- פרשת שבוע ותנ"ך
- וארא
גליון 208
'אות ומופת'
1 בעת הטלת שליחות ד' על משה רבנו נאמר "ואני אקשה... והרביתי את אותותי ואת מופתי"
. והנה, בהגדרה
המילונית )מילון חדש, אבן שושן( אנו מוצאים בהגדרת המילה "אות" - "פלא, מופת". ובהגדרת "מופת" - "פלא,
נס". מעניין הדבר כי "פלא" מוגדר במילון כ"נס". לכאורה , אם כן, לפנינו מלים נרדפות ל -'מעשה היוצא מגדר
הטבע'. המפרשים על אתר, אינם עוסקים במשמעות המושגים 'אות' מכאן ו'מופת' מכאן.זאת , אף שהסוגיה
מעסיקה רבות גם את פרשני המקרא וגם את העוסקים במחשבת ישראל.
2 מרן הרב קוק זצ"ל בסידורו
מתייחס להקשר בו מופיע הפסוק והוא אירוע שליחותו של משה. בדרכו
3 המחשבתית , מחבר מרן הרב זצ"ל את הטבע והנס יחדיו
ומכאן הוא מתמקד בתפקידם של האות והמופת.
כמעבירי מסר של הצבעה על מהותו של השולח, היינו : הקב"ה, ובשני היבטים :
האות מראה כי שולחו של הציר הנאמן - משה- הוא בורא עולם, בורא כל, העושה את הדברים על ידי שליחו.
מאידך המופת מראה דווקא על כוחו של הקב"ה. כלומר, מי ומה היא הכתובת אליה היא נשלחת ומה עוצמתה.
משמע, האות מצביע על 'מי'. ואילו המופת עצמו מוכיח 'מה' הוא.
ומוסיף עוד הרב, כי משמעות התאחדותם של האותות והמופתים היא שיד ד' איננה רק מקיפה את כלל היצורים
ושולטת בנוכחותם וקיומם, אלא גם חודרת וממלאת את התוכיות, היינו את הפנים של כל ההוויות. מכאן היא
הידיעה לדורות כי הבריאה על כל פרטיה אחוזה ללא הפסק בכוחו ובידיעתו העליונה של הבורא ,. והוא - השולט
בכל.
4 במקום אחר
כותב הרב, כי העמדת הנס למעלה מן הטבע- מציירת את הטבע כדבר חלוש- שהרי עיקר כוונתנו
המוסרית היא להבהיר שהטבע הרע הוא חסר כוח ועמדה לקום לפני הטוב שהוא קיים מצד מהותו. הטוב, משמעו
טובו של ד'. ויש להישמר מכך שהיחלשות הטבע לא תפגע בטבע הטוב. עם זאת, העמקה, ככל שהיא חודרת
יותר הרי היא מוצאת שגם השכל הטוב הוא מוגבל ודבר זה 'אינו טוב'. ומכאן – כי הדבר האיתן היחיד הוא אור ד'
לבדו.
5 בפרק 'חזות הכל והשלום'
מדגיש הרב כי מן הפסוק שלפנינו נראה באופן ברור כי אין להפריד בין הטבע והנס,
שניהם חטיבה אחת ושניהם משלימים האחד את השני. וודאי הדבר שציורם כסותרים זה את זה - משבש את
פנימיות הדברים ואת האמת .
לדבריו, הנס - הוא עטרת הטבע , הוא - נשמתו הפנימית. והרי 'משתקפת על ידי השפעה ציורית זו - השקפה
מוסרית ואמונית מאוחדת'. אשר 'השטף הפנימי של החיים הולך על ידה למישרין' . את היכולת המופלאה הזו ,
לראות את הדברים כלולים יחדיו , מייחס הרב לקדושי עליון, לגדולי הדעה העומדים בסוד ד'. 'האות והמופת' הם
שני כלים- שתי מהויות, המסייעים יחדיו למשה רבנו השליח הנאמן, בשליחותו הקשה , הגדולה והאמיצה.
1
ספר שמות פרק ז, ה
2
עולת ראיה חלק ב , עמ' פב על תהילים קלט,ט- 'שלח אותות ומופתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו'
3
וראה עוד להלן .
4
שמונה קבצים , קובץ ז, עח
5
אורות הקודש חלק ד, השלום, פרק יד , עמ' תקד
. והנה, בהגדרה
המילונית )מילון חדש, אבן שושן( אנו מוצאים בהגדרת המילה "אות" - "פלא, מופת". ובהגדרת "מופת" - "פלא,
נס". מעניין הדבר כי "פלא" מוגדר במילון כ"נס". לכאורה , אם כן, לפנינו מלים נרדפות ל -'מעשה היוצא מגדר
הטבע'. המפרשים על אתר, אינם עוסקים במשמעות המושגים 'אות' מכאן ו'מופת' מכאן.זאת , אף שהסוגיה
מעסיקה רבות גם את פרשני המקרא וגם את העוסקים במחשבת ישראל.
2 מרן הרב קוק זצ"ל בסידורו
מתייחס להקשר בו מופיע הפסוק והוא אירוע שליחותו של משה. בדרכו
3 המחשבתית , מחבר מרן הרב זצ"ל את הטבע והנס יחדיו
ומכאן הוא מתמקד בתפקידם של האות והמופת.
כמעבירי מסר של הצבעה על מהותו של השולח, היינו : הקב"ה, ובשני היבטים :
האות מראה כי שולחו של הציר הנאמן - משה- הוא בורא עולם, בורא כל, העושה את הדברים על ידי שליחו.
מאידך המופת מראה דווקא על כוחו של הקב"ה. כלומר, מי ומה היא הכתובת אליה היא נשלחת ומה עוצמתה.
משמע, האות מצביע על 'מי'. ואילו המופת עצמו מוכיח 'מה' הוא.
ומוסיף עוד הרב, כי משמעות התאחדותם של האותות והמופתים היא שיד ד' איננה רק מקיפה את כלל היצורים
ושולטת בנוכחותם וקיומם, אלא גם חודרת וממלאת את התוכיות, היינו את הפנים של כל ההוויות. מכאן היא
הידיעה לדורות כי הבריאה על כל פרטיה אחוזה ללא הפסק בכוחו ובידיעתו העליונה של הבורא ,. והוא - השולט
בכל.
4 במקום אחר
כותב הרב, כי העמדת הנס למעלה מן הטבע- מציירת את הטבע כדבר חלוש- שהרי עיקר כוונתנו
המוסרית היא להבהיר שהטבע הרע הוא חסר כוח ועמדה לקום לפני הטוב שהוא קיים מצד מהותו. הטוב, משמעו
טובו של ד'. ויש להישמר מכך שהיחלשות הטבע לא תפגע בטבע הטוב. עם זאת, העמקה, ככל שהיא חודרת
יותר הרי היא מוצאת שגם השכל הטוב הוא מוגבל ודבר זה 'אינו טוב'. ומכאן – כי הדבר האיתן היחיד הוא אור ד'
לבדו.
5 בפרק 'חזות הכל והשלום'
מדגיש הרב כי מן הפסוק שלפנינו נראה באופן ברור כי אין להפריד בין הטבע והנס,
שניהם חטיבה אחת ושניהם משלימים האחד את השני. וודאי הדבר שציורם כסותרים זה את זה - משבש את
פנימיות הדברים ואת האמת .
לדבריו, הנס - הוא עטרת הטבע , הוא - נשמתו הפנימית. והרי 'משתקפת על ידי השפעה ציורית זו - השקפה
מוסרית ואמונית מאוחדת'. אשר 'השטף הפנימי של החיים הולך על ידה למישרין' . את היכולת המופלאה הזו ,
לראות את הדברים כלולים יחדיו , מייחס הרב לקדושי עליון, לגדולי הדעה העומדים בסוד ד'. 'האות והמופת' הם
שני כלים- שתי מהויות, המסייעים יחדיו למשה רבנו השליח הנאמן, בשליחותו הקשה , הגדולה והאמיצה.
1
ספר שמות פרק ז, ה
2
עולת ראיה חלק ב , עמ' פב על תהילים קלט,ט- 'שלח אותות ומופתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו'
3
וראה עוד להלן .
4
שמונה קבצים , קובץ ז, עח
5
אורות הקודש חלק ד, השלום, פרק יד , עמ' תקד
תכלית עשרת המכות
הרב יצחק בן יוסף | כ"ז טבת תשפ"ב
עקשנות אובדנית
הרב דב בערל וויין | טבת תשס"ח
פרשת וארא תשס"ח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ח טבת תשס"ח

מטרת המכות עונש או הכרת האמונה
הרב דוד דב לבנון | טבת תשפ"ג

הרב מאיר גרוס

פרשת קורח – "בארצם לא תנחל"
גליון 232
סיוון תשע"ו

"כוחו של כיבוש"
גליון מס 226
אייר תשע"ו

ה'טנא' של העשירים ושל העניים
אלול תשע"ז

תפילות שחרית, מנחה וערבית
גליון 256
כסלו תשע"ז
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
האם מותר לפנות למקובלים?
דיני פרשת זכור
קילוף פירות וירקות בשבת
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
תיקון ימי השובבי"ם
לאן נעלמה האמת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?