בית המדרש

  • מדורים
  • חמדת הדף היומי
לחץ להקדשת שיעור זה

נודר מבשר לעומת מנהג אכילת בשר בתשעת הימים

undefined

הרב עקיבא כהנא

תמוז תשע"ה
2 דק' קריאה
המשנה בנדרים (ו, ו - דף נב עמוד א) הביאה מחלוקת לגבי אדם שנדר מבשר, האם הוא מותר באכילת תבשיל בשרי, או לא. להלכה פסקו הרמב"ם (נדרים ה, י) והשולחן ערוך (יורה דעה רטז, ט) שהנודר מהבשר מותר באכילת תבשיל בשרי.

כלבו (סימן סב) הוכיח מדין זה שגם הנוהגים שלא לאכול בשר בתשעת הימים, מותרים לאכול תבשיל בשרי שבושל עם בשר. שהרי המנהג הוא כאילו נדרו לא לאכול מבשר. בנוסף הוא טוען שהמנהג נועד לכך שהאדם יצטער על חורבן הבית, ויש צער בעצם זה שלא אוכלים בשר, ואין צורך לאסור גם תבשיל בשרי. בשולחן ערוך (תקנא, י) פסק כך להלכה, שאף שנוהגים שלא לאכול בשר בתשעת הימים, או בשבוע שחל בו תשעה באב, למרות זאת מותרים לאכול תבשיל בשרי.

אמנם, ה מגן אברהם (שם כא, וכן כתבו הט"ז וערוך השולחן) כתב א. ששומן של בשר נחשב כבשר עצמו, ולכן אסור לאוכלו גם אם תבשיל מותר באכילה. ב. בימינו המנהג הוא שנודר מבשר כוונתו גם על תבשיל, ולא רק על בשר ממש (ומוכיח את דבריו מדברי ש"ך ביורה דעה (ריז, יא)) ולכן אין לסמוך על דברי השולחן ערוך הלכה למעשה. אמנם וודאי שמי שחייב לאכול בשר מבחינה רפואית עדיף שיאכל תבשיל בשרי ולא בשר (אליה רבה שם כב).

אף שיש דמיון בין איסור נדר למנהג לא לאכול בשר בתשעת הימים, פשוט שיש להבדיל בין איסורי נדר למנהג זה. כך למשל בדיני תשעת הימים מוסכם על כולם שמותר לאכול דג, וגם בסעודה המפסקת שמדין המשנה (סוף תענית) אסור לאכול בה בשר, היה מותר לאכול בה דג (מאירי תענית ל עמוד א ד"ה הסכימו). ובכל זאת פסק שולחן ערוך (תקנב, ב) שאין לאכול דג בסעודה המפסקת. וביאר המגן אברהם (שם ב) שהטעם הוא משום שדג גם נחשב בשר במקומות מסוימים לעניין נדרים. זאת למרות שבתשעת הימים מותר לאכול דג. מכיוון שאף שדימו את איסורי תשעת הימים לאיסורי נדר, אין זה אלא על מנת להבין מה אמור להיות כלול באיסור, אבל פשוט שהכול תלוי במנהג שנבע מצער האבלות על החורבן.

היו אחרונים (הובא בברכי יוסף תקנא, ו) שרצו לומר שבשר שנשחט לפני תשעת הימים או לצורך שבת יהיה מותר, כמו בנדר שכתב הרא"ש (חולין א, כג) שאדם הנודר שלא לאכול מאכל מסוים, למשל גבינה, ויש לו בשעת הנדר גבינה בבית, הגבינה תהיה מותרת באכילה, מכיוון שהגיעה בזמן שהיה מותר, וכמו כן במקרה שלנו רצו לדמותו לנדר שבתשעת הימים יהיה מותר לאכול בשר שנשאר מלפני תשעת הימים או משבת שהוא זמן היתר. אך, כתב ערוך השולחן (תקנא, כד) שאין להחיל על דין תשעת הימים דיני נדר רגיל ולומר שבשר שנשחט בהיתר לפני תשעת הימים אינו נאסר, וזאת משום שאיסור תשעת הימים הוא איסור הקיים כל הזמן ונוהג כל שנה בתקופה זו בניגוד לנדר שאיסורו נוצר עם דיבור הנודר.

סיכום: הנודר מן הבשר מותר באכילת תבשיל של בשר, ונלמד מזה לדין תשעת הימים שאין לאסור תבשיל בשרי. אמנם, המגן אברהם כותב שיש להחמיר בזה. כאשר יש צורך מכל מקום עדיף לאכול תבשיל בשרי מאשר לאכול בשר. אף על פי שיש דמיון בין מנהג אכילת בשר בתשעת הימים, לבין אדם שנודר מן הבשר, ברור שיש גם שוני גדול ביניהם, וכך למשל אסור לאכול מה שנשאר מזמן שהוא לפני תשעת הימים, או משבת, בניגוד לנדר שבו יש המתירים לאכול מה שנשאר מלפני הנדר.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il