בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • דיני כשרות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

פנינה בת שולמית

חיוב טבילת כלים

undefined

בית מדרש ג. אסף

אלול תשע"ה
עיקרי ההלכות
א. חיוב טבילת כלים חל רק על כלי סעודה, כלומר כלים בהם משתמשים להכנת האוכל או לאכילה.
ב. כלים שאינם נוגעים במאכל, פטורים מטבילה.
ג. כלים שמשמשים להכנת שלב ראשוני באוכל (כגון מערוך), לדעת השו"ע פטורים מטבילה, ולדעת הרמ"א חייבים בטבילה ללא ברכה.

א. חיוב טבילה רק בכלי סעודה
במסכת עבודה זרה הקשה רב ששת: אם כל כלי מתכת חדש צריך טבילה, מדוע מספריים של תופרים לא? והשיב רב נחמן לשאלתו: "כלי סעודה אמורים בפרשה". כלומר, בפרשת כלי מדין ממנה למדנו את חיוב טבילת כלים מוזכרים רק כלי סעודה.
כיצד? רש"י מפרש שמאחר וכתוב "כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש", למדנו שרק כלי סעודה חייבים טבילה. שהרי רק בכלי סעודה משתמשים באש (בבישול, טיגון, אפייה וצלייה).
וכך נפסק להלכה בשו"ע "הקונה מהגוי כלי סעודה... צריך להטבילם במקווה או מעיין של ארבעים סאה" 1 .

ב. הגדרת כלי סעודה
ישנם כלים שאף על פי שמשמשים להכנת אוכל או אחסונו אינם חייבים בטבילת כלים.
א. כלים שאינם נוגעים במאכל, כגון: פותחן, חצובות בכיריים, תחתיות לכוסות, פלטת שבת וכדומה- אינם חייבים טבילה 2 .
ב. כלים שמשתמשים בהם בשלב ראשוני בהכנת האוכל ואחרי השימוש בהם צריך כלי אחר על מנת להכשיר לאכילה, כגון: מערוך מנירוסטה, קערה ללישת בצק (נירוסטה), סכין שחיטה וכדומה- לדעת השו"ע אינם חייבים בטבילה, ולדעת רמ"א חייבים טבילה בלא ברכה 3 .
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il