בית המדרש

  • מדורים
  • קרוב אליך
לחץ להקדשת שיעור זה
מתוך קרוב אליך גליון מס 82

אישית

undefined

דניאל זמיר

תשע"ה
2 דק' קריאה
דניאל זמיר
מחשבות של שישי בבוקר
השבוע כמו טס, פורח באוויר ולא חוזר עוד. אלפי דקות עפות, דקות המורכבות משנייה ועוד שנייה שחולפת ולא תחזור עוד. החיים עוברים להם בלי שבכלל שמת לב. אתמול אתה בן עשרים, מחר אתה בן שלושים.
אני עובר תקופה עמוסה ברוך ה', תקליטים, הופעות, משפחה וילדים, אני בטוח שכולם מכירים תקופות כאלה בחייהם האישיים. ימי שישי בבוקר הם הזמן היחיד שיש לי בשבוע להסתכל שניה לאחור ולנסות להבין מה קורה כאן בכלל. לפעמים אני ממש משתאה מאיפה היה לי הכוח לעבור את השבוע הזה? מאיפה בן־אדם יוצא לתוך הקלחת הזו של ימי השבוע, ימי המעשה המפרכים. התשובה שלי היא אחת – השבת.

פשוט ענק
אני אדם של עשייה. אני אוהב, אפילו מאוהב בלעשות, בלעבוד את העבודה, לעשות את השליחות הקדושה שנמסרה בידיי לעשותה בעולם הזה על־ידי בורא העולם. בחיים לא הייתי חושב מעצמי על יום שביתה, יום שבו אסור להבעיר אש, להדליק או לכבות, להזיז חפצים מסוימים ולא לקרוע ניר טואלט. אבל משעה שמישהו המציא את זה, אני חייב להגיד שזה פשוט ענק.
אני לא מדבר דווקא על המנוחה כי אם על הברכה שבה. השבת היא הכוח הרוחני שמניע אותי ושומר עלי בימי המעשה. היא הסיבה והתוצאה. היא גם נקודת הכובד, הגורם המאזן שהופך את השבוע למשהו אחד, לעניין אחד. ללא השבת הייתי טובע בים הימים, מבול שוטף שלא יודע את נפשו באין־מנוחה. השבת עושה את האיזון לכל זה. היא מסדרת לך את החיים בצורה שתוכל להכיל אותם, יוצרת לך מעגל. כתוב שכל ימי השבוע מתברכים מהשבת, ומצד שני כל ימי השבוע גם מברכים את השבת שאחריה. יוצא שכל שבת מברכת את השבת שאחריה, וכמו שאומרים, חיים משבת לשבת.
בתקופת שלושת השבועות השנה חשים בבירור את הכוח העצום של השבת. גם צום י"ז בתמוז וגם תשעה באב חלים בשבת ולכן הצום נדחה. שבת היא מעין העולם הבא ממש, אין חורבן ואין גלות, השבת היא בחינת הגאולה בשבוע.

מצילה את חיינו
השאלה שהרשל'ה ישאל כאן היא למה השבת צריכה לבוא בקטע של אסור ואסור וחייבים, למה שבת לא יכולה לבוא ברגוע, בכיף שלי.
זהו, שהאדם הוא גוף אחד אבל עם שתי נשמות. נפש אלוקית ונפש טבעית, הקרויה גם נפש בהמית. אם אתה משאיר בן אדם לרגע אחד עם הנפש הבהמית שלו בלי לתת לה כיוון ברור לאן לשאוף או להגיע, היא עלולה להיסחף למקומות שמזיקים לא רק לנשמה אלא אפילו לגוף עצמו, לאדם עצמו, על שתי נשמותיו.
באה תורתנו, תורת חיים וכשמה כן היא. מצילה את חיינו, מאירה לנו את דרכנו. גם אם לנפש הבהמית זה מציק לפעמים, בסופו של דבר היא שומרת, מאזנת ועושה שלום בין כל מרכיבי חיינו. שבת שלום.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il