לבקשתם של בני ישראל, משה בוחר לו שניים עשר מנהיגים בולטים ומצווה עליהם לצאת למשימה של ריגול בארץ ישראל, שבה שוכנים הכנענים באותה עת. משה בטוח שהמשימה הזאת תחזק את ההתלהבות והמחויבות של בני ישראל להתיישב בארץ ולבנות להם מולדת במקום שהקב"ה הבטיח לאבותיהם.
הקב"ה עצמו נראה כמעט מרוחק ופאסיבי, כביכול, בכל מה שנוגע למשימת הריגול הזאת. רש"י אומר בפירושו לפרשת השבוע שהקב"ה השאיר ההחלטה אם לצאת למשימה הזאת או לא בידיו של משה. משה יכול היה להחליט שדי לבני ישראל בהבטחות של הקב"ה ואין שום צורך לאמת את המידע במשימת ריגול ולצאת לחפש הוכחות בשטח.
משה רבנו, המנהיג הדגול, הנביא ואיש החזון של העם היהודי, היה בטוח שהמרגלים יאשרו את השקפת העולם החיובית שלו על ארץ כנען, ובכך יפוגגו את הספקות וההיסוסים שעוד היו לבני ישראל בעניין מולדתם החדשה-ישנה. משה היה בטוח שכאשר ישובו המרגלים עם דיווח מלהיב מהשטח, הוא לא ישמע עוד את הפזמון שאומר "הבה נשוב מצרימה".
לכן משה חש בגידה אישית ואכזבה עמוקה כאשר עשרת המרגלים לא מציגים דיווח חיובי על הארץ אלא אף מרחיקים לכת ואומרים לבני ישראל שההבטחה של הקב"ה לתת להם ארץ ובית לאומי היא בגדר הבלתי אפשרי. עשרת המרגלים משמיעים אמירה של כפירה אפילו כשהם טוענים שאפילו הקב"ה עצמו איננו יכול להתגבר על הקשיים הכרוכים בכיבוש ארץ כנען על ידי בני ישראל.
נראה שמשה לא העריך נכונה את מידת הפחד וההיסוס של בני ישראל בעניין ארץ ישראל. הפחד וההיסוס האלה היו ברורים לכל אורך הנדודים של בני ישראל במדבר סיני, והם מוצאים הד גם במאות שנות היסטוריה יהודית מאוחרת יותר, ואפילו בימינו ובמצבנו.
באופן מוזר ולא רציונאלי כמעט העדיף העם היהודי להיות תחת שלטון זר ותחת "הגנה" של עם אחר במקום לשאוף לעצמאות לאומית ולהישען על כישוריו שלו ועל ידו המגוננת של האל, כביכול. במצרים החיים של בני ישראל לא היו פיקניק, אך במצרים הם לא נאלצו לקבל החלטות קשות והם לא היו צריכים להיות עצמאיים ולספק את צורכיהם בכוחות עצמם.
אפילו המסע במדבר סיני קל להם יותר מפני שבמדבר הם היו משוחררים ממטלות היומיום מהאתגרים שכרוכים בעמל ובעיבוד האדמה, בבניית קהילה ובהגנה מפני אויבים שתמיד יכתרו אותם. במידה רבה אפשר לומר שהפחד העז הזה מפני עצמאות וכל מה שנלווה אליה הוא מה שדחף את בני ישראל לקבל את הדוח השלילי של עשרת המרגלים ולהעדיף שלטון זר על פני עצמאות אישית ולאומית.
רוב האמביוולנטיות שקיימת היום בעולם היהודי בעניין מדינת ישראל נובע מהפחד מפני עצמאות ומן הערגה לשלטון זר שיפתור לנו איכשהו את הבעיות ויהפוך אותנו למיוחדים פחות. אפשר למצוא הד למאבק הפסיכולוגי הפנימי הזה באלפי שנות היסטוריה יהודית. אך כמו שקורה לא פעם בעולמנו, דווקא חוות הדעת של המיעוט, כלב ויהושע, הוכחה כנכונה ומועילה.