על המילים הפותחות את פרשתנו:
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (בראשית ל"ז א)
מצינו במדרש:
"אברהם גייר גיורים, הדא הוא דכתיב (בראשית יב) ויקח אברם את שרי אשתו [וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן], א"ר אלעזר בשם ר' יוסי בן זימרא, אם מתכנסין כל באי העולם לבראות אפילו יתוש אחד אינן יכולין ואת אומר ואת הנפש אשר עשו בחרן, אלא אלו הגרים שגייר אותם אברהם ולמה אמר עשו ולא אמר גיירו ללמדך שכל מי שהוא מקרב את הגר, כאלו בראו, תאמר אברהם היה מגייר ושרה לא היתה מגיירת תלמוד לומר ואת הנפש אשר עשו בחרן אשר עשה אין כתיב כאן אלא אשר עשו, א"ר חוניא אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים, ומה ת"ל אשר עשו, אלא מלמד שהיה אברהם אבינו מכניסן לתוך ביתו ומאכילן ומשקן ומקרבן ומכניסן תחת כנפי השכינה, יעקב גייר גיורים דכתיב ויאמר יעקב אל ביתו [וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם: וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי] ויתנו אל יעקב [אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם] (בראשית ל"ה ב-ד, עיינו ברש"י שם, עיינו גם בדברינו לפרשת וישלח תשסז) ביצחק לא שמענו והיכן שמענו רבי יצחק ותאני לה משום רבי הושעיא רבה בשם ר' יהודה בר סימון כאן כתיב וישב יעקב בארץ מגורי אביו מאי מגורי אביו מגיורי אביו" (בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פד ד ד"א וישב יעקב וגו').

המדרש מוכיח כי סוגיית הגיור העסיקה מאוד את האבות (והאימהות), אברהם, שרה, יצחק ויעקב הקדישו לכך משאבים, זמן ומאמצים מיוחדים.
אחת מ'פצצות הזמן' השוכנות בתוך החברה הישראלית היא בעייתם של מי שעלו ארצה מכח חוק השבות, קיבלו אזרחות ישראלית מלאה, ולפחות בדור השני דוברים עברית, לומדים במוסדות החינוך היהודים ואפילו התורנים, משרתים בצה"ל וחיים כאן בכל המובנים, אך אינם מוגדרים על פי ההלכה כיהודים.
דא עקא כאשר הם רוצים להתחתן על פי חוק, מדינת ישראל איננה מציעה פתרון עבורם. שהרי על פי חוקי המדינה, חתונה היא אקט דתי שמנוהל על פי דתו של המבקש והם חסרי דת. מדובר על מאות אלפים, ההערכות נעות בין שלוש מאות אלף לחצי מיליון (כולל הדור השלישי).
ניתן לחלקם לשלש קבוצות:
הראשונה - כוללת יהודים, שבגלל השואה הנוראה ושלטון הרשע הסובייטי אבדו את היכולת להוכיח את יהדותם. אין ברשותם מסמכים ואין להם מסורת של חיים יהודיים.
השניה - צאצאים של יהודים, שבגלל הנסיבות הקשות התחתנו עם לא יהודיות והם חייבים בגיור מלא על פי ההלכה.
השלישית - בני משפחה רחוקים של יהודים שהיו זכאים לעלות ארצה מכוח חוק השבות.

בדברינו בשבועות הקרובים, נבחן מה ניתן לעשות בעניינה של כל קבוצה ומה רבני מכון "ארץ חמדה" מציעים כפתרון. נתחיל בקבוצה הראשונה. בירור יהדות הוא תחום נרחב. ניתן להוכיח יהדות בדרכים שונות. על מדינת ישראל להשקיע מאמצים גדולים, בסדר גודל לאומי, כדי לעזור למבקשים לחזור לחיק האומה. לית מאן דפליג כי זוהי מצווה גדולה לעזור לאחינו ולאחיותינו לשוב לצור מחצבתם. אין צורך בשום פרוצדורה הלכתית מהרגע שהוכח כי אכן מדובר ביהודים, גם אם רק אימם יהודית. מבחינת "ארץ חמדה" אנו עסוקים בכתיבת תשובה הלכתית שתציע פתרון לכ40% מהעולים. לכשנסיים נקרא לגדולי הרבנים בארץ ובעולם יחד עם גדולי המדענים להצטרף אליה. בשבוע הבא נפרט יותר בנושא מרתק זה.