בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • פנחס
לחץ להקדשת שיעור זה

ברית שלום

undefined

הרב יוסף צבי רימון

תמוז תשע"ה
3 דק' קריאה
בתחילת פרשת פינחס, מבטיח הקב"ה לפינחס ברית שלום (במדבר כ"ה, י-יב):
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי… לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם".
מדוע מקבל פינחס ברית שלום? מהי משמעות הדברים?
בסיומה של הפרשה הקודמת עם ישראל נמשך אחר המדיינים, מתחילה מגפה וזמרי שוכב עם המדיינית. בעקבות זאת, לוקח פינחס את המנהיגות לידיו והורג את זמרי ואת המדיינית.
בתחילת פרשתנו אומר הקב"ה שבזכות מעשה פינחס הוא לא כילה את בני ישראל. בעקבות זאת הוא מבטיח (כ"ה, יב):
"לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי שָׁלוֹם".
הבטחה זו מפתיעה! מהו הקשר בינה ובין מעשהו של פינחס? מדוע דווקא ברית שלום?
רש"י מסביר שאכן אין קשר בין ברית שלום למעשה שעשה פינחס, אך יש קשר בינה ובין התוצאה שיצר מעשה פינחס:
שתהא לו לברית שלום, כאדם המחזיק טובה וחנות למי שעושה עמו טובה, אף כאן פירש לו הקדוש ברוך הוא שלומותיו.
פינחס עשה כביכול טובה עם הקב"ה, כלשון רש"י, וכשכר על קידוש השם שעשה קיבל ברית שלום עם הקב"ה. כנראה שמשמעות הדברים היא שפינחס יצר קידוש השם בעולם, וממילא קיבל על כך שכר. וכך ביאר האלשיך: "כנגד מה שפרסם וקדש שמי ברבים".
החזקוני והאבן עזרא מסבירים שישנו קשר ישיר בין מעשה פינחס ובין השכר. היה חשש שמא קרוביו של זמרי יתנכלו לפינחס, ולפיכך אמר לו הקב"ה שאל לו לפחד כי הוא ישמור עליו וידאג לשלומו:
את בריתי שלום. אין לו לירא מקרובי זמרי וכזבי (חזקוני).
מו"ר הרב ליכטנשטיין זצ"ל ביאר פעם, שפינחס היה דמות שכולה שוחרת שלום, דמות של כהן שעליו אמר מלאכי (ב', ה): "בריתי היתה אתו החיים והשלום". למרות דמותו המיוחדת של פינחס, הרי שלעתים יש צורך גם במעשה קשה ובלחימה בשעת משבר. פינחס ידע לפעול כראוי ולהילחם בשעת משבר קשה בשעה שאחרים לא ידעו כיצד לפעול.
אולם עדיין נותר חשש: שמא לאחר מעשה שכזה רגישותו של פינחס תיפגם מעט (ניתן לחזק את הדברים על פי הרמב"ן, האומר שגם האדם המוסרי ביותר נפגם מעט בהיותו במלחמה), שמא כעת כבר לא יהיה באותה מדרגה כפי שהיה. לכן הבטיח הקב"ה: "הנני נותן לו את בריתי שלום". פינחס יחזור לאותה עמדה רוחנית שהיה בה, ומעשה ההרג לא יפגע בו.
ניתן להוסיף על כך: דמותו של הכהן היא דמות של שלום, ולכן הוא המברך את עם ישראל בשלום: "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". פינחס, מן הסתם, שאב את השלום מסבו, אהרן הכהן, שהיה "אוהב שלום ורודף שלום" (אבות א').
למרות זאת, גם איש שלום צריך לעתים לצאת ולהילחם. גם איש שלום יודע שצריך לפגוע באויבים; צריך לפגוע באויבי עם ישראל וצריך לפגוע באויבי ה'. גם איש שלום יודע שמי שמרחם על טרוריסטים ועל מחבלים, הרי שהוא פושע וסופו לפגוע בשלום בעולם. מתוך דאגה לשלום, צריך לעתים לצאת למלחמה.
חז"ל בקידושין (סו ע"ב) רמזו לדבר זה, וכתבו שכהן בעל מום פסול מעבודתו כי כהן צריך להיות "שלם", כפי שלמדנו מפינחס – "הנני נותן לו את בריתי שלום" (וחז"ל קוראים זאת כ"שלם", כי האות ו' כתובה בצורה קטועה במילה שלום).
פינחס מבטא שלמות – "בריתי שלום": איש שלום, שיודע כבנו של אהרן להשכין שלום ולאהוב שלום, ויודע שכחלק מהניסיון להגיע לשלום צריך לפעול גם לביעור הרע מן העולם.
ויהי רצון שנזכה כולנו לברכת שלום. "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il