- הלכה מחשבה ומוסר
- יסודות האמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
44. תאור דמותו של עובד האלוקים
היום נעסוק בתיאור דמותו של עובד אלוקים.
לאחר ששמע מלך כוזר על מעלות ארץ-ישראל, על עבודת המקדש, על מעלות עם ישראל והלשון העברית, אמר מלך כוזר לחבר: ועתה, אבקש ממך לתאר לפני את דמותו של עובד אלוקים לפי דעתכם.
אמר החבר: זאת תורת עובד א-לוקים משלנו: אין הוא פרוש מן העולם עד שיהיה למשא על העולם והעולם למשא עליו. הוא אינו מתרחק מן החיים ומואס בהם, שכן החיים הם אחת מהטובות שהקב"ה מבטיח להולכים בתורתו, כמו שנאמר: "והארכתם ימים" וכן: "את מספר ימיך אמלא". להיפך: עובד א-לוקים אמיתי אוהב את העולם ואת אריכות הימים, כי על ידם הוא יזכה לעולם הבא. כי כל מעשה טוב שהוא מוסיף לעשות בעוה"ז, מעלהו מדרגה בעוה"ב. אמנם נכון, עובד א-לוקים רוצה ומשתוקק להתעלות למדרגה עליונה כזו כמדרגת חנוך שנאמר בו: "ויתהלך חנוך את האלוקים" וכמדרגת אליהו שהיא מדרגה רוחנית עליונה כזו שהיא מתרוממת מעל כל ענייני העוה"ז ודבוקה בעולמות רוחניים וזה ממלא אותה באושר גדול. ואדם שמגיע למעלה זו, אינו חסר עוד את ההנאות הגשמיות הדרושות לכל אדם נורמלי, כי הוא מלא בעונג רוחני עליון שממלא את נשמתו. אדם רוחני כזה אינו חש בדידות כי הוא מחובר למלאכי שמים.

מי שנמצא במדרגה רוחנית גבוהה שכזו, עבורו הפרישות מהחיים אינה התרחקות מהאושר אלא אדרבא: התקרבות אליו. כי לפי מדרגתו העליונה, ענייני העוה"ז וחברת בני אדם דוקא מכבידים עליו ומונעים ממנו את אושרו הרוחני שהוא רב לאין-ערוך מהאושר שיש בחיי העולם והנאותיו הגשמיות.
אולם, מי שלא הגיע למדרגה זו בזמננו, שאין מעלה זו מצויה. כל מי שמשקיע את עצמו בפרישות של נזירות, מכניס את עצמו ביסורים ובחולאים נפשיים וגופניים, איש כזה - הפרישות אינה מרוממת אותו אלא מדכאה אותו. אולי בני אדם יחשבו שמראהו המדוכא מעיד על ענווה וכניעה לא-לוקים, אבל זה לא כך, הוא פשוט מדוכדך מפני שרע לו וקשה לו. וכך הוא נעשה לשבוי המואס בחיים מתוך שחיי הפרישות והנזירות מכבידים ומייסרים. הוא מואס בחיים לא מפני שהוא צמא לחיים עליונים יותר, רוחניים יותר, אלא מפני שחיי הפרישות קשים ובלתי נסבלים. על-כן לא זו הדרך של עובד א-לוקים בזמננו. אלא, הוא אוהב את החיים ומשתמש בכל כוחות החיים לעבודת ה'.
בעבר, בהיות השכינה שורה בארץ הקדושה על עם הקדש - עמ"י המסוגל לנבואה, היו קבוצות קטנות של אנשים מיוחדים שחיו חיי בדידות מתוך שרצו להתעלות למדרגות רוחניות עליונות. הם נקראו "בני-הנביאים". הם לא התבודדו לגמרי, אלא התחברו לקבוצות להתעלות יחד בתורה ובמצוות ובהשגות רוחניות. זה היה אז, כשהיו תנאים רוחניים מתאימים. אבל היום, בזמננו ובמקומנו, הפרישות לא מעלה אלא מרחיקה, ועובד אלוקים אמיתי אוהב את החיים ומשתמש בכל מעלותיהם לעבודת ה'.
לאחר ששמע מלך כוזר על מעלות ארץ-ישראל, על עבודת המקדש, על מעלות עם ישראל והלשון העברית, אמר מלך כוזר לחבר: ועתה, אבקש ממך לתאר לפני את דמותו של עובד אלוקים לפי דעתכם.
אמר החבר: זאת תורת עובד א-לוקים משלנו: אין הוא פרוש מן העולם עד שיהיה למשא על העולם והעולם למשא עליו. הוא אינו מתרחק מן החיים ומואס בהם, שכן החיים הם אחת מהטובות שהקב"ה מבטיח להולכים בתורתו, כמו שנאמר: "והארכתם ימים" וכן: "את מספר ימיך אמלא". להיפך: עובד א-לוקים אמיתי אוהב את העולם ואת אריכות הימים, כי על ידם הוא יזכה לעולם הבא. כי כל מעשה טוב שהוא מוסיף לעשות בעוה"ז, מעלהו מדרגה בעוה"ב. אמנם נכון, עובד א-לוקים רוצה ומשתוקק להתעלות למדרגה עליונה כזו כמדרגת חנוך שנאמר בו: "ויתהלך חנוך את האלוקים" וכמדרגת אליהו שהיא מדרגה רוחנית עליונה כזו שהיא מתרוממת מעל כל ענייני העוה"ז ודבוקה בעולמות רוחניים וזה ממלא אותה באושר גדול. ואדם שמגיע למעלה זו, אינו חסר עוד את ההנאות הגשמיות הדרושות לכל אדם נורמלי, כי הוא מלא בעונג רוחני עליון שממלא את נשמתו. אדם רוחני כזה אינו חש בדידות כי הוא מחובר למלאכי שמים.
יסודות האמונה (51)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
43 - 42. מעלות לשון הקודש
44 - 44. תאור דמותו של עובד האלוקים
45 - 45. תאור מעשה החסיד
טען עוד
אולם, מי שלא הגיע למדרגה זו בזמננו, שאין מעלה זו מצויה. כל מי שמשקיע את עצמו בפרישות של נזירות, מכניס את עצמו ביסורים ובחולאים נפשיים וגופניים, איש כזה - הפרישות אינה מרוממת אותו אלא מדכאה אותו. אולי בני אדם יחשבו שמראהו המדוכא מעיד על ענווה וכניעה לא-לוקים, אבל זה לא כך, הוא פשוט מדוכדך מפני שרע לו וקשה לו. וכך הוא נעשה לשבוי המואס בחיים מתוך שחיי הפרישות והנזירות מכבידים ומייסרים. הוא מואס בחיים לא מפני שהוא צמא לחיים עליונים יותר, רוחניים יותר, אלא מפני שחיי הפרישות קשים ובלתי נסבלים. על-כן לא זו הדרך של עובד א-לוקים בזמננו. אלא, הוא אוהב את החיים ומשתמש בכל כוחות החיים לעבודת ה'.
בעבר, בהיות השכינה שורה בארץ הקדושה על עם הקדש - עמ"י המסוגל לנבואה, היו קבוצות קטנות של אנשים מיוחדים שחיו חיי בדידות מתוך שרצו להתעלות למדרגות רוחניות עליונות. הם נקראו "בני-הנביאים". הם לא התבודדו לגמרי, אלא התחברו לקבוצות להתעלות יחד בתורה ובמצוות ובהשגות רוחניות. זה היה אז, כשהיו תנאים רוחניים מתאימים. אבל היום, בזמננו ובמקומנו, הפרישות לא מעלה אלא מרחיקה, ועובד אלוקים אמיתי אוהב את החיים ומשתמש בכל מעלותיהם לעבודת ה'.
14. סתירות בין מדע ותורה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשס"ב
28. ביטוי מעלת א"י עם עם ישראל בלבד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | התשס"ב
48. החסיד - היהודי האידיאלי המושלם - המשך
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | התשס"ה
45. תאור מעשה החסיד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | התשס"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
השוואה בין נפש החיים לתניא
י"ד כסלו תשפ"ג
שירת הנשמה
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ג
י"ג שבט תשפ"ג
ממצרים לקריעת ים סוף
שיחה לפרשת בשלח תשע"ג
ט"ז שבט התשע"ג
הגאווה הלאומית של עם ישראל
שיחת מוצ"ש פרשת וישלח תשפ"ג
ט"ז כסלו תשפ"ג
איך לומדים גמרא?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
סינון פסולת בשבת
עבודת ה' לחופש
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
סוכת עראי דיגיטלית
למטר השמיים

בנפול אויבך אל תשמח!?
הרב אביעד שטטמן | ו' ניסן, התשס"ד

"התרפים דִּבְּרוּ אָוֶן"
שורש ענין עבודה-זרה
הרב אליהו ממן | תמוז תשע"א
התחלה חדשה - כשאדם נכנס בעבודת ה'
ליל הושענא רבה בישיבת רמת גן תש"ע
הרב ארז משה דורון | אור לכ"א תשרי תש"ע
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
שתי גישות ביחס לכפירה בדורנו
אורות ישראל - פרק ג' פסקה ב' - ג'
הרב ש. יוסף וייצן | י"ד שבט תשפ"ג
התקדמות הגאולה בדורנו
לנתיבות ישראל - מאמר "מכתב על תקופת זמננו ומהלך תשובתה"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב טבת תשפ"ג
