בכמה שנים ושבאותה עת עבר להתגורר בשכונת קריית משה, לשמש כרב בית הכנסת, שעל פיו יישק דבר.
הרב אליהו שימש בבית הכנסת ברבנות, מסר שיעורים, וכולם ידעו כי שם אפשר להשיגו בכל עניין. במשך עשרים וחמש שנות כהונתו של הרב, עד לאחר היותו רב ראשי, היו באים המונים לשיעוריו בבית הכנסת. אברכים ורבנים, דיינים ומורי הוראה מישיבת מרכז הרב התקבצו להשתעשע עמו בהלכה ולהתייעץ עמו בשאלות הלכתיות סבוכות.
ימים רבים חלפו. רבי סעדיה לופס הלך לבית עולמו לאחר מחלה קשה והוא בן 47 בלבד. הרב מרדכי אליהו תמך בבני משפחתו, עודדם בשעתם הקשה והדריכם לכל אורך הדרך.
כאשר נולד לבנו של רבי סעדיה ר' ניסים לופס בן בכור, קרא לו על שם אביו, וכמובן שהרב אליהו שימש כסנדק בברית.
בתקופת לימודיו של הבחור עול הימים סעדיה לופס, הוא שקד על תלמודו בישיבה חשובה בירושלים. בתמימות ישרה שאב מרבותיו לימוד תורה ושמחה של מצווה.
השנתיים הראשונות עברו עליו בנעימים. כשהגיע לשיעור ג', השנה השלישית שממנה עולים לישיבה גבוהה, התעוררו קשיים בלימודו. אמונת החכמים המפעמת במשפחה הביאה אותם היישר לפתח ביתו של הרב אליהו.
הרב חייך, הושיב את האב ובנו ושאל: "במה אוכל לעזור?".
האב סיפר שלבחור הנעים קשים הלימודים בישיבה ועוד כהנה וכהנה. הרב חשב מעט ואמר: "מהיום אנחנו חברותא! אתה תלמד בישיבה במשך השבוע, ובכל מוצאי שבת נעבור יחד על כל החומר שלמדת במשך השבוע".
אי אפשר לתאר את ההלם מחד ומאידך את השמחה הגדולה של האב ובנו.
סעדיה הצעיר התייצב בבית הרב במשך חצי שנה מדי מוצאי שבת. הרב המתין לו בחדר לימודו ולא החמיץ אף פעם. הוא ביקש מסעדיה שיביא את מחברותיו ואמר לו: "בכבוד, תקרא".
סעדיה ישב בחיל וברעדה, אבל הרב השרה עליו ביטחון באומרו: "לך לספרייה, תביא את הספר הזה". הוא היה פותח את הספר, מראה לו את המקום שמבאר את הגמרא ואומר: "עכשיו קראת, אז תסביר".
וכך הרב נתן לסעדיה הנער להבין את החומר מעצמו, שירגיש שהוא מבין ויודע ללמוד. פעם הרב אליהו עצר ואמר: "שים לב, יש אחד מגדולי האחרונים, רבי חיים מבריסק, ויש לו ביאור נפלא על הגמרא שלנו. עכשיו אתה עדיין קטן בשביל ללמוד את זה, אבל תזכור כשתגדל ותדע שכאן יש ביאור חשוב". וכך היה חוזר פעמים רבות על כל מיני ביאורים של גדולי האחרונים כה'אבי עזרי' (הרב ש"ך) ה'ברכת שמואל' (רבי ברוך בער ליבוביץ) ועוד.
בגלל היותו חברותא של הרב, נהג סעדיה להגיע בשעה קבועה לביתו ולפעמים המתין דקות מספר לאנשים שיצאו מביתו של הרב.
פעם הוא המתין בחדר ההמתנה, ואז ראה אנשים יוצאים מבית הרב. לא עברה דקה עד שהרבנית באה וציוותה עליהם לקחת מיד את המעטפה שהשאירו על שולחן הרב ולהוציאה מיד מבית הרב. הרב נראה כועס על כך שמישהו חשב להשאיר אצלו מעטפה.
כאשר נכנס סעדיה פנימה, מבע פניו של הרב היה רגיל לגמרי, וכאילו לא קרה מאומה אמר לו: "חיכיתי לך, בוא נשב ללמוד..."
וכך נטע בו הרב אליהו יראת שמיים ואהבת תורה ובעיקר אהבת ישראל. לימים זכה סעדיה לופס שהרב מרדכי אליהו ישמש סנדק בברית של בנו הוא.
כיום הרב סעדיה לופס הוא רב ומורה הוראה ב'מחנה ישי' השוכן במעלה אדומים, שם הוא מעביר שיעורים בהתנדבות לחיילים ואף מובילם לחופתם, והכול בהשראת החברותא שזכה לקיים עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל.

סופר על ידי איתמר בן ציון לופס