בשיעור קודם הבאנו שלש הוכחות שמלחמות ישראל - מלחמות מצווה אינן מתנהלות על פי הכלל שבכל מלחמה יש נפגעים. נביא עוד הוכחה רביעית: מיד אחרי כיבוש יריחו בידי יהושע, כאשר המשיכו להלחם ולנסות לכבוש את ה"עי" מספר הכתוב:

תגובתו של יהושע מפתיעה בחריפותה:

וכי מה העלה יהושע בדעתו שכיבוש הארץ יהיה ללא נפגעים. ומדוע נפילת שלשים וששה חיילים בקרב לכיבוש עיר שלמה היא אירוע טראומטי כל כך? לפי דעה אחת בחז"ל נפל בקרב זה איש אחד בלבד והוא יאיר בן מנשה השקול כנגד רובה של סנהדרין ולכן נאמר "כִּ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ" (סנהדרין מד ע"א).

על פי זה ברורה עמדת בעל "ספר החינוך". מצוות מלחמה איננה דוחה נפשות והיא מחייבת רק כאשר המצב הרוחני מבטיח כי אכן לא יהיו נפגעים. לכן לשיטתו כאשר יש חשש למחיר בנפשות אין חיוב לקיים את המצווה. לפי זה גם ברור מדוע מבקשים מחברי הסנהדרין להתפלל עליהם קודם היציאה למלחמת הרשות, כי במלחמה המבוססת על גדרי נס בוודאי שתפילה היא חלק גורם מכריע כמו במלחמת ישראל לאחר היציאה ממצרים כנגד עמלק כשיהושע הנהיג את הלוחמים ומשה עלה אל ראש הגבעה כדי להתפלל , כמו שהסביר רש"י שם וז"ל:

בשיעור הבא נסביר מה קשה על דעה זו.