- שבת ומועדים
- עניני ספירת העומר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
כבוד חברים
בימים האלו שבין פסח לעצרת ראוי לעסוק באופן מיוחד בתיקון המידות - בזהירות בכבוד הבריות.
על דברינו כי לאחר קום המדינה הוקמה "חזית דתית מאוחדת" של כל המפלגות הדתיות, שכל הרבנים וגדולי התורה וראשי-הישיבות קראו להצביע למענה, קיבלנו תגובה מתושב קרית-ויז'ניץ בבני-ברק. הוא כותב:
"ברצוני להצטרף לקריאתך בענין "חזית דתית משותפת". אולם ברצוני להפנות את תשומת לבך שהדוגמא שהבאת היתה לפני עשרות שנים ומאז ועד היום, גדול הניכור עד לכדי שנאה לא עלינו, ולכן אולי יֵצֵא כבודו בקריאה נרגשת להפסיק את השנאה, כי אני בתור "חרדי" מבני-ברק רואה בכך עוול נורא לדת ולארץ-ישראל, עד כדי סכנת החזרת שטחי ארץ-ישראל. בכבוד רב ובהוקרה י.כ., קרית ויז'ניץ, בני-ברק".
אכן דוקא בימים האלו שבין פסח לעצרת, ראוי לעסוק באופן מיוחד בתיקון המידות, בזהירות בכבוד הבריות, שכן בימים אלו, אומרים חז"ל (יבמות סב, ב), מתו עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא על שלא נהגו כבוד זה בזה. הם מתו מיתה רעה, אסכרה, ומיתה זו קשה מכל המיתות שבעולם. היא מתחילה בפה ומסתיימת בגרון. ואף שהתקופה הזו, הימים שבין פסח לעצרת, ימי ספירת-העומר, היא טובה מכל הזמנים, בכל זאת בזמן הזה מתו תלמידי רבי עקיבא. כל זאת דוקא מפני החומרה שהיתה בהתנהגותם. כל אדם מחוייב בכבוד הבריות, בכבוד חברים ועל אחת כמה וכמה בכבוד תלמידי-חכמים. כל אדם מחוייב בכבוד חבירו ועל אחת כמה וכמה תלמיד-חכם מחוייב בכבוד חבירו. "'וסביביו נשערה מאד' (תהלים נ, ג), - מלמד, שהקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה" (יבמות קכא, ב). כבוד הבריות, כבוד האדם, כבוד חברך, אינו דבר של מה בכך. אין זה איזה הידור נימוסי-חיצוני. יש לו ערך עמוק מאד.
הגמרא (ברכות כח, ב) מספרת, שכשחלה רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו אצלו ואמרו לו: רבי! למדֵנו אורחות-חיים ונזכה לעולם-הבא. "אמר להם: הזהרו בכבוד חבריכם , ומנעו בניכם מן ההגיון, והושיבום בין ברכי תלמידי-חכמים, וכשאתם מתפללים - דעו לפני מי אתם עומדים, ובשביל כך תזכו לחיי העולם-הבא ". זהירות בכבוד חברים זו הנהגה מההנהגות המביאות את האדם לחיי העולם-הבא. וההפך מזה... חס-ושלום.
על זה אמרו חכמים (בבא-מציעא נט, א): "המלבין את פני חבירו ברבים - אין לו חלק לעולם-הבא". כי האדם נברא בצלם אלקים, ומפני שיש בו צלם אלקים הוא בן העולם-הבא. מפני שיש בו נשמה עליונה, אלקית, לכן הוא שייך לעולם עליון אלקי, לעולם-הבא, ומי שמלבין פני חבירו ברבים פוגע בצלם אלקים שבאדם. איש כזה מאבד את צלמו האלקי ואין לו חלק לעולם-הבא. לעומת זאת, מי שזהיר בכבוד חבירו מראה בזה שהוא מוקיר ויודע את ערכו של האדם, את מעלתו הגדולה הזו שיש בו צלם אלקים. הכרה זו, המתבטאת בכבוד שהוא נותן לחבירו, עושה אותו לבן העולם-הבא.
תלמידי רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה, לא נהגו כבוד בצלם האלקי שבאדם, ולא נהגו כבוד בתורה. על-כן מתו מיתה רעה, באסכרה, וסוג המחלה מרמז לנו מפני מה מתו. בימים אלו, בימי ספירת-העומר, ימי ההכנה לחג מתן-תורה, צריכה ההכנה להתמקד בתיקון המידות, מה שהוא תנאי לקבלת התורה. מי יתן ותִשרה רוח של טהרה במחננו, רוח של אחדות, ובעיקר בין בני התורה, שנראה את מעלות חברינו ולא חסרונם. ומתוך אחדות של כאיש אחד בלב אחד, נקבל את התורה.
"ברצוני להצטרף לקריאתך בענין "חזית דתית משותפת". אולם ברצוני להפנות את תשומת לבך שהדוגמא שהבאת היתה לפני עשרות שנים ומאז ועד היום, גדול הניכור עד לכדי שנאה לא עלינו, ולכן אולי יֵצֵא כבודו בקריאה נרגשת להפסיק את השנאה, כי אני בתור "חרדי" מבני-ברק רואה בכך עוול נורא לדת ולארץ-ישראל, עד כדי סכנת החזרת שטחי ארץ-ישראל. בכבוד רב ובהוקרה י.כ., קרית ויז'ניץ, בני-ברק".
אכן דוקא בימים האלו שבין פסח לעצרת, ראוי לעסוק באופן מיוחד בתיקון המידות, בזהירות בכבוד הבריות, שכן בימים אלו, אומרים חז"ל (יבמות סב, ב), מתו עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא על שלא נהגו כבוד זה בזה. הם מתו מיתה רעה, אסכרה, ומיתה זו קשה מכל המיתות שבעולם. היא מתחילה בפה ומסתיימת בגרון. ואף שהתקופה הזו, הימים שבין פסח לעצרת, ימי ספירת-העומר, היא טובה מכל הזמנים, בכל זאת בזמן הזה מתו תלמידי רבי עקיבא. כל זאת דוקא מפני החומרה שהיתה בהתנהגותם. כל אדם מחוייב בכבוד הבריות, בכבוד חברים ועל אחת כמה וכמה בכבוד תלמידי-חכמים. כל אדם מחוייב בכבוד חבירו ועל אחת כמה וכמה תלמיד-חכם מחוייב בכבוד חבירו. "'וסביביו נשערה מאד' (תהלים נ, ג), - מלמד, שהקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה" (יבמות קכא, ב). כבוד הבריות, כבוד האדם, כבוד חברך, אינו דבר של מה בכך. אין זה איזה הידור נימוסי-חיצוני. יש לו ערך עמוק מאד.
הגמרא (ברכות כח, ב) מספרת, שכשחלה רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו אצלו ואמרו לו: רבי! למדֵנו אורחות-חיים ונזכה לעולם-הבא. "אמר להם: הזהרו בכבוד חבריכם , ומנעו בניכם מן ההגיון, והושיבום בין ברכי תלמידי-חכמים, וכשאתם מתפללים - דעו לפני מי אתם עומדים, ובשביל כך תזכו לחיי העולם-הבא ". זהירות בכבוד חברים זו הנהגה מההנהגות המביאות את האדם לחיי העולם-הבא. וההפך מזה... חס-ושלום.
על זה אמרו חכמים (בבא-מציעא נט, א): "המלבין את פני חבירו ברבים - אין לו חלק לעולם-הבא". כי האדם נברא בצלם אלקים, ומפני שיש בו צלם אלקים הוא בן העולם-הבא. מפני שיש בו נשמה עליונה, אלקית, לכן הוא שייך לעולם עליון אלקי, לעולם-הבא, ומי שמלבין פני חבירו ברבים פוגע בצלם אלקים שבאדם. איש כזה מאבד את צלמו האלקי ואין לו חלק לעולם-הבא. לעומת זאת, מי שזהיר בכבוד חבירו מראה בזה שהוא מוקיר ויודע את ערכו של האדם, את מעלתו הגדולה הזו שיש בו צלם אלקים. הכרה זו, המתבטאת בכבוד שהוא נותן לחבירו, עושה אותו לבן העולם-הבא.
תלמידי רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה, לא נהגו כבוד בצלם האלקי שבאדם, ולא נהגו כבוד בתורה. על-כן מתו מיתה רעה, באסכרה, וסוג המחלה מרמז לנו מפני מה מתו. בימים אלו, בימי ספירת-העומר, ימי ההכנה לחג מתן-תורה, צריכה ההכנה להתמקד בתיקון המידות, מה שהוא תנאי לקבלת התורה. מי יתן ותִשרה רוח של טהרה במחננו, רוח של אחדות, ובעיקר בין בני התורה, שנראה את מעלות חברינו ולא חסרונם. ומתוך אחדות של כאיש אחד בלב אחד, נקבל את התורה.
לאחר הפסח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ניסן התשס"ג
ספירת העומר- לטהרנו מטומאותינו
מהות ספירת העומר בימינו
הרב מרדכי גרינברג | י"ד אייר תשפ"א
עומר, עבודה והכשרה
הרב חיים בן שושן | ניסן תש"פ

מידות נצח והוד
מתוך העלון קרוב אליך גליון מס 72
הרב יהושע שפירא | אייר התשע"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
לאור תשובת הדור
לנתיבות ישראל - מאמר שביעי
ב' חשוון תשפ"ב
בין מחיית עמלק לפורים
שיחה לפרשת תצווה - זכור תשע"ב
י' אדר תשע"ב
מהלך התשובה בדור של גאולה
כנס מעמד אחדות וסליחות תשע"ב
ז' תשרי תשע"ב
"תנאי היו דברינו"
ה' אדר התשע"ב
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
בדיקת פירות ט''ו בשבט
איך ללמוד אמונה?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה צריך את ארץ ישראל?
מי פה עבריין?
נס חנוכה בעולם שכלי ?

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם"
הרב אביחי קצין | ז שבט תשס"ח
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
